בחיפוש
חמש הארות על התקדמות החיפוש: מפנס רחוב גדול ועד הארת מספר מוקדים בו-זמנית
מנועי החיפוש לא עברו שינוי מהותי זה זמן רב. אפשר להתווכח ולומר שמאחורי הקלעים ישנה תכונה רבה ומנועי החיפוש משפרים עצמם לדעת באופן עקבי וקבוע.
אבל עבורנו, משתמשי הקצה, האתר הוא אותו אתר והערכים הם אותם ערכים. נכנסים לגוגל או למזנבים
זה זמן רב שלא נרשמה כניסה חדשה ומהותית לרשימת מנועי החיפוש הגדולים והם מתקוטטים ביניהם עלינו המשתמשים, מנסים להוכיח את איכותם.
אז איך בכלל מודדים מנוע חיפוש? יש שיאמרו כי מנוע חיפוש נמדד בזמן הקצר בו ייקח אותך למחוז חפצך ויש שיטענו שמנוע טוב, כמו עוגה טובה, הוא עניין של תחושת בטן.
אבל לבדיקה סבירה של מנוע ישנן שלוש אמות מידה עיקריות:
1) רוחב יריעה – כמה רחב הוא האינדקס של המנוע.
2) זמן תגובה.
3) איכות הסידור והדירוג (Ranking).
רובנו לא שם לב לכך, אבל אמת המידה השלישית – איכות הסידור – היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר עלינו כמחפשים. מכיוון שפתילנו קצר ומלאכתנו רבה, נבדוק רק מעט מן התוצאות שמציג בפנינו המנוע, ולכן תוצאות שתוצגנה בתחתית העשירייה הראשונה והלאה, קטנים סיכויינו לראות אותן.
אבל יש התרחשות ערה שמשפיעה על האופן בו האדם החושב חושב ומחפש. שימו לב מה קורה מסביב למנועי החיפוש. בשנתיים האחרונות ישנו זינוק אדיר בשימוש במנועי חיפוש במחשב האישי (Google Desktop הוא הדוגמה הרווחת ביותר). אלו אינן שלוחות של המנוע האינטרנטי על המחשב האישי, אלא מנוע עצמאי המאנדקס את תכולת המחשב האישי בזמנו הפנוי של המחשב, ומגיש למשתמש את מבוקשו באפס זמן חיפוש (כיוון שכל התכולה כבר מאונדקסת) – קבצים, אימייל, דפי אינטרנט בהם צפיתם וכדומה.
פתאום מתגנבת למחשב האישי שיטה חדשה להגעה אל קובץ רצוי. אמנם חיפוש מקומי קיים כבר שנים רבות, אולם המהירות, הדיוק והנגישות הופכים את השיטה הזאת לקיצור דרך שבשיגרה עבור המשתמש.
קפיצת דרך ראשונה בנגישות קבצים ברמה מקומית מאז המעבר לחלונות. נשמע מוגזם? בואו נמשיך. שימו לב לממשק של Gmail, שרות האימייל החינמי הנפוץ כל-כך. נסו לסדר את תוכן התיבה לפי מאפיינים (Sorting) – האופציה הזו אינה קיימת. במקומה מציעה המערכת חיפוש מהיר ומדוייק בתכני התיבה שלך, ועוד מדגישה ואומרת, ספק כמוטו ספק כהנחייה – "Search, don’t sort", פרפראזה על דברי אלי וואלאך, לא רק בסגנון אלא גם במסר – "אל תבלבל ת'שכל. לך ישר לעניין".
ניתן לזהות מגמה מובהקת של מעבר לשיטת ארגון סביבת העבודה הממוחשבת המכונה בעגה המקצועית "לא-משנה-איפה-אשמור-את-זה-כי-יש-לי-מנוע-חיפוש-מקומי-מצויין". לרובנו זה יותר נוח (אנחנו גם מתגעגעים לימים של "א-מא!!! איפה המחברת שלי???"). אם כי לטעמי, הסתמכות על חיפוש חכם קצת מסוכנת כחלופה קבועה לסידור שיטתי, פשוט ויעיל של התכנים.
האם חיפושים בשפה טבעית הם באמת טבעיים? כולנו מכירים את המגמה של חיפושים בשאלה בלשון בני אדם, כמו מנוע החיפוש Ask.com. במקום לתמצת את מושגי החיפוש לשמות עצם עיקריים ("נשיא אינדונזיה") – אנחנו מוזמנים לשאול שאלה ("מי הוא נשיא אינדונזיה כיום?").
זוהי שיטת תקשור עם מנוע חיפוש שדומה יותר לאופן שבו אנחנו מתקשרים בינינו, האנשים החושבים. נכון גם כי מילות השאלה עוזרות למנוע למקד את אלומת החיפוש. אולם האם זו הדרך בה אנחנו באמת חושבים? האם מילות הקישור ומלות השאלה אכן מופיעות במוחנו עם הופעת הצורך בתשובה על נושא מסויים? האם מלות הקישור אינן תוספת לתרגום של המחשבה שלנו כדי שהנשאל יבין כי הוא נשאל ויבין מה הוא נשאל? לכו חפשו.
פעם היו אלו מנועי המטא, שלא לגמרי התרוממו (בשפה המקצועית הם מכונים Federated Search Engines; שם קצת מטעה, כיוון שרובם אינם מנועי חיפוש בעלי זחלן [crawler] ואינדקס בפני עצמם, אלא רוכבים על גב מנועים קיימים).
היום, עם כניסת המנועים המקומיים (ראו הארה שלישית) ויכולתם לחפש גם במחשב האישי, גם בשרתים שונים וגם באינטרנט בו זמנית, באה עדנה מחודשת למנועים הפדרטיביים. במקביל, חלק מכלי החיפוש הפנים-ארגוניים מסבירים פניהם יותר ויותר למשתמש, ומאפשרים לצאת בחיפוש אחד אחוד למקורות מגוונים – פנים ארגוניים וחיצוניים מבוססי אינטרנט.
אורי וינהבר ייסד ומינכ"ל את חברת VirtualSelf, שנמכרה ב- 2004 לחברת TDNet. וינהבר ירצה בכנס Info2006, שיתקיים בתל אביב ב-31-29 במאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
