רמת החיים בקיבוצים עולה על הרמה הלאומית
לראשונה בעשור האחרון: הכנסת משק בית בקיבוץ עלתה על הממוצע הארצי. הפער בין קיבוצים חזקים לחלשים מחריף. 45 קיבוצים יזדקקו להסדר חובות כדי להמשיך להתקיים
מחזור העסקים של קיבוצים ותאגידים קיבוציים הגיע ב-2004 ל-31 מיליארד שקל, גידול של 10.7% לעומת שנת 2003. יחד עם זאת, הנתונים מראים כי הפער בין הקיבוצים העשירים לקיבוצים החלשים גדל. התפלגות ההכנסות מראה כי 46 הקיבוצים בעלי היקף הפעילות הגבוהה ביותר מייצרים 53% מכלל ערך תפוקת המגזר הקיבוצי, בעוד 48 הקיבוצים בעלי היקף הפעילות הנמוך ביותר מייצרים רק 2.4% ממנו.
במקביל לגידול במחזורי הפעילות, מראים הנתונים עליה בעודף המשקי (רווח תפעולי) וברמת החיים (הוצאות מחייה). בשנת 2004 הסתכם העודף המשקי המצרפי של המגזר הקיבוצי ב-4 מיליארד שקל, גידול של כחצי מיליארד שקל (14%) ביחס לשנת 2003. הרווח הנקי נאמד ב-872 מיליון שקלים, גידול של 3.5% ביחס לשנת 2003.
התנועה הקיבוצית משקיעה כ-60% מסך ההשקעה בתעשייה. מכירות התעשייה הקיבוצית מהוות 70% מסך הכנסות הקיבוצים, ומסתכמות בכ-22 מיליארד שקל. העודף המשקי הנו מדד טוב לבדיקת פעילותו העסקית של הקיבוץ ביחס למספר חבריו. בשנת 2004 הסתכם העודף המשקי הממוצע לחבר ב-79 אלף שקל, גידול של 16.2% בהשוואה לעודף משקי של 68 אלף שקל ב-2003.
רמת החיים בקיבוצים עולה בהתמדה, וב-2004 אף עלתה על הרמה הלאומית - התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש משמש להשוואה בין משקים וכמדד לרמת חיים ורווחה חברתית. עד לשנת 2002 היה תמ"ג קיבוצי נמוך משמעותית מהלאומי (68,400 שקל לעומת 75,700 שקל).
ב-2003 היה הנתון כבר כמעט זהה (74,200 לעומת 75,700 שקל) ובשנת 2004, לראשונה זה עשור, עלה התמ"ג לנפש בקיבוץ על זה הלאומי - 88,600 שקל לעומת 77,600 שקל. סך תמ"ג התנועה הקיבוצית נאמד בשנת 2004 ב-7.4 מיליארד שקל, גידול של 7.7% ביחס לשנת 2003.
הכנסת משק בית בקיבוץ עולה על משק בית ממוצע בישראל
אומדן הכנסת משק בית בקיבוץ הסתכם ב-2004 ב-11,800 שקל, גידול של 14% לעומת 2003. לראשונה עולה ההכנסה הממוצעת של משק בית בקיבוץ על משק בית ממוצע בישראל (11,220 שקל).
נתוני 2004 מראים כי סך הון עצמי עמד על 6.4 מיליארד שקל, גידול של 12.3% לעומת 2003. גידול זה התאפשר כתוצאה ממחיקה ניכרת של חובות במסגרת "הסדר חובות הקיבוצים", ומתהליכי הבראה עסקיים וכספיים העוברים על התנועה הקיבוצית.
החל משנת 2002 סכומי החזר 'אשראי זמן ארוך' גבוהים מסכומי הקבלה, ומשמעות הדבר תהליך של צמצום חובו של המגזר הקיבוצי למערכת הבנקאית. הליך מחיקת החובות במסגרת הסדר חובות הקיבוצים כמעט
הסתיים. בשנת 2004 נמחקו חובות בהיקף של כ-285 מיליון שקל. עד סוף 2004 נמחקו 14 מיליארד שקל במצטבר.
חלקו של המגזר הקיבוצי בסך קרקעות הלאום הוא 10.2% (2.197 מיליון דונם). מרבית השטח מוחזק על ידי קיבוצים בפריפריה. 86% משטחי הקרקע המוחזקים על ידי קיבוצים מיושמים לחקלאות.
בתגובה לנתונים אמרו מזכירי התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל, כי "השיפור בנתונים מעיד על המשך יציאת המגזר הקיבוצי ממשבר כלכלי ממושך. הצלחת התנועה לעמוד על ערבות הדדית בין החברים, ועזרה הדדית בין קיבוצים מבוססים לאלה הזקוקים לעזרה, תעצים את יציבותה של החברה הקיבוצית גם בהמשך".
נא להמתין לטעינת התגובות
