ראשי » כלכלה » צרכנות

הצ'קים חוזרים ובגדול

יש מי שכבר הספיד את הצ'קים והעיף אותם מהארנק, אבל ייתכן שבקרוב נחזה בקאמבק. במשק כבר מתכוננים, עם חברות לאבטחת צ'קים ולסליקתם ועם מכונות אוטומטיות להפקדה מהירה. אז איך אתם משלמים?

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בשימוש בצ'קים: מיותר מ-8% מסך המשיכות מחשבונות עו"ש בדצמבר 2000, לקצת פחות מ-5% בדצמבר 2005. עם זאת, יש מי שצופה כי איסור החריגה ממסגרת האשראי, שייכנס לתוקף ביוני, עשוי להיות הגורם שיקים אותם לתחייה.

מתברר שבתקופה שבה תקרת האשראי לוחצת, הצ'קים הדחויים - שאינם מחושבים בתקרת אשראי, ושלבנק אין אפשרות לדעת אילו סכומים נכתבו בהם - יכולים לשמש מעין אשראי חוץ-בנקאי, ולכן להוות אמצעי תשלום בעיסקאות גדולות הנעשות בתשלומים.

חברת אי.אר.אן (ERN) לאבטחת צ' קים ולסליקתם משרתת 5,000 לקוחות. העיקרון: כל צ'ק שמתקבל בבית-העסק עובר (כבר בקופה) דרך המערכת שלה, הבודקת את אמינותו ומאשרת אותו. אם הצ'ק חוזר - אי.אר.אן נושאת באחריות ובעלות.

לקראת ינואר 2006, עת היו אמורות ההגבלות על האשראי להיכנס לתוקף, ניסו ראשי אי.אר.אן לנחש איך יגיב השוק. "הדעות היו חלוקות", אומר ארי סגל, המשנה למנכ"ל החברה. "היו שטענו שהתקנה תגביר את השימוש בצ'קים, והיו כאלה שסברו שהיא תצמצם את השימוש בהם". תוצאות דצמבר היו חד-משמעיות: עלייה של 15% בשימוש בצ' קים. בעקבות הממצאים חוזים באי.אר.אן, שכאשר התקנות החדשות ייכנסו לתוקף הקיץ, צפוי גידול של 50% בשימוש בצ' קים.

גם חברות כרטיסי האשראי נכנסות לתחום סליקת הצ'קים ואבטחתם. הסנונית הראשונה היא לאומי קארד, או ליתר דיוק החברה-הבת שלה, לאומי צ'ק, שהוקמה לפני 3 חודשים ופועלת על-פי העיקרון של התחייבות לצ' ק מול בית העסק. "מרגע שאישרנו את העיסקה אנחנו אחראים לפרעון הצ'ק", אומר אייל שמעוני, מנכ"ל לאומי צ'ק.

אז אם הצ'קים חוזרים, לא שווה שנדבר עליהם קצת?

כחצי מיליון צ'קים יוצאים לדרכם מדי יום בישראל - כך על-פי נתוני חברת בלמוט, יצרנית מערכות לעמדות שירות בבנקים. על-פי חברת אי.אר.אן, מחזור הכספים שמתגלגל בשנה בצ'קים עומד על 50 מיליארד שקל.

השימוש בצ' קים מושפע לא רק מגודל העיסקה או מגודל בית-העסק, אלא גם מהאזור בארץ. פילוח אזורי של חברת אי.אר.אן לשנת 2005 מראה, שבבאר-שבע והסביבה מתבצעים כ-28% מהעיסקאות בצ'קים, באילת כ-24% מהעיסקאות , בדימונה כ-20%, בלוד וברמלה כ-10%, בתל-אביב,

ברמת-גן, בגבעתיים ובפתח-תקווה 8%-7% מהעיסקאות , ובהרצליה וברמת-השרון כ-5% מהעיסקאות בלבד.

ככל שמתרחקים מהמרכז, אחוזי השימוש בצ'קים גדלים ביחס ישר. בחדרה, בעפולה ובנתניה 15%-12% מהעיסקאות הם בצ'קים, בחיפה המספר עולה ל-16%, בצפת מדובר ב-18%, ובקריית-שמונה המרוחקת 20% מהעיסקאות נעשים בצ' קים. מעניין לראות את ההבדל בין ירושלים המזרחית למערבית: בעוד שבמערב ירושלים רק כ-8% מהעיסקאות מתבצעים בצ'קים, בירושלים המזרחית מדובר ב-24%.

 

בקרוב, כך אומרים, צפוי הצ'ק לקבל מראה אחיד, אולם כרגע, רק הנוסח של הצ'ק הוא אחיד, נקבע בידי בנק ישראל ומחייב את כל הצ'קים בארץ. אולם במהלך השנים חלו בצ'קים שינויים רבים, שכולם נבעו מהצורך להתגונן מפני זיופים.

הראל יצחקי, מנכ"ל דפוס בארי, שמדפיס צ'קים משנות ה-70: " התופעה הבולטת ביותר לאורך השנים היא שהמזמינים חיפשו דרכים להגן על צ'קים מפני זיופים. סוגי הנייר היום שונים מבעבר: אם ינסו למחוק מהם מספרים, המחיקה תיצור כתם. קיים גם ניסיון להתמודד עם העתקת צ'קים על-ידי צילום. יש צ' קים שכאשר מצלמים אותם, המילה "מבוטל"קופצת על פני הצ'ק. יש פיגמנטים מיוחדים בצבע שלא ניתן למחוק, ויש עוד פיתוחים".

אם חלמתם על צ' ק שמתנוססת עליו תמונה של הרי ירושלים, או לחלופין של הזמרת החביבה עליכם - אתם יכולים להמשיך לחלום. "יש מדינות באירופה ובארצות-הברית שבהן מקובל לאפשר ללקוח לבחור את פנקס הצ'קים האישי מתוך ספר דוגמאות", אומר יצחקי. "בישראל ניסינו לעשות את זה לפני 10 שנים, אבל לא היתה לזה היענות מצד הבנקים".

 

בניגוד למה שאולי חשבתם, בעיסקאות מסוימות עדיף לשלם בצ'קים כי הם מקנים לצרכן כוח רב יותר מאשר כרטיס האשראי. מבחינת החוק, ברגע שבוצעה עיסקה באמצעות כרטיס האשראי, ההתחייבות של חברת האשראי היא לשלם לבית-העסק, למעט מקרים חריגים.

במקרים רבים (כמו בקריסת מטבחי טומטו) גם אם הלקוח לא קיבל שירות, חברות האשראי לא ממהרות לעצור את התשלומים כל עוד החברה מספקת תירוצים שנשמעים משביעי רצון.

כשמשלמים בצ' קים, לעומת זאת, לצרכן שמורה הזכות לבטל אותם. מבחינה טכנית, אין בעיה לבטל מול הבנק צ'ק שטרם נפרע. מבחינת החוק, מותר לבטל צ'ק באותן מגבלות שבהן מותר לבטל עיסקה, למשל אם הסחורה לא סופקה או אם התקבל מוצר פגום (במקרה כזה על הלקוח להחזיר את המוצר לחברה).

למרות זאת, לצ'קים יש דימוי שלילי מטעם כפול - מכיוון בתי-העסק, שצריכים להתמודד עם צ'קים ללא כיסוי, וגם מצד הצרכנים - שצריכים להתמודד עם הסבות צ'קים. הסבת הצ'קים היא אחד הקוצים באליה. היות שבעל עסק יכול להעביר צ'קים לצד שלישי (למשל, נגר שמעביר את הצ'ק של הלקוח כתשלום לספק העצים), נוצר מצב שבו גם אם העסק (להלן: נגריה) פושט את הרגל, הלקוח עדיין צריך לשלם (מאחר שהצ'ק הועבר לספק העצים, הרי שהתחייבותו של הלקוח מתקיימת כעת מול ספק העצים).

אז מה עדיף? "למוטב בלבד" או "קרוס"? עו "ד אמיר בכר עושה סדר: "הדרך שאין לגביה שום מחלוקת היא זו שבה כותבים על הצ'ק "למוטב בלבד". ה"קרוס" אומר שאת תמורת הצ'ק ניתן לקבל דרך הפקדה בלבד, ולכן "קרוס" לבדו לא מספיק. במקרים של "למוטב בלבד" עם "קרוס" אפשר להפקיד את הצ'ק רק בחשבון של מי שהצ'ק מיועד אליו. אם מישהו גונב את הצ'ק ומפקיד בחשבון אחר - לבנק אסור לקבל את הצ'ק. אפשרות נוספת למנוע את הסבת הצ'ק היא למחוק את המילה "לפקודת", לכתוב את שם הנפרע ולהוסיף "בלבד'".

אגב, לפי נתוני בנק ישראל, בדצמבר 2005 חזרו 344,352 צ'קים בסכום כולל של 1,920,666 שקל , יותר ממחצית מהם בשל היעדר כיסוי והשאר מסיבות טכניות.

סקירה שבוצעה עבור עסקים על-ידי כלכלני חברת BDI ביזנס דאטה ישראל מראה כי ענף העץ, הפרזול והרהיטים היה הענף עם הכי הרבה צ'קים חוזרים ב-2005. במקום השני ניצב ענף המזון ואחריו ענף מוצרי החשמל וענף הבנייה. הענף הבטוח ביותר הוא ענף הפלסטיק, אחריו ענף הטקסטיל ואחריו ענף המחשבים.

אם גם לכם חוזר צ'ק מדי פעם, כדאי שתתחילו להיזהר. באוגוסט 2004 נכנס לתוקף "חוק נתוני אשראי". חוק מאפשר לאסוף מידע על מוסר התשלומים ועל מצבו הפיננסי של כל אזרח. לתשומת לבכם, הבנקים חייבים להעביר לגופים המאושרים מידע על לקוחות שנשלחו להם 2 התראות על צ'קים חוזרים בשל היעדר כיסוי. הבנק שולח התראה כזו אחרי שחזרו 5 צ'קים, כך שבחשבון פשוט, אם חזרו לכם 10 צ' קים בגלל בעיה בחשבון - המידע הזה יועבר הלאה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...