"למי יש (שכר) גדול יותר?"
מוזי ורטהיים בכנס הדירקטורים: בישראל קיים חוסר יחס בין ביצועי החברה לתגמולי הבכירים
פרי הדגיש כי "כיום, שמונה מתוך 10 עובדים חשים שאינם במקומם. לשמונה מתוך 10 עובדים לא ניתנת הזדמנות לגלות את יכולתכם האמיתיות והם אינם מתוגמלים בהתאם. כתוצאה מכך כולם סובלים – העובדים, הארגון, הלקוחות ובעלי המניות. יש לשנות את שיטת התגמול ההיררכית לשיטת רצועות שכר רוחבית - כאשר העובדים יתוגמלו לפי מידת המצוינות שהם מפגינים".
בהקשר למשכורות העתק של הבכירים, אמר פרי כי "אין לנסות לפתור את הבעיה מלמעלה, על ידי רגולציות ממשלתיות כמו הצעת רמון, אלא לתת לכוחות השוק לפעול. אין מה לעשות, כאשר כלכלת המידע והידע של ימינו צוברת תאוצה, העובדים הנכונים נעשים יקרי ערך ולכן עלינו המנהלים להיות מתוחכמים יותר בניהול עובדינו - לנצל היטב את יכולתם ולתגמלם בהתאם".
מוזי וורטהיים, יו"ר קוקה קולה, דיבר על ההכרח של שמירת הקשר בין ביצועי החברה לבין רמות השכר. לדבריו, "בישראל קיים חוסר יחס בין ביצועי החברה לתגמולי הבכירים". לאור זאת, הוא מציע להפוך את וועדות התגמול, שהן כבר מוסד מושרש בארה"ב, לציר מרכזי בהחלטות השכר גם בישראל. יחד עם זאת, הדגיש וורטהיים, כי הוא כן דוגל בהצבת גבול עליון לשכר הבכירים, זאת כדי להימנע משערוריות ציבוריות כפי שהיה עם שכר מנכ"לי בנק הפועלים. לדברי היו"ר, "יש לכלול בחוזי השכר סעיף של זכות התאמת השכר בתנאי שוק משתנים".
ארז מלצר, נשיא ומנכ"ל "נטפים", שייכנס לתפקיד מנכ"ל אפריקה ישראל באוגוסט הקרוב, אמר בכנס: "אני מתחייב להחזיר את הנכס שאותו קיבלתי לנהל בשווי גדול יותר משהיה ביום שנכנסתי לתפקיד". מלצר הדגיש את הצורך בקביעת יעדים עם כניסתו של המנהל לתפקיד.
"אם בעלי המניות רואים במנהל מנייה שתוביל לתשואות גדולות, ולא פוליסת ביטוח שתשמור על ערך הנכס, הם יסכימו לשלם עבור המנכ"ל, והרבה", אמר מלצר. הוא טוען כי הכי חשוב זה לקבוע יעדים מראש – לדירקטוריון, לוועדות התגמול ולבעלי השליטה יש אחריות להגדיל את היעדים ואת הרף שממנו יתחילו המנהלים להיות מתוגמלים. זה לב העניין ולא גובה השכר. "לצערי, השוואת השכר נוסח: למי יש יותר גדול? הפכה לחלק נכבד מנוהל קביעת השכר, במקום היעדים והביצועים", הדגיש המנכ"ל.
את הפאנל חתמה עו"ד דוידה לחמן מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקראה ליישם את תכנית רמון להגבלת ההוצאה המוכרת במס של השכר. לדבריה,
לדבריה, מיסוי הוא המכשיר היחיד שקיים בידי המדינה להבטיח חלוקה מחדש של העושר בחברה, בצורה יותר צודקת. "אין הצדקה חברתית וכלכלית מעבר לשיעור מסיים שיקבעו נבחרי הציבור לתגמול הבכירים, שמהווה סממן בולט במפת אי השוויון החברתי. סוגיית התגמול מעלה את החשש שהמנהלים והדירקטורים של החברות מיטיבים עם עצמם על חשבון החברה, המשקיעים והציבור כולו".
לאור זאת, ציינה בתוקף לחמן-מסר כי "נטל ההוכחה מונח על הדירקטורים. חוק החברות הוא הסף התחתון בלבד. שום דבר לא מונע מכם לפעול מעבר לסף - אם אתם באמת רוצים שינוי - תקימו וועדות, תביאו מומחים, אין בעיה. במקום זאת אתם באים אל המחוקק ואומרים 'במס אל תתערב'. קודם כל תעשו שינוי, תקימו מנגנוני תגמול", הדגישה לחמן-מסר.
נא להמתין לטעינת התגובות
