"הם מסרסים את הממשלה"
רק אתמול הוא נכנס לתפקידו, וכבר פורס רענן דינור את האג'נדה החדשה של משרד ראש הממשלה: "הצעירים והצעירות באגף התקציבים" כבר לא יהיו בעלי השליטה בתקציבי המשרדים; נציב שירות המדינה לא יעסוק במינויים אלא במדיניות; יוקמו סוכנויות ביצוע מיוחדות שלא יהיו כפופות להוראות החשב הכללי; והרשויות המקומיות יהיו הרבה יותר עצמאיות. וגם הסיפור המלא של דינור: איך ידע על עיסקת ישקר כבר לפני חודשיים - ושמר הכל בבטן
בראיון האחרון שלו כמנכ"ל התמ"ת והראשון כמנכ"ל משרד ראש-הממשלה הוא מגלה, שיתגעגע לאנשים בתמ"ת ולישיבות המטה של המשרד בכל יום ראשון בבוקר, שהפכו תחת ניהולו למפגשי גיבוש ועידוד. בכל מפגש נהג אחד המשתתפים להביא ארוחת בוקר עבור כולם, ומשתתף אחר היה אחראי להעביר את פרשת השבוע בגרסה אישית.
רענן דינור מסיים את הקדנציה שלו כמנכ"ל התמ"ת עם 2 פרשיות, שאפשר לכנותן 'הדבש והעוקץ'. העוקץ הוא פרשת התייקרות הלחם, שזכתה לביקורות נוקבות, והדבש הוא עיסקת ישקר, שבה מילא דינור תפקיד מרכזי. דינור היה זה שעודכן ראשון לגבי העיסקה בידי איתן ורטהיימר כשבוע לפני הבחירות.
דינור: "פתאום קיבלתי טלפון מאיתן ורטהיימר, והוא ביקש פגישה דחופה עם אולמרט ואיתי. בפגישה הוא סיפר לנו על העיסקה עם וורן באפט, וביקש שנעביר לו את כל המידע הדרוש לגבי היבטי המיסוי הכרוכים בעיסקה ובבעלות על חברה שנהנית ממעמד של מפעל מאושר על-פי חוק עידוד השקעות הון. התרגשנו מאוד, כי זו עיסקה יוצאת-דופן בנוף העסקי הישראלי, ואמרנו שנעשה הכל כדי שהדברים יתקדמו כמו שצריך.
"הבאים שהוכנסו בסוד העניין היו ג'קי מצא, יו"ר רשות המסים, וחזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות. התחייבנו בפני איתן ששום דבר לא ידלוף החוצה, וכך היה - במשך חודשיים שמרנו את הסיפור בבטן. בשבוע שלפני החתימה הוכנס לסוד העיסקה גם יוסי בכר, מנכ"ל האוצר.
"ישראל הפכה להיות מוקד נפלא להשקעות-ענק של גופים בינלאומיים. בשנה האחרונה הודיעה אינטל, כי השקיעה כ-4.5 מיליארד דולר בבניית מפעל חדש בקרית-גת. אני משוכנע שהעובדה שאינטל בחרה בישראל תרמה תרומה משמעותית להשקעה של באפט. היום אני יכול לגלות שאלמלא הנחישות של אולמרט והעבודה המדהימה שעשו עובדי התמ"ת, אינטל לא היתה משקיעה בישראל".
בגלל אינטל או בגללנו?
"מה פתאום בגלל אינטל? אינטל רצתה את ההשקעה. זה היה בגלל אגף התקציבים באוצר. בשנת 2000, עוד כשבייגה שוחט היה שר האוצר, הממשלה אישרה את ההשקעה של אינטל לפי מענק סיוע שהסתכם ב-435 מיליון דולר. אינטל ביקשה להגדיל את ההשקעה שלה במפעל בישראל, ובהתאם לכך להגדיל את המענק ב-90 מיליון דולר. על זה התנהל ויכוח קשה עם אגף התקציבים, שרצה שאינטל תגיש בקשה להארכת האישור ושנעשה בדיקת כדאיות כלכלית חדשה.
"אהוד נלחם בביבי, ואני ניהלתי את הקרבות עם אגף התקציבים ואחר-כך בוועדת הכספים, שהתקשתה לאשר מענק בסך 525 מיליון דולר לאינטל. אני שמח שאינטל שמה פה כמעט 5 מיליארד דולר, ובאפט שם 4 מיליארד דולר - זה הכיוון שרצינו שיתפתח בנושא של השקעות זרות בישראל, והוא מתממש. ויש עוד השקעות בדרך: המטה לקידום השקעות בתמ"ת עובד באופן אינטנסיבי מול לא מעט משקיעים פוטנציאליים מחו"ל, לא בסדר-הגודל של אינטל ובאפט אבל משקיעים מכובדים".
אז מי עוד מתכוון להשקיע השקעה גדולה בישראל?
דינור (מחייך): "נראה לך שאני אגלה? ההישג הגדול ביותר בעיסקת ישקר, מבחינתנו, הוא ששום דבר לא דלף".
דינור מוכר כחובב רפורמות והתייעלות. בתמ"ת הוא הפך את הסדרים כשיזם את האשכולות ואיחד את התמ"ס עם משרד העבודה. גם למשרד ראש-הממשלה הוא מגיע עם שפע רעיונות, שבמשרדים האחרים אולי לא יאהבו אותם. אבל לו כבר יש תיקיה מסודרת עם תוכניות, שהוכנה עוד לפני שהתיישב על כיסא המנכ"ל.
אילו שינויים אתה מתכנן?
"אני מתכוון להתמקד בכמה נושאים: לעצב מחדש את פורום המנכ"לים כפורום מקצועי מהמעלה הראשונה - למעשה, ליישם את תוכנית האשכולות גם ברמת העבודה הממשלתית. ניצור קבוצות עבודה של מנכ"לים לפי נושאים: חברה (מנכ"לי התמ"ת, האוצר, החינוך והרווחה), תשתיות, כלכלה ועוד.
"אני תרמתי לא מעט לגיבוש פורום המנכ"לים. שימשתי שם כיו"ר 'ועדת תרבות', ובגיבויו של אילן כהן (המנכ"ל היוצא של משרד רה"מ - ר.מ) לקחנו את המנכ"לים לסיורים בירושלים. הפורום הוא המצאה נהדרת, והוא תורם לעבודה ההדדית של המנכ"לים. בסופו של דבר להיות מנכ"ל של משרד ממשלתי זה תפקיד בודד למדי - אתה כל היום עם הכפופים לך, ובערב אתה יכול לשתף אולי את אשתך. הידוק הקשר בין
"אני רוצה גם לבנות מחדש, עם הממונה על התקציבים, את הממשק בין אגף התקציבים לבין משרדי הממשלה. היום מנכ"ל משרד ממשלתי ואפילו שר לא יכולים לעשות דבר בלי אישור של אגף התקציבים. אגף התקציבים כפי שהוא בנוי היום מסרס את משרדי הממשלה. אמנם יש 40 עובדים מוכשרים באגף התקציבים, אבל אף לא אחד מהם מגיע לרמה של העובדים באגף לסחר חוץ בתמ"ת, כי בתמ"ת ממיינים ובוחרים 12 מכל 1,000 מועמדים שניגשים, ואחר-כך הם לומדים בקורסים במשך יותר משנה. באגף התקציבים אין אפילו קורס אחד".
אז איך תתקן את מה שאתה מכנה 'הממשק בין אגף התקציבים למשרדי הממשלה'?
"אגף התקציבים מתעלם כיום במידה רבה מהידע שנצבר במשרדי הממשלה. אולי יש בתמ"ת מישהו שמבין יותר מפקידי האגף בתחום שלו? הידע שיש לאותם צעירים וצעירות באגף התקציבים לא יכול להשתוות לידע שנצבר לאורך שנים במשרדים. אני מתכוון להגיע למודל עבודה של אגף התקציבים עם המשרדים, שיתבסס על שיתוף-פעולה. היום אגף התקציבים הוא בעל השליטה בתקציבי המשרדים - אני רוצה שתהיה לו בקרה, ולא שיהיה בעל השליטה".
העובדה שאברהם הירשזון, המקורב לאולמרט, הוא שר האוצר מן הסתם תסייע לך בכך.
"אני מכיר היטב את הירשזון, ואני יודע שזו גם רוחו של הירשזון - וזה ללא ספק יסייע. עוד נושא שאטפל בו הוא הקמת סוכנויות ביצוע במשרדי הממשלה. הממשלה צריכה לעסוק בתכנון, בהקצאת משאבים, בפיקוח, בבקרה וברגולציה, היא לא צריכה לעסוק בביצוע. עליה לדאוג שיהיה ביצוע, אבל יש סוכני ביצוע מקצועיים".
אתה יכול לפרט?
"משרדי הממשלה צריכים להעביר את הביצוע לישויות משפטיות עצמאיות, שישמשו כסוכנויות ביצוע של המשרד. מכון היצוא, למשל, הוא סוכנות ביצוע, והוא מבצע את עסקיו טוב יותר מכל משרד ממשלתי, כי משרדי הממשלה מוגבלים על-ידי הוראות החשב הכללי, וצריך לשחרר מזה את הביצוע. גם הרשות להגבלים עסקיים, למשל, היא סוכנות ביצוע בתחום ההגבלים של התמ"ת. גם המדען הראשי יוכל להיות סוכנות ביצוע בכל הקשור להשקעות במו"פ, והוא ידווח לתמ"ת.
"למה משרד התיירות צריך לשווק תיירות? צריך להעביר את זה לסוכנות ביצוע עצמאית, שתפעל בחסותו. או למשל, נציב שירות המדינה: הוא היה רוצה לעסוק במדיניות של טיפוח כוח האדם ברשות הממשלתית, ובמקום זה מעסיקים אותו כל הזמן במינויים. לכל משרד תהיה סוכנות ביצוע בנושא כוח האדם, שתהיה אחראית למינויים באותו משרד ולתחזוקה שוטפת של כוח האדם, וכך היא תנהל את זה בצורה המיטבית, ואת המדיניות יתווה נציב שירות המדינה".
נציב שירות המדינה ספג ביקורת קשה בדוח מבקר המדינה האחרון. גם כשאולמרט היה שר האוצר ורצה למנות אותך לתפקיד הממונה על השכר, דובר על כך שנציבות המדינה תוכפף לממונה על השכר באוצר. האם מדובר במגמה - להחליש את הנציבות?
"איני רוצה לעסוק בביקורת על הנציב. לגבי הכפפתו לממונה על השכר, זה רעיון ותיק שהושמע עוד לפני שאולמרט היה שר האוצר, ויש בו היגיון. הדבר השלישי שכבר תכננתי לבצע כמנכ"ל משרד ראש-
הממשלה הוא לצמצם את סמכויות הממשלה בכל הקשור לשלטון המקומי. צריך לאפשר לשלטון המקומי לתת את השירות לאזרח: לרשות מקומית יש כוח, אבל הממשלה מחזיקה אותה בחבל קצר.
"למה? למה יש צורך בתמ"ת, למשל, בכל המפקחים בתחום הצרכנות? האם רק עובד ממשלה יכול לבדוק סימון מחירים ולתת דוחות? למה שעובדי הרשות המקומית לא יעשו את זה, כמו שנהוג לגבי דוחות חניה? למה הממשלה צריכה לאשר או לדחות תוכניות פיתוח של רשויות מקומיות? איגרות-חוב מוניציפליות - כבר מזמן יש צורך במכשיר הזה. למה לא לתת לרשויות המקומיות אחריות רחבה יותר בתחום החינוך? אני סבור שצריך לחזק את הרשויות המקומיות כזרוע ארוכה של הממשלה".
גם בפרשת התייקרות הלחם האחרונה - שכונתה 'מחטף הלחם של אולמרט' וכמעט הולידה משבר קואליציוני-היה דינור מעורב אישית. דינור טוען שהוא מבין על מה המהומה אבל סבור שאין לה מקום.
"עד סוף שנות ה-80 ממשלת ישראל סבסדה ישירות את הלחם", הוא מסביר. "התוצאה היתה שהוא היה זול כל-כך, שחקלאים השתמשו בו כתחליף למספוא. אחר-כך עברנו למדיניות של פיקוח מחירים על לחמי יסוד: לחם אחיד רגיל ופרוס, לחם לבן רגיל ופרוס וחלה רגילה.
"כל הלחמים האחרים לא היו נתונים לפיקוח, כדי ליצור סבסוד צולב - לאפשר ללחמים היקרים לכסות את ההפסדים של המאפיות על סוגי הלחם שבפיקוח. המאפיות התנו את הפיקוח בכך שפעם בשנה תיעשה בדיקת רווחיות לפי'נוסחת סוארי', המתייחסת לרווחיות לעומת יעילות. התנאי השני היה שבכל פעם שהתייקרות תשומות הלחם תצטבר ל-3% ומעלה, הלחם המפוקח יתייקר.
"בבדיקה האחרונה התברר כי המאפיות זכאיות לייקור הלחם בכ-14%, שמתוכם ייקרנו את הלחם ב-7% לציבור, ועוד 7% יקבלו המאפיות אם יבטלו את ההנחות שנתנו לרשתות הגדולות. זוהי הפעם הראשונה ששר התמ"ת קובע בצו, שללחם המפוקח יהיה מחיר קבוע לקמעונאי ושאין הנחות למעט במכרזים של משרד הביטחון, בתי-החולים וכו'.
"אני רוצה להבהיר שמשמעות ההתייקרות האחרונה היא תוספת של פחות מ-2 שקלים לחודש בממוצע למשפחות מ-4 העשירונים התחתונים. בנוסף, מנתונים של הלמ"ס עולה כי 30% בלבד מ-4 העשירונים התחתונים צורכים לחם מפוקח בלבד, ו-70% צורכים גם לחמים מיוחדים ובעיקר פיתות ולחמניות".
אתה חושב שהלחם הפך להיות עניין פוליטי?
"לא, אבל בהחלט יש איזשהו אפוס או מיתוס סביב נושא הלחם, בעיקר אצל העם היהודי. הרי מחיר הדלק עולה כל הזמן, ויש הרבה משפחות מעוטות יכולת שייקור הדלק משמעותי עבורן. שמעת פעם ביקורת על התייקרות הדלק? לא, כי בכל זאת יש הבדל בין היחס שלנו ללחם ליחס שלנו לדלק. היחס הזה הוא לגיטימי בעיניי, אבל ממשל תקין צריך לכבד את ההסכמים שלו עם המאפיות".
שר התמ"ת, אלי ישי, סבור שצריך לסבסד את המשפחות מעוטות היכולת בגין התייקרות הלחם. מה אתה חושב על כך?
"אני לא בטוח שצריך לסבסד אותן. אם היינו מסבסדים את ההתייקרות האחרונה, היינו צריכים להוציא 90 מיליון שקל מתקציב המדינה לשם כך. סבסוד לנצרך הוא בכלל בעיה-מה הם רוצים, שנחלק תלושי מזון? הרי יש בכך סטיגמה לא הוגנת. אני מניח שהממשלה תנסה למצוא לכך פתרון.
"אני גם רוצה להדגיש בפני כל המבקרים - לא היה פה מחטף, בטח לא מצד אולמרט. אחרי פסח, כשנגמרו השימועים לרשתות השיווק בנושא ההנחות, פניתי ליועץ המשפטי של הממשלה בבקשה שיאשר את הצו. ב-30 באפריל בערב זה הגיע לידי אולמרט, והוא חתם על הצו כשר התמ"ת וכשר האוצר. יכולנו לפרסם את זה רק למחרת, ערב יום הזיכרון, אבל לא חשבתי שזה ראוי. למחרת היה יום העצמאות, לכן הודענו על ההתייקרות יום אחרי יום העצמאות, שהיה גם יום השבעת הממשלה - פשוט השתלשלות טבעית של הדברים".
האם אתה מבצע חפיפה עם גבי מימון, המנכ"ל הנכנס?
"בוודאי. הוא היה פה כמה פעמים ושוחחנו. הכנתי 2 תיקי חפיפה מסודרים - אחד לשר ואחד למנכ"ל - ובהם כל הנושאים החשובים שהמשרד עוסק בהם: נושאים המצויים בתהליך, נושאים שנסגרו וכו'. בתפקידי החדש כמנכ"ל משרד ראש-הממשלה בכוונתי להוציא הנחיות איך צריכה להתבצע חפיפה בין שרים ובין מנכ"לים. בחלק מהמשרדים זה קיים, אבל יש משרדים שהשרים והמנכ"לים נכנסים אליהם וצריכים להתחיל מהתחלה. פעילות של משרד ממשלתי זקוקה להמשכיות. האזרח לא צריך להיפגע מכך שיש בחירות בכל שנתיים. אני אחייב את המשרדים להוציא במסגרת החפיפה מסמך כתוב וכרוך, המפרט את כל הנושאים שבהם המשרד עוסק".
החיבור עם אהוד אולמרט עשה לך טוב. כמה זמן אתה איתו?
"נכון, זה עשה לי רק טוב. אני עם אהוד משנת 1993. הייתי מנהל האגף לתרבות בעיריית ירושלים כשאהוד נבחר בנובמבר 1993 לראש העיר".
דינור, בן 54, נכנס לחיים הציבוריים לאחר קריירה צבאית ופרטית. ב-1983 הוא סיים את שירותו הצבאי כסגןאלוף בתפקיד ראש ענף הסברה בצה"ל. בשנים 1989-1983 היה מנכ"ל חברת טלעד, עוד לפני שהיתה זכיינית ערוץ 2, כאשר עסקה בעיקר באספקת שירותי הפקה לטלוויזיה הישראלית.
במסגרת תפקידו הקים דינור את טלעד הפקות, שאיפשרה לטלעד לזכות בזכיינות. ב-1991-1989 כיהן כמנהל פיתוח ושיווק ב אדיונטיקס, המפתחת סביבות למידה ממוחשבות, "ואז", הוא משחזר, "יום אחד קיבלתי טלפון מטדי קולק, ראש העיר דאז, והוא הציע לי לעבוד בעיריה. הרעיון קסם לי, אף-על-פי שהרווחתי 40% פחות.
"מוניתי לתפקיד מנהל אגף התרבות ונהניתי מכל רגע. בנובמבר 1993 נבחר אולמרט לראש העיר. גם לו יש יחס מיוחד לנושאי תרבות, והוא קידם אותם מאוד בירושלים ונהנינו לעבוד ביחד. בסוף 1996 הוא מינה אותי לתפקיד המנכ"ל. הייתי 12 שנים בעיריית ירושלים, מתוכן 10 עם אהוד, ועברתי איתו לתמ"ת ב-1 במאי 2003, כך שפה אני 3 שנים". דינור מוכר כאיש עבודה בלתי נלאה, שופע רעיונות וכריזמה, שסוחף אחריו את עובדיו".
מה היו ההישגים שלך בתמ"ת?
"אחד ה'היי-לייטס' היה איחוד משרדי התמ"ס והתעסוקה. זה היה מורכב מאוד ובכל זאת עבר בצורה מושלמת. תקפו אותנו ואמרו שלייצג גם את המעסיקים וגם את המועסקים זה ניגוד עניינים. היום כבר אי-אפשר 'לחתוך' את המשרד ולהחזיר את משרד העבודה. את משרד העבודה והרווחה 'חתכנו' תוך חודש, כי הכל שם היה כפול.
"איחדנו את כל נושאי המינהלה, המחשוב והכספים, וכך אנחנו חוסכים 20 מיליון שקל בשנה. אבל הנקודה המרכזית היא שהיום כולם חושבים ביחד. המדען הראשי מדבר על תעסוקה - ומנהל מרכז ההשקעות מחזיק את מסלול התעסוקה. משרד התמ"ת הפך למשרד חשוב שכולם מעוניינים בו, גם בזכות המיצוב שאהוד עשה לו.
"היי-לייט נוסף הוא השינויים בחוק לעידוד השקעות הון, למשל הסרת מגבלת התקציב על מסלול המס. זה היה מהלך לא פשוט, שהביא להחלפת מנהל מרכז ההשקעות. במסגרת השינויים קיבל מרכז ההשקעות גם מסלול תעסוקה נפרד.
"הישגים נוספים: הקמת הרשות לסחר הוגן, הסרת החסמים ביצוא לאירופה, השינויים בחוק המו"פ, השתתפותה של ישראל בתוכנית החלל האירופית'גלילאו', והעובדה שגרף האבטלה ירד מ-11% מובטלים ב-2004 ל-8.8% כיום . בנוסף אני רואה כהישג את ההחמרה ביחס לעובדים הזרים - הורדנו ב-50% את מספרם בהשוואה ל-2003".
גם למשרד האוצר ולביבי מגיע קרדיט בנושאים האלה, לא?
"אני מפרגן לביבי על כל המהלכים שנקט באוצר, ששיפרו את המצב הכלכלי במשק. אבל ביבי לא היה כליכול: הנה, בנושא החד-הוריות ביבי פירגן - אך אגף התקציבים השיב ברוח קרירה. אהוד נעמד מול ביבי ודרש: 'מה שקבענו הוא שיהיה'. הייתי צריך לשנן לאגף התקציבים, שאם נעזור לחד-הוריות ונהפוך אותן לעצמאיות, זה רק יעזור למשק. נורא הפריעה לי העמדה שלהם. הם מקובעים בדוגמות, וקשה מאוד להזיז אותם מהן. הישג נוסף הוא הגדלת הסיוע לעסקים קטנים והגדלת התקציב של המדען הראשי בכ-600 מיליון שקל. וכמובן - האשכולות.
"חלוקת התמ"ת לאשכולות לפי נושאים הביאה לא רק לעבודה יעילה יותר, אלא גם להפריה הדדית ולאווירה טובה יותר. היו אנשים שעבדו ביחד במשרד 30 שנה ולא ידעו כלום זה על זה. היה פה אוסף של אנשים מוכשרים'סוליסטים', אבל לא הרכב הרמוני. האשכולות הם צוותי עבודה סביב נושא: מדען ראשי, מרכז השקעות ומינהל, מימון עובדים. הסיוע למחקר ופיתוח בתעשיה המסורתית הוא תוצאה של אשכול, למשל. גם'תוכנית ויסקונסין' היתה הישג".
ומה היו הפספוסים?
"לא הצלחתי לקדם את קרנות הפרייבט אקוויטי, והנושא הזה עדיין נמצא בבדיקה אצל מנכ"ל האוצר. לדעתי, כל עוד לא נכנסות לכאן קרנות הון-סיכון כדי להשקיע בתעשיה בעידוד הממשלה - זו שגיאה. באוצר טוענים שאין צורך בקרנות כאלה ושאין צורך בתמריצים, כי השוק יעשה את שלו. אז אני מודיע לאוצר: אני לא אוותר על העניין הזה גם בתפקידי החדש במשרד ראש-הממשלה.
"לא הצלחתי גם בנושא עידוד שוק ההון המוסדי. בתמ"ת יש תוכנית מגובשת להשקעה של השוק המוסדי בהון-סיכון בתעשיה. גם כאן האוצר טוען שהשוק יעשה את שלו. אני מקווה שאמצא את הדרך לקדם את זה גם בתפקידי החדש".
האם אתה שמח להמשיך לעבוד עם אולמרט?
"בטח. מעולם לא פגשתי בוס כמו אהוד. לאנשים בתמ"ת זו היתה הפתעה, ואני מניח שגם במשרד ראשהממשלה יופתעו ממנו לטובה. מעבר לאינטליגנציה, לנחישות ולחוש ההומור שלו, הוא הכי אנושי והכי חבר בעולם. בערב יום הזיכרון - כשהוא משמש ראש-הממשלה בפועל והמדינה כולה על כתפיו - הוא התקשר אליי ושאל איך הבן שלי נראה בטלוויזיה, כי הוא שמע במקרה שהוא השתתף כחייל בטקס הדלקת המשואות".
נא להמתין לטעינת התגובות
