בקרת רמזורים
איך ה"אדום" יודע ש"הירוק" ירוק ושצריך להמשיך להיות אדום? ארז בן-ארי צולל לתוך מערכת בקרת הרמזורים שבשקט-בשקט, שומרת על החיים שלנו מדי רגע
הרמזור הוא המצאה קדומה למדי, הנמצאת עמנו כבר כמעט מאה שנה (עוד לפני כן היו רמזורים המבוססים על מנורות גז). בתחילת הדרך נשלטו הרמזורים בצורה ידנית על-ידי שוטר, וכעבור עשור פותחה המערכת האוטומטית הראשונה. כיום מחוברים הרמזורים למרכזי בקרה משוכללים, הנעזרים במחשבים ובתוכנות מתוחכמות, המסוגלות לעקוב אחרי שינויים בתנועה ולהתאים את זמני התחלפות האורות כדי למטב את זרימת כלי הרכב.
גם הרמזורים עצמם השתכללו, וכיום ביותר ויותר רמזורים נמצא נורות LED במקום נורות ליבון או הלוגן. נורות LED הן בעלות צריכת חשמל נמוכה יותר מהאחרות וגם בעלות אורך חיים גדול יותר, ולפיכך אין צורך להחליף נורה בכל כמה חודשים. הנורה של רמזור מבוסס LED מורכבת מעשרות נורות קטנות, וכך הרמזור יכול להציג תאורה בצורות ובצבעים שונים ולהתאים את תפקודו למצב.
העובדה שבעיר יש הרבה מאוד צמתים מסבכת את העניינים. בחיפה, למשל, יש לפחות 147 מערכות בקרת רמזורים, ומערכות מסוימות שולטות על כמה צמתים, ובכל צומת יש כמה רמזורים. בצומת גדול יש בדרך כלל רמזור לכל כיוון, רמזורים עבור הולכי רגל ולפעמים יש כמה רמזורים לאותו כיוון – סט אחד לפני הפנייה ועוד אחד בתוך הצומת. לעתים לאורך קטע אחד של כביש יש כמה צמתים, וחשוב מאוד שתהיה התאמה בין הרמזורים. מחשב הבקרה מחליף את האור ברמזור בהתאם למהירות תנועת כלי הרכב, כדי לגרום לרכבים כמה שפחות עצירות, אבל די בסטייה של כמה שניות ברמזור אחד כדי לגרום לפקקים גדולים.
מלבד זאת, תקלות בתיאום בין רמזורים הן בעלות פוטנציאל קטלני, מכיוון שאם צומת מורה ירוק לשני כיוונים בו-בזמן,
רמזורים אחרים נעזרים בחיישנים אלקטרוניים כדי לדעת שכלי רכב ממתינים למעבר ולהפעיל את הרמזור בהתאם. במקומות רבים נהוג לשנות את תזמון הרמזורים בהתאם לשעות היום, וכך נתיב עמוס יקבל זמן חצייה ארוך יותר בשעות הבוקר, כאשר רבים נוסעים לעבודה, וזמן קצר יותר בשאר היום. צמתים רבים כוללים גם מערכות בקרה ומצלמות המאפשרות לנתבי תנועה לשנות את התזמון בהתאם לצורך ולהתמודד עם עומסים ביעילות.
כדי לשלוט על כל המידע הזה, קיים מרכז בקרת רמזורים בכל עיר, שבו נמצאים מהנדסי תנועה, המנהלים את המערכות המתבססות על תוכנות מתוחכמות. בערים מסוימות יש מערכות המתאימות את עצמן באופן אוטומטי לעומסי התנועה, ובערים אחרות יש מערכות אוטומטיות למחצה, שבהן יש כמה "תוכניות" לעומסי תנועה שונים, ומהנדס התנועה מחליף ביניהן לפי מידע שהוא מקבל מן השטח. המידע מסופק מחיישנים שונים המותקנים בצמתים, וכן מעשר ות מצלמות המותקנות בצירי התנועה הראשיים.
מערכות הרמזורים מגובות באמצעים שונים כדי למנוע תקלות. בחיפה, למשל, נעזרת המערכת ב-24 גנרטורים המגבים את הרמזורים בהפסקת חשמל. מכיוון שכל שינוי ולו הקטן ביותר עשוי לגרום לעומסי תנועה גדולים, קיימת ועדה מיוחדת הבודקת כל שינוי שהוצע ושוקלת את כל ההשלכות האפשריות. הוועדה מורכבת מנציגים של כל הגורמים המעורבים, כגון העיריה, משרד התחבורה והמשטרה וכמובן מהנדסי תנועה.
נא להמתין לטעינת התגובות
