למתג את הסנדביץ'
והפעם: מגשית עם ארוחת עשר מוכנה - שתהיה בריאותית (בשביל ההורים) וממותגת (בשביל הילדים)
ג'ק וולש, המנכ"ל האגדי של ג'נרל אלקטריק, אמר פעם: to make the Low Tech better"."The Hi Tech is there only .
בהשראת משפט זה אקח, ברשותכם, פסק זמן מהרעיונות הטכנולוגיים למיניהם, ממוצרי תקשורת מתקדמים, מאפליקציות רשת מתוחכמות ומשאר רעיונות הזויים. הפעם אני רוצה לכתוב על שני דברים בסיסיים ויסודיים: ילדים ואוכל.
לא, אין לי רעיון בנושא הנקה דיגיטלית, וגם לא מחשבה על מעבד מזון שהופך ג' אנק-פוד לוויטמינים. הפעם ברצוני לקחת אתכם, שלושת קוראיי הנאמנים, למחוזות הסנדביץ' ולממלכת הבוקר.
פעמים רבות שואלים אותי "מאיפה יש לך כל-כך הרבה רעיונות? ". התשובה לכך פשוטה: אני כל הזמן מנסה לחשוב איך אפשר לעשות את החיים נוחים יותר. וכך, בסביבה של המשפחה שלי - שהיא המיקרוקוסמוס המושלם מבחינתי לבחינת רעיונות חדשים - בביתי הצנוע, שיכול לשמש "צלחת פטרי" לכל ממציא, קופצת לראשי שוב ושוב השאלה (בכל פעם בנושא אחר): איך לא המציאו את זה קודם?
עיקר ההשראה מגיעה בעקבות משימות הבוקר שאני משוגר אליהן דרך קבע על-ידי אשתי (תבל"א), והן נוגעות לכנופיית לוחמות חיזבאללה שמכונות גם בנותיי, שאינן יודעות כל רחמים. משימות שעות הבוקר הן המתישות ביותר מבחינתי, אולם המעצבנת ביותר היא הכנת הסנדביצ'ים לבית-הספר.
אחרי מו"מ ארוך ועצבני בוחרת לה כל גברת את תוכן הסנדביץ' שלה, ואז מתחיל שלב ההפקה (בתנאי שיש במקרר את כל המרכיבים). אחרי זה צריך לעטוף בנייר פרגמנט, להכניס לשקית ניילון, לנהל עוד מו"מ קצר על סוג הפרי, ולדאוג שהכל ייכנס לתיק ושהן יספיקו להגיע לבית-הספר לפני הצלצול.
פעמים רבות הכריך חוזר מבית-הספר בשלמותו עם הילקוט, כי "הוא לא היה טעים", והפרי נשאר בילקוט עד שהעונה מתחלפת.
ובכן, להורים שממהרים בבוקר, לילדים שרוצים גיוון ולכל אלה שרוצים שיחסלו את הסנדביץ' - הנה רעיון. ארוחת עשר ממותגת במגשית פלסטיק חד-פעמית, הכול על טהרת הבריאות (בשביל ההורים) ועל טהרת ה"קול" והסטייל (בשביל הילדים). מגשית כזאת אמורה, למשל, לכלול כריך או לחמניה טרייה עם ממרח בריא, אקטימל, פרי ואולי איזה גימיק, בדומה למתנה שיש במנות הילדים של מקדונלד'ס.
המחיר צריך להיות שווה לכל נפש, ובהתחשב בכך שמדובר בנתח שוק של למעלה ממיליון תלמידים, ניתן להגיע למחירים כאלה. ההפצה יכולה להיעשות בבוקר ממש עד הדלת, כמו שמפיצים את עיתוני הבוקר (אפשר אפילו להשתמש ברשת הפצה זו), או בשעות הצהריים למכולות ולסופרמרקטים למיניהם.
לשם כך נדרש שיווק נרחב. מיתוג המגשית אמור להפוך אותה לפתרון מהיר, יעיל, בריא, ועבור הילדים גם "מגניב" (לכן זה פרויקט שמתאים יותר לחברות ענק), שכן ידוע שהילדים הם מקבלי ההחלטות, וטרנד ילדים עוצמתו כצונאמי.
שירות מנויים והפצה לבתים הוא אפיק הפצה חשוב (שימו לב מה קרה להפצת העיתונים היומיים ב-10 השנים האחרונות). כאן ניתן לשלב את האינטרנט לצורך בחירה אישית של תוכן הסנדביץ', סוג הפרי או צבע הגימיק, בחירה שיכולה להיעשות עד הערב שלפני.
מגשית ממותגת כזו, שהיא למעשה ארוחת עשר, יכולה כמובן לעשות את דרכה לעוד הרבה שכבות באוכלוסיה. ניתן לראות את המגמה הזו גם בסופרמרקטים: לא רק שהמבחר גדול יותר, גם יש יותר ויותר מוצרים מוכנים מראש - והספקים עצמם מקצרים לנו את הדרך לקיבה.
קחו, לדוגמה, את אזור הירקות והפירות בכל סופרמרקט ממוצע: פעם מכרו שם חסות, אחר כך עברו לחסות שטופות, וכיום ניתן למצוא ערב רב של אריזות - מגשיות של סלטי בייבי ושקיות של סלטים שטופים, חתוכים ומוכנים לאכילה. והפירות? במקרר ניתן למצוא מגשיות קלקר עם גרעיני רימון קלופים מוכנים לאכילה, סט של סברסים קלופים ומגשיות עם סלט פירות טרי ובריא.
אז למה לא ללכת צעד אחד קדימה, ולתקוף את אוכלוסיית צרכני ארוחת העשר הגדולה בארץ? כאן, להערכתי, על היזם לפעול בצורה מתוחכמת, שכן זה משחק לגדולים-חברות מזון שיש להן אפשרות להחדיר את המוצר, להציגו כמותג ולהפיצו באופן מאסיבי.
במקרה כזה יידרש היזם לבצע את תהליך ההכנה בצורה הטובה ביותר, ולבוא לאותו גוף עם רעיון לעוס היטב. אמנם תמיד קיים החשש שמישהו ייקח לכם את הרעיון בדרך, אבל הרי זה לא הרעיון שלכם (הנה, הוא כבר כתוב בעיתון), ושנית , חברות
נא להמתין לטעינת התגובות
