*זלנגו* שפה *כאילו*
עדיה וירדן ניסו לדבר זו עם זו בזלנגו, מאתיים ומשהו אייקונים סלולריים שמנסים לשווא להיות שפה
ירדן: *סרט* אולי היום?
עדיה: *אוהבת* *בקרוב* *אנחנו*
ירדן: מה? *מטוס* *אח* יום שבת?
עדיה: *את* *מטוס* ביום שבת?
מה שעוללה אינקרדימייל הישראלית לדואר האלקטרוני (בארץ היא לא תפסה; בחו"ל היא הצלחה מטרידה), מנסה זלנגו, הישראלית אף היא, לעשות לעולם הסמסים.
זלנגו (Zlango) פיתחה שפת תקשורת חדשה, ZMS, המתיימרת להפוך את הדיאלוג הסמסי הלקוני לחווייה צבעונית, מלאת הבעה, מצחיקה ומהנה עם כמה שפחות מילים. בפועל היא מבלבלת, מסובכת לשימוש ובעיקר ריקה. לראייה, הדיאלוג העילג הנ"ל, הניסיון הראשוני שלי לתקשר עם ירדן באמצעות שפת הזלנגו, כשבמקור הופיעו בין הכוכביות האייקונים עליהם מבוססת השפה.
השפה של זלנגו מכילה מעט יותר מ-200 אייקונים, המחולקים לקטגוריות אינטואיטיביות כגון "אנשים", "מקומות"
עדיה: הכל *את* בסדר?
ירדן: *יש* *לי* הכל אך *אין* *לי* *ייאוש* *גדול*
עדיה: הצלחת *בעיה* משפט שלם
ירדן: *להגיד* *מתי* לכתוב *סימן שאלה*, לשנה *טוב* תכתבו?
כששולחים מסר אוהב, כמו זה שרציתי לשלוח לעדיה, מקבל הנמען לב רחב בראש ההודעה. המלל מידלדל, אך יכול גם להצטמצם לכדי שירה:
יש לי
הכל אך
אין לי ייאוש
גדול.
אפשר לערער על משמעותן של המילים: ציור של חוט קשור שמשמעותו "בעיה" אני מפרשת כ"קשר". רציתי להוסיף לזה "נשר" ולכתוב לעדיה נשר קשר אמיץ, אך בין החזיר לכלב לא מצאתי את מבוקשי. מאוחר. ללכת. כלומר, בואי מחר. לרקוד. לרקוד. ללמוד. ללמוד. אנשים. לרעוד. יפה וירושלמי.
ירדן: תגידי *זלנגו* פועל *כל*?
עדיה: סליחה?!
ירדן: בכל הטלפונים?
עדיה *רק* ב-*טוב*
ירדן: מה?!
עדיה: רק בחדשים
ירדן: אולי פשוט נדבר בלי הציורים?
עדיה: *זלנגו*!
זלנגו פועלת באמצעות יישום ג'אווה או Brew קטן, המותאם לרוב המכשירים הסלולריים הפועלים ברשתות GSM ו-CDMA. הודעות ה-ZMS מועברות באמצעות שרת ייעודי על גבי תשתית הסמס או האינטרנט הסלולרי.
בסרטוני הפרסומת של החברה נראים צעירים מקליקים במהירות על המקשים, וכל קשר למציאות מקרי בהחלט. הודעת זלנגו אמיתית מגיעה כמו המלך אל המחוז נידח: מקדימה אותה הודעת סמס, שמוודאת שהכל מסודר ומצוחצח, מחצצרת חגיגית ומודיעה: "לקבלת הוד רוממותו המלך ZMS, הנמען יפעיל את התוכנה!". גם כשהמלך כבר מגיע, על הנמען להתמודד עם ממשק מסורבל ולא נוח לשליטה, המורכב גם הוא מציורים מבלבלים.
ירדן: *שם* *כאן* *תמיד* זמן* ?
עדיה: *נכון* ירדן, די עם הפואטיקה, נסי לתקשר ו*מדבר* *איתי*
ירדן: אין את הפועל לקרוא *כאב*
עדיה: נראה שאפשר רק *לבקש* דייט
ירדן: *אני* לא מבינה *את*
הזלנגו מאפשר להוסיף טקסט בגוף ההודעה, אך זה יופיע לאחר מכן כתמונה, ולכן לא ניתן להוסיף תיקונים או לבצע עריכה. כפי שירדן גילתה ברעדה, בין האיורים הכלולים ניתן למצוא את הפעלים המציינים דיבור בטלפון, שינה, עריכת הקניות, הפרחת נשיקות, עבודה, המתנה, ריקוד, אכילה והריגה. בולטים בהיעדרם פעלים נחוצים ויומיומיים, ובייחוד פעלים ארטיסטים או אומנותיים יותר, דוגמת הפועל לקרוא. לקרוא, כמה מיותר בעולם הזלנגו.
שימוש עיקש כשלנו בשפה גורם למשתמש לחזור לסגנון התבטאות הירוגליפי ומינימלי. תחילה מצאנו את עצמנו מוותרות על כל ניואנס נוסף שרצינו להוסיף להודעת הסמס, ששפתה דלה עוד לפני שזלנגו מדללת אותה אף יותר. אחר כך ויתרתי גם על חלקים מהותיים ופשוטים מתוכה, שהושמטו עקב המגבלות הלשוניות.
סיסמאות הפרסום של זלנגו באתר הבית של החברה אף הן עילגות: "זלנגו תמיד לעשות אני צוחק" ו"בוא לפגוש זלנגו עכשיו" הן העצובות שבהן.
הדברים שלנו חפים מהתחסדות: שפות חזותיות למיניהן ברוכות ומהוות תבלין מבורך בעינינו, לדוגמה במסנג'ר. אלא שסמלים אמורים להקל על התקשורת על ידי יצירת סימן מקוצר מוסכם וברור שמחליף אלף מילים. כשהסמלים מתיימרים להחליף באופן אבסולוטי כמעט את כל הטקסט, הם פוגעים אנושות ביכולת הבסיסית להעביר מסרים בעלי תוכן.
בליל מלים וציורים מקוטע מחזיר אותנו באחת אל התקופה בה ציירנו על קירות ובמערות. ייתכן שאנשים יצליחו לתקשר כך ביתר קלות, ימצאו נושאים לשיחה בעזרת שיטוט בין חיוך לסמל המסמל פעילות פנאי, יתורו אחר רגש בין הסימנים. יפנים, סינים, עילגים, שתקנים.
ירדן: *מה* נשמע עדיה?
עדיה: *נכון* *תודה*.
עדיה: סליחה, *טוב*
ירדן: *שלום*
מחברת זלנגו נמסר לנו כי אנשיה שוקדים ימים ולילות על מגוון שיפורים: "אנחנו עובדים ללא הפסקה על עדכון וחידוש השפה. אנו מסירים אייקונים שנעשה בהם שימוש מועט ובמקומם מוסיפים אייקונים שאנו שומעים מלקוחות שחסרים".
"בנוסף, תוך כדי התקשרות עם מדינות בעולם אנו עושים התאמות לשפה ולתרבות שלהם. כמה דוגמאות מרחבי העולם: בג'מייקה ביקשו מאיתנו להכין אייקון למילה 'יה-מן' ולהחליף את אייקון המלפפון (שמרמז על איבר מין זכרי) בבננה. היוונים ביקשו להסיר את אייקון 'לעשות' בצורת כף יד, משום שאצלם זה מרמז על תנועה מגונה. בקריביים לא הבינו למה צריך אייקון למילה 'צבא'.לקראת משא ומתן עם הסינים, אנו מכינים אייקון חדש למילה 'אוכל' כי אצלנו זה מצוייר עם מזלג והם לא ממש יודעים מה זה..."
אנחנו נשארות *תוהה*.
בזלנגו ביקשו להגיב על הכתבה לאחר פרסומה. להלן התגובה:
"זלנגו היא שפה מצומצמת בצורה מכוונת ומודעת. השימוש בזלנגו, כמו כל דבר חדש, דורש מעט לימוד. מעל 25 מילים דווחו בכתבה כחסרות, אך הן חיות ונושמות ונמצאות במקומן. הכוונה היא למילים שלא הופיעו בין כוכביות ולפיכך לא נכתבו בזלנגו, כדוגמת: היום, אולי, מה, הכל, בסדר, אך, שלם, עם, לתקשר, אפשר, לא מבינה ועוד, שקיימות בשפת זלנגו אך בתכתובת בין עדיה וירדן הן נכתבו כמילים רגילות".
"בנוסף, בזלנגו תמיד ניתן להוסיף טקסט ותמיד אפשר לערוך את ההודעה. כלומר, זלנגו לא מתיימרת להחליף 'בצורה אבסולוטית כמעט את כל הטקסט'".
"הבאנו שפה חדשה לעולם, אז נכון, מעט לימוד נדרש. זוכרים את הפעם הראשונה ששלחתם SMS או MMS? ממחקרים שערכנו עולה כי כבר בנסיון השני והשלישי המשתמשים מטמיעים את אופן השימוש בממשק. אבל אנחנו מודים: כשמנסים ליצור דיאלוג שאין בו הגיון (כמו: 'אוהבת בקרוב אנחנו', 'מה? מטוס אח יום שבת?'), גם בזלנגו הוא לא יוצא כל כך הגיוני".
• תומר ליכטש, איך אומרים פרופרוק בגוגל?
• כרמל וייסמן, זלנגו
• Xen Mendelsohn , SMS's New Visual Language - Zlango
כתבתם על זה בבלוג? שילחו לינק
נא להמתין לטעינת התגובות
