כשהתותחים רועמים – הבלוגרים מדברים
מתחת לרדאר של השלטונות, הישראלים והלבנונים הולכים לבלוגוספירה לדבר, להתווכח, להצדיק ולתת אמפתיה
ישראל, לבנון, חיזבאללה והפלסטינים נותנים את זכות הדיבור לחברים פאראבלום, קטיושה, מטוס, קסאם, טנק וגראד. העיתונים מלאים הצהרות מלחמה ונחישות ואולמרט ונסראללה ואללה יוסתור. האקרים משני הצדדים עושים גרפיטי באתרים של הצד השני. אבל יש גם בלוגרים שמנסים לדבר, להבין, להסביר, להתווכח, להקשיב.
את המכתב, שקטע ממנו צוטט בראש כתבה זו, כתב בלוגר לבנוני לבלוגר הישראלי עמי בן בסט. הבלוגר כתב: "אני מתפלל לסיומן המהיר של כל האירועים המטופשים הללו. לחוסר המזל, בגלל היותי גר בלבנון, אני לא יכול להתבטא באופן חופשי מידי בציבור באשר לדעותי לגבי מה שקורה בדרום ולגבי ישראל. אנסח זאת כך: מטוסי הקרב הישראלים אינם הסבה היחידה לכך שאני חושש לחיי".
הדברים פורסמו בפוסט בו קורא בן בסט לדיאלוג בין בלוגרים מכל הצדדים: "הרשימה הזאת הינה ניסיון לתת כאן במה לדו שיח פתוח בין אזרחים - טוקבקיסטים לבנונים וישראלים. בלוגים הינם כלי קלאסי לדיאלוגים מן הסוג הזה. [...] אנשים מתחילים לדבר. רוב השיחה מתקיימת בבלוג הלבנוני ויש שם כבר כמות נכבדה של מגיבים ישראלים".
הרשימה הזאת
בן בסט מפנה את קוראיו לבלוג הקבוצתי הלבנוני The Lebanese Bloggers, שמעדכנים על ההתרחשויות. אחד המגיבים, ישראלי לפי תוכן הדברים, כותב להם: "הרמטכ"ל שלנו הבטיח 'להחזיר את לבנון 20 שנה אחורה", ואני לא חושה שהוא התכוון שאתם תהיו צעירים ב-20 שנה. למה לא פרקתם את חיזבאללה מנשקו בשנים האחרונות?".
"מי ייתן והיגיון בריא יחליף את מנהיגיכם"
"תעשו טובה למדינה ותטקבקו", כותב הבלוגר יהונתן קלינגר, שבניגוד לבן בסט, ממוקד יותר בהסברה של הצד הישראלי. "דווקא עכשיו, כשישראל במלחמה, זה הזמן של הבלוגרים ושל השמאל לפעול, להראות איפה היתרון שלנו ולהסביר את עצמנו לעולם. צריך לצאת ולהסביר לא רק את המצב, אלא גם את דעתנו עליו, צריך לקרוא מה אנשים אחרים חושבים. דווקא עכשיו צריך להתחיל להגיב באתרים כדי
לצור אחווה כלשהי, להגיע להסכמה שהרג אזרחים הוא רע, ויחד עם זאת שאין לשבח טרור משום צד. [...] בשלב כזה, בתחילתה של מלחמה, כל אחד מאיתנו מהווה חלק ממשרד יחסי הציבור של מדינת ישראל. אנחנו מסבירים את עמדתנו האישית, את הביקורת שלנו, אבל לא חוסכים גם ביקורת מאחרים. בבקשה מכם, תעשו טובה למדינה".
באחת התגובות שלו בבלוג Mahmood's Den כותב קלינגר: "האינטרנט צריך לשמש כפונקציה מגשרת, הוא חייב לעזור לאנשים לא רק להחליף כסף, אלא גם רעיונות ואידיאלים, ליצור חברויות – קשה יותר לצאת למלחמה עם חברים".
בעל הבלוג, מחמוד, כתב לו: "אני מריע לעמדה שלך בעד השלום, אנחנו (הערבים) צריכים לשמוע את המסר הזה יותר מישראלים נורמלים כדי שהתדמית המסורתית של 'ישראלים=מפלצות' תיעלם".
פארס אל-הוריה, בעל בלוג המחאה נגד המשטר הסורי "Free Michel Kilo Now", כתב תחת הכותרת: "נסראללה למה שלא תקיים מו"מ בגיהנום", בו הוא מבקר את מנהיג החיזבאללה שלדעתו הוביל למה שעשויה להיות "המלחמה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". הבלוגר הישראלי צדק כותב לו: "שאלוהים יעזור ללבנון ולסוריה ויפטור אותנו מכוחות הרשע והטפשות. אמן. ותוסיף לזה את הפלסטינים". ערן ארקין מישראל כותב: "פוסט מצוין! מי ייתן והיגיון בריא יחליף את מנהיגיכם. אני חושב שזה יהיה טוב לאזור". מגיב בשם סורי עונה לו: "לך תזדיין ערן ושיזדיין גם ההיגיון הבריא של המנהיג שלך". קרינה מישראל כותבת: "יש לנו כל כך הרבה פוליטיקאים מרושעים בממשלה שלנו שמקבלים החלטות גרועות :( ורק חפים מפשע נפגעים.
ואילו סאם חושב שעכשיו הזמן לאמפתיה. בתגובה בבלוג The Lebanese Bloggers כתב: "במקום תמיכה כתובה באוכלוסיה הלבנונית, כל מה שאני רואה מרובכם זה פוסטים מתנגחים.. חיזבאללה הם ככה, והישראלים הם ככה. התנהגות כזאת בבלוג לא מובילה לשום מקום, רק גורמת לאנשים להיות פוגעניים ולשגר שנאה לכותבים אחרים, ולהיפך".
מה שלא מפריע לסאם להעביר ביקורת פוליטית על המצב. הוא מצטט את מטבע הלשון לפיה העט חזק יותר מהחרב, ומפרשן: "בימינו אני רואה שהעט נמצא בירידה מתמדת, וכרגע לא העט נלחם, אלא דיו שחור אחר, הנפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
