מי ישלם?
אלפי תושבי הצפון, שיושבים כבר למעלה משבוע במקלטים, תוהים מה יעלה בגורל ימי העבודה האבודים. בעוד הפיצויים על נזקי פגיעות הטילים נראים מובנים מאליהם, כל הקשור למשכורות חודש יולי לוט בערפל. במקום לחכות להכרעת הממשלה בעניין, החליטו רוב החברות הגדולות לתגמל את עובדיהן, אך בגבולות מסוימים. העסקים הקטנים, לעומת זאת, בצרות
נכון לעכשיו המצב הוא בעיקר לא ברור. מצד אחד, נאלצים תושבי הצפון להיעדר מהעבודה (בגלל הוראות פיקוד העורף, מכיוון שלא מצאו פיתרון לילדים או משום שמקום עבודתם נסגר עד יעבור זעם). מצד שני, עוד לא ברור אם כל אותם עובדים יפוצו על הימים האבודים, ואם הממשלה - שטורחת להדגיש בכל הזדמנות עד כמה אנשי העורף הם החזית האמיתית - תזכור לתרגם את האמירות למספרים ולפיצויים.
מאז נפתחה החזית בצפון מפרסמים אמצעי התקשורת חדשות לבקרים תשובות אינסטנט על זכויות, חובות, הוראות שעה שפג תוקפן וכל מה שבין לבין. אך מה באמת אומר החוק, ומה צריך לקרות כדי שתושבי הצפון שאינם עובדים יזכו בכל זאת לקבל את שכרם? התשובות לשאלות אלה ולעשרות נוספות עוד לא ברורות מספיק, לפחות מבחינת תושבי הצפון.
בכל הנוגע לנזקי פגיעות הטילים במרחב הצפוני נראה שנושא הפיצוי בהיר יחסית. בישראל קיים כיום חוק "מס רכוש לנזקי מלחמה", המכסה נזק לרכוש בכל הארץ ובכל זמן. עניין המשכורות, לעומת זאת, מורכב יותר. אמנם בתקנות שעודכנו לחוק זה ישנו סעיף המתייחס גם לנזק עקיף - למשל זה הנגרם למעסיק ששילם את שכרם של העובדים שלא הגיעו בפועל לעבודה - אך יישומו אינו אוטומטי וודאי לא בכל מקום.
על מנת לפצות מעסיקים ששילמו את שכר עובדיהם גם כאשר אלה נותרו בבית, על שר הביטחון עמיר פרץ להכריז על הפעולות המתרחשות נגד התושבים כ"פעולות איבה". הכרזה כזאת תאפשר לשר האוצר להעניק פיצוי שכר עבודה גם למעסיקים שפועלים ביישובים שבימים כתיקונם אינם מוגדרים כיישובי מלחמה.
פיצוי שכר העבודה נקבע לפי "שכר יום העבודה של העובד אילו היה עובד", בהתאם למשכורתו הממוצעת של העובד ב-3 חודשי העבודה שקדמו ללחימה. לגבי מי שלא הספיק להשלים 3 חודשי עבודה במקום אחד לפני הלחימה, יחושב סכום הפיצוי לפי חודש העבודה האחרון. בכל מקרה, הפיצוי לא יוכל להיות נמוך יותר משכר המינימום הקבוע בחוק, אך הוא גם לא יהיה גבוה מהשכר שהוגדר כמרבי. את השכר המרבי, אגב, מחשבים כך: המשכורת החודשית הממוצעת לשכיר במשק באותה
הבעיה היא שגם אם יתקיימו התנאים האמורים (שר הביטחון יכריז והאוצר יתקצב), מי שיקבל את הפיצוי הוא המעסיק, שאמור להפריש ממנו את הסכום המגיע לעובד. ומה קורה אם המעסיק מחליט לוותר על הדרישות הכספיות מהמדינה או סתם לא לחלוק את הפיצוי עם עובדיו, תשאלו. ובכן, "במקרים דומים בעבר מי שקיבל את הכסף היה המעסיק, אבל ברור היה שחלק מהפיצוי הוא עבור הפסדי השכר של העובדים", מסביר עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה.
עו"ד פינברג מוסיף, כי אין באפשרותו של המעסיק להחליט לוותר על הפיצויים ובכך לחרוץ את דינם של עובדיו. "מעסיק יכול לומר'אני ציוני, לא רוצה לבקש כסף מהמדינה'. במקרה כזה עליו לבקש כסף לפחות עבור פיצוי לעובדים. הוא לא יכול לוותר עבור מישהו אחר. אם ינהג כך, יש לעובדים עילה טובה לתביעה".
ומה בנוגע לעיתוי שבו משולם הכסף? "מכיוון שלא מדובר בשכר עבודה אין כאן עניין של הלנת שכר, והמועדים שקבועים לתשלום שכר עבודה אינם תקפים כאן. אולם הפיצוי צריך להינתן בזמן סביר ובסמוך לתקופה שבה המעסיק מקבל את הכסף מהמדינה". על כל פנים, עו"ד פינברג מציין כי לעובדים יש אפשרות לעקוב אחר קבלת הפיצויים דרך ההסתדרות ומס רכוש.
השבוע הוגשו שתי הצעות חוק העוסקות בהגנה על מי שנבצר מהם לעבוד בשעת חירום. ביום שני היו אלה חברי-הכנסת עמי איילון (עבודה) ו יורי שטרן (ישראל ביתנו) שביקשו לחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים הנעדרים מעבודתם בשל הוראת כוחות הביטחון או מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם. בהצעת החוק שלהם מבקשים השניים לעגן התחייבות של המדינה לשפות באופן מיידי את המעסיקים ששילמו לעובדיהם על אף שלא הגיעו. האוצר, מיותר לציין, לא מתלהב מהרעיון, אך יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש - דווקא תומכים בו.
יומיים לאחר מכן הגיש שר התמ"ת אלי ישי הצעת חוק דומה, המחייבת תשלום שכר לעובדים הנעדרים מעבודתם בשל הוראת כוחות הביטחון. הוא אף הודיע כי הצעת החוק שלו תקודם בהליך מזורז. הבעיה היא שמהצעתו נעדר הסעיף הקובע כי המדינה תשפה את המעסיקים בגין תשלום המשכורות.
בסופו של דבר, בפשרה שהושגה בין השר ישי וח"כ איילון, בתיווכו של יו"ר הקואליציה ח"כ אביגדור יצחקי, הוסכם ששתי ההצעות יידונו ביום ראשון הקרוב בוועדת הכנסת, עם שימת דגש על הסעיף מעורר המחלוקת.
בינתיים, בשטח, מספר חברות וגופים במשק לא המתינו להחלטת הכנסת וכבר גיבשו מדיניות, עטפו את עובדיהם בתמיכה כלכלית ומנטלית מגוננת, והודיעו כי הם מתכוונים לשלם להם את מלוא שכרם גם אם לא יקבלו על כך החזר. אחרים, לעומתם, עדיין ממתינים להחלטה הרשמית של המדינה בטרם יזדרזו לפתוח את הכיס.
מסקירה אקראית שערכנו בקרב מספר גופים הפועלים בפריסה ארצית, נראה כי לגופים גדולים אלה לא תהיה בעיה לפצות את עובדיהם, גם אם במקרים מסוימים הפיצוי יינתן בהגבלות מסוימות. בכל מקרה, סביר להניח שהשכירים בעסקים קטנים שרויים במציאות אופטימית פחות.
בבנק הפועלים, שבימים כתיקונם מפעיל 45 סניפים ברחבי חיפה והצפון, מפנים את מרבית העובדים באזור מוכה הטילים לסניפי גיבוי. עם זאת, מנהל חטיבת משאבי אנוש, שלמה בר-און, מסביר כי "קיבלנו החלטה ברורה מאוד: מי שנאלץ להישאר בביתו בגלל הנחיית כוחות הביטחון - יתוגמל". בר-און ציין כי אין הבדל בעניין זה בין עובדים זמניים וקבועים.
לבנק דיסקונט, לעומת זאת, יש 23 סניפים בחיפה ובצפון וחלק לא מבוטל מהם עדיין פועלים. עם זאת, דוברת הבנק שרית וייס מבטיחה כי "כל עובדי האזור יקבלו את שכרם המלא ככל שיידרש". הבנק , בשיתוף עם ועד העובדים, אף מממן את שהותם של 80 ממשפחות העובדים בשני בתי-מלון במרכז הארץ.
לאומי, המחזיק ב-48 סניפים ברחבי חיפה והגליל וכן ב-24 סניפים נוספים של בנק ערבי-ישראלי, סגר סניפים בהתאם להוראת פיקוד העורף. אבירם כהן, דובר קבוצת לאומי, אמר השבוע כי "כל העובדים שסניפיהם נסגרו, בין אם הם עובדי הבנק ובין אם הם עובדי קבלן, יקבלו את מלוא השכר". הוא הוסיף כי לאומי פתח לעובדיו בצפון קו פתוח המאויש על-ידי פסיכולוגים, ודאג לפתרונות דיור מיידים למי שנגרמו לביתו נזקים כתוצאה מנפילת קטיושה.
בחברת הסלולר פרטנר נוקטים גישה אחרת, ומשדלים את העובדים לעבור למרכז הארץ ולעבוד מראש העין. מי שיבחר לנדוד דרומה יזכה לדיור במלון על חשבון החברה, או יוכל להתארח אצל עובדים המתגוררים באזור. דוד אבנר, המשנה למנכ"ל החברה, הבטיח כי עובדים שיירתמו למאמץ ויגיעו יתוגמלו בשכר של 150%.
אלה שיישארו בבית יקבלו 100% משכרם , עלפי המשכורת הממוצעת של 3 החודשים האחרונים. בתקופה הקרובה עתידה פרטנר להחליט אם לעדכן את מדיניותה או להשאירה כפי שהיא. בחברה מציינים גם כי ביטוח הבריאות של העובדים מאפשר להם שירות ייעוץ פסיכולוגי טלפוני. בכל מקרה, מדובר במדיניות הנוכחית בלבד, הנוגעת לשבוע הקרוב, כשבעתיד נושא התגמול ייבחן מחדש.
לרשת בתי-הקפה ארומה יש 8 סניפים בחיפה וצפונה לה, ורובם המוחלט היו סגורים בימים האחרונים. "לסניפים מגיעים בין 1,000 ל-1,200 איש ביום", מסביר נועם ברמן, סמנכ"ל השיווק של הרשת, "ואנחנו לא רוצים לקחת אחריות עליהם או על העובדים".
לדבריו , הרשת תגבש מנגנון פיצוי שיגן על העובדים, וכבר עכשיו התקבלה החלטה לשלם לעובדים בעלי משפחות את שכרם במלואו. עדיין לא הוחלט מה תהיה המדיניות בנוגע לעובדים הזמניים ולאלה הנושאים במשרה בעלת משמרות לא קבועות.
מי שהחליטה גם כן להסיר דאגה מלבם של עובדיה, לפחות בחודש יולי, היא רשת הריבוע הכחול. משה שץ, ראש אגף משאבי אנוש בחברה המפעילה 21 סניפים בצפון, מספר כי "ההנהלה החליטה לשלם משכורת מלאה לכל עובדיה בחודש יולי". הוא הוסיף, כי לאחר שתסתיים המלחמה תגבש הריבוע הכחול את מדיניותה בנושא תשלום למרות היעדרות כתוצאה מאילוצי המלחמה. שץ הדגיש גם כי "אין כל כפייה או דרישה מעובדי הסניפים באזור העימות להגיע לעבודה".
בניגוד לכל החברות שמיהרו להרגיע את העובדים, יש גם כאלו הממתינות עדיין להכרעות בעיר הבירה. אסם מפעילה בצפון הפגוע את מפעלה של טבעול, הממוקם בקיבוץ לוחמי הגטאות, שממשיך בימים אלה בשגרת הייצור. בינתיים החליטה החברה כי בטרם תקבל הממשלה החלטה לפצות את מפעלי האזור, היא לא תתגמל בשכר את העובדים שנותרו בבית. ההנהלה קראה השבוע לגורמים המוסמכים להכריז על צפון הארץ כקו עימות כדי להבטיח לעצמה פיצויים על "נזק עקיף" - שחלקו יוקצה לפיצויי שכר לעובדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
