מסתרי הממשק המינימליסטי
הנקיון של ה-iPod והנקיון של Google מעמידים את התוכן שלכם במקום מכובד. זה טוב? זה רע? אורי וינהבר מסביר איך עשו "ריפרש" בעולם התוכן
האמירה כאן מצטנעת מצד אחד, וקצת מחניפה מצד שני; אבל בעיקר – נותנת כבוד. לכן הממשק הנקי מצליח. לא שעמום כי אם נקיון, אלגנטיות ואפילו שקט ויזואלי, עם "נגיעה" שהתווספה לממשק ומוסיפה עניין. אצל גוגל מה שעושה את העבודה הוא כפתור ה-"יותר מזל משכל", שאינו אלא קריצה סחבקית שאומרת "אנחנו לא כל כך יבשים כמו שהממשק שלנו עשוי לשדר". חברת אפל יצרה חיה חדשה בנוף הממשק – הכפתור העגול של ה-iPod, שמחזיק מספר פונקציות בו זמנית, וקונטקסטואלי לתפריט הפתוח במסך.
אגב – לכפתור העגול, לעניות דעתי, יש תפקיד חשוב בשיוך הויזואלי של הגאדג'ט הזה לעולם המוסיקה – הוא "מצלצל" בעין כמו כפתורי הווליום הגדולים והעגולים של פעם, והישיבה שלו במלבן ה-iPod מזכירה במעט ישיבה של וופר ברמקול, בהקטנה כמובן.
אם ניקח את המינימליזם לעולם ממשק מנועי החיפוש, התמונה אינה חד משמעית. מצד אחד – ודאי שעלינו לספק את מירב הכלים למשתמש בכדי שיוכל להסביר למנוע באופן יעיל מה הוא מחפש. מצד שני – ריבוי הכלים מסתיר את המטרה ומבלבל את המשתמש. משמגיעות תוצאות החיפוש נשאף להצגת מירב הידוע לנו על התוצאות האופציונאליות, אבל שוב – ריבוי מידע יגרום לאובדן המידע המהותי.
הטרנד עכשיו הוא של מיעוט מידע. מינימום הכרחי. בימי ICQ, ואפילו בתקופת יאהו של פעם, הרבה לפני הממשק החדש והמשופר שלהם – הטרנד היה של ריבוי מידע, בכדי לשדר עשיה, מהירות, שפע ועושר. אנחנו, המשתמשים, נמשיך לשוט על גב גל הסינוס של העיצוב – מזויות ישרות לקוים מעוגלים וחזרה, מתלת מימד סמי-ראליסטי לדו-מימד שטוח וחזרה, ממינימליזם מאופק לעושר ויזאלי וחזרה, וכן הלאה.
נראה לי שנדרש כאן גילוי נאות על גוגל. אין לי תג עובד של גוגל, לא היה לי ונראה שלא יהיה. אין לי מניות בחברה או כל חיבור עסקי אחר. אבל אני מאוד מעריך ומחייך מאוזן לאוזן למראה הריפרש שהחברה הזו עשתה לעולם אפליקציות הרשת, לחוויית המשתמש, לחדשנות של הדברים הקטנים, הכל כך חשובים, איך הם פשוט עושים את הדבר הנכון, בכל פעם
האם אני מוטרד מהעוצמה שהחברה צוברת? מאוד מוטרד. בעיקר מכיוון שכל כך הרבה נכסי ידע ומידע של כולנו שוכבים מקוטלגים בצורה מסודרת בשרתים שלהם. אבל בעוד יד אחת צריכה לשמור על המידע מפני עוצמות מוגזמות של השומר על המידע, היד השניה צריכה למחוא כף (אחת!) למראה השיעור באלגנטיות מוצרית וטכנולוגית שאנחנו חווים.
בעבר התייחסתי למשימה המורכבת והקריטית של תיעדוף תוצאות החיפוש המוגשות על ידי מנוע החיפוש – Ranking. ברור כי ככל שהתוצאה האופציונאלית – מאמר, אתר, כתבה או מסמך – מדורגת גבוה יותר בתוצאות החיפוש, קיימת סבירות גבוהה יותר לכך שאנחנו, המשתמשים, נפתח אותה. קיים סיכוי גבוה יותר שנקרא את הכותרת המוצגת במנוע החיפוש, וסיכוי גבוה יותר שנלחץ על הקישור ונקרא או לפחות נעיין במסמך.
במחקר מרתק שפירסםג'ייקוב נילסן – מומחה מוביל בתחום השימושיות (Usability) – נבדק האופן בו המשתמשים קוראים דפים ברשת על ידי מעקב אחר מיקוד עיני הקורא לאורך זמן הקריאה. כך, התגלה דפוס מרתק של ריצת העין על פני הדף בצורת האות F – שני קוים אופקיים, העליון רחב וחזק יותר, ואחריהם פס אנכי. המחקר נעשה עם תכנים בשפה האנגלית, אולם ניתן להניח כי בתכנים עבריים התוצאה תהיה תמונת ראי של אותה צורה.
התוצאות מדגישות את חשיבות מיקום התוצאה בדף התוצאות, כמאמר הקלישאה מעולם הקמעונאות על שלושת התנאים החשובים ביותר להצלחה: מיקום, מיקום ומיקום.
נכון כי ישנם מנועים רבים המאפשרים למשתמש לקבוע את הציר לאורכו תמוקמנה התוצאות (שפה, תאריך וכד'), אולם בדרך כלל, המנועים הגדולים, הגנריים, נשענים על יכולתם להעריך רלוונטיות של תוצאה לשאילתה. על יכולת זו נבנה חלק גדול מהפריצה של גוגל, והיא שעומדת למבחן המשתמשים בכל יום, בכל חיפוש.
למרות האמור כאן על חשיבות המיקום, ניתן לעשות לא מעט לייעול תהליך החיפוש פרט ל-Ranking:
• הצגת המידע. גישה המנסה לשפר את המיקוד של המידע המופיע עבור כל אחת מן התוצאות בדף התוצאות, בכדי למשוך את עין המחפש למבוקשו: הדגשות של מילות החיפוש (marker) בתוך דף התוצאות, הצגת תמונות מסך של דף היעד, ציטוט של קטעים רלוונטיים מדף היעד וכד'.
• קיבוץ. שיפור ומיקוד תהליך החיפוש עבור המשתמש. בבסיס הגישה עומדת ההנחה כי את ערימת התוצאות הפוטנציאליות ניתן לקבץ לקבוצות קלות יותר לעיכול, לפחות מבחינת מספר התוצאות בכל אחת מן הקבוצות. עם סוגי הקבוצות ניתן לראות קיבוץ לפי שפות, לפי תאריכים, לפי סוג המקור (מסחרי, אקדמי, ממשלתי וכו') וכן הלאה.
קטגוריות אלה נסמכות על מידע הקיים בדף היעד באופן די ברור – בחלקים שונים שלו. אולם עיקר העניין (לטעמי) בתחום הקיבוץ – קטגוריזציה – הוא ביכולת של מנוע החיפוש לקטלג את התוצאות באופן נושאי, כלומר – מתוך התייחסות לתכנים העיקריים המופיעים באתר או במאמר.
כך למשל, השאילתה "נתן אלתרמן" תוליד קטגוריות של תוצאות החיפוש כגון: שירים, ספרים, טורים בעיתונות, מחזות, וגם: תרצה אתר, הטור השביעי, תל-אביב, וכו'. עכשיו הרבה יותר קל למצוא את מבוקשנו. אבל רגע – מניין יודע מנוע החיפוש לבנות את הקטגוריות הללו עבור תוצאות החיפוש?
ובכן, גם כאן ישנן מספר שיטות מנוגדות, או אולי משלימות. על קטגוריזציה, "אישכול" (Clustering), טקסונומיה, אונטולוגיות, אנליזה של טקסט בזמן אמת ושאר ירקות – במאמר אחר.
אורי וינהבר עובד בחברת TDNet, המפתחת מערכות גישה ופתרונות לניהול תכנים אלקטרוניים למרכזי מידע וספריות.
נא להמתין לטעינת התגובות
