גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ליבה + ליבה = ליבהליבה?

קונים מחשב נייד? כנראה שכבר נתקלתם בשאלת המעבדים בעלי ליבה-כפולה. הטכנולוגיה מבטיחה ביצועים וחיי סוללה טובים יותר, אבל האם באמת טובים השניים? הבדיקות מוכיחות שלא

שניים הם יותר מאחד? לא תמיד, לפחות בכל מה שנוגע לטכנולוגיית הליבה הכפולה (Core Duo) של אינטל. חודשיים עברו מאז השיקה אינטל את הטכנולוגיה במחשבים הניידים, ולאחרונה הגיעו הדגמים הראשונים לישראל וגם אל שולחננו העמוס. כשהסתכלנו על הקופסה הסגורה, נזכרנו שבהשקה החגיגית של המעבד המהיר, שהוא בעצם שניים, הבטיחו לנו שהמחשבים הניידים יתנהגו לגמרי אחרת, ויציגו שיפור ניכר בשיעור 70% בביצועים וירידה משמעותית בשיעור 30% בהספק הנצרך. בהתרגשות רבה קרענו את הניילונים, חיברנו את המחשבים לחשמל והתחלנו לעבוד במרץ.

למרבה ההפתעה (ואולי לא), המעבדים התאומים שיושבים להם על לוח האם במחשבים הניידים שקיבלנו לא מממשים את חזון מהירות-האור שהבטיחו לנו. אם היו נותנים לנו מחשב נייד רגיל ואומרים לנו שיש בו ליבה כפולה, לא בטוח שהיינו מבחינים שעובדים עלינו. והסוללה? משום-מה היא חוסלה באותה מהירות כמו במחשב נייד מצוי. הבטחות שווא או מחלת ילדות? מיד התשובות.
צילום הדמיה: ארמין האניש
צילום הדמיה: ארמין האניש ארמין האניש
ממציאים את הגלגל

סיפור הליבה הכפולה החל ביום שבו גילו החברות לייצור שבבים, אינטל ו-AMD, כי במרוץ החימוש על המחשב הכי טוב והכי חזק נגמר להן הסוס. לפי הכלל הידוע, כדי לשפר את ביצועי המעבד צריך להוסיף טרנזיסטורים, להקטין את עובי הקווים במעבד ולהמציא עוד כמה פטנטים כדי לסחוט את לימון הסיליקון עד תום. מצד שני, חוק מור (על שמו של גורדון מור, מייסד אינטל) טוען כי כוח העיבוד מכפיל את עצמו בכל 18 חודשים. וכך, בניסיון לעמוד בקצב שתי חברות-הענק מצאו עצמן בין הפטיש לסדן: המשך שדרוג המעבדים הפך למשימה קשה ויקרה במיוחד; מאידך, הצרכנים דורשים כל הזמן מחשבים מהירים יותר. לפני שנה נפל הפור: במקום להשקיע בחיזוק המעבד כדי להפיק ממנו עוד כמה הרצים, החליטו אינטל ו-AMD ללכת בדרך חדשה – שתי ליבות של מעבדים באותה הקופסה, שיספקו יותר מהירות וכוח חישובי מאשר מעבד אחד, מתוך אמונה שטובים השניים מן האחד.

עם זאת, הפיתוח לא היה פשוט. מאחר שזוג המעבדים לא היה מסוגל לפעול בלי מסגרת מתאימה, החברות היו צריכות להמציא מחדש את הגלגל: מרחב זיכרון משותף לשני מעבדים, חיבור כפול ללוח האם, כלים משלימים כמו מערך שבבים מתאים ויחידת תקשורת מתקדמת. כצפוי, הדרך אל הגאולה, שהיתה זרועה בכוונות טובות, היתה גם מלאת מהמורות, ולא מעט זמן חלף עד שנמצא פתרון שיממש את הליבה הכפולה באופן משביע רצון. בסופו של דבר אינטל חיברה את המעבדים התאומים ליחידת זיכרון-מטמון (Cache) אחת גדולה בנפח 2 מגה-בייט. עניין אחר שעמד על סדר היום היה צריכת האנרגיה של המחשב הנייד. מעבדי סונומה, הטכנולוגיה

הרווחת כיום בתחום הניידים, התגלו כזוללי אנרגיה רציניים וחיסלו את הסוללה במהירות גדולה יותר ממעבדי סנטרינו שקדמו להם. החשש של חברות השבבים היה ששני מעבדים יעשו שפטים בסוללה ויקצרו עוד יותר את זמן עבודתה. הבעיה הזאת נפתרה כאשר במעבדים החדשים הותקנה מערכת בקרת הספק, שנטרלה את זלילת האנרגיה של כל מעבד ובדקה כיצד ניתן לבצע את המשימות בצריכת זרם נמוכה. המערכת גם יודעת להפחית את האנרגיה שצורך אחד המעבדים כאשר הוא נמצא במצב סרק (Idle). באופן כזה לא תתבזבז אנרגיה כאשר המחשב אינו מבצע פעולה שמצריכה משאבים מיוחדים.

באופן כללי, השינויים במפרט הניידים בעלי הליבה הכפולה הם ברורים: המעבדים מהסדרות 7 ו-8 מפנים את מקומם למעבדי יונה מסדרה 2000, לוחות האם קיבלו מערך שבבים חדש ששמו 945 ממשפחת PCI Express, הכרטיס האלחוטי שודרג מסדרה 2 לסדרה 3 (הידועה גם בשם "גולן"), וכרטיס הרשת קיבל את הכינוי "תקוע"; אכן, סיפור ארץ ישראלי. ועם בואה של הליבה הכפולה הפציצה אינטל את השוק בהבטחות: ביצועים מהפכניים, הקטנת רכיבים, צריכת זרם מינימלית מהסוללה – שתאפשר עד 5 שעות עבודה רציפה – ורכיבים אינטליגנטיים לרשת האלחוטית.
צילום הדמיה: צ'רלס טופפר
צילום הדמיה: צ'רלס טופפר צ'רלס טופפר

הזוג המוזר

שלושה מחשבים ניידים מצוידים בליבה כפולה – יבמ, LG ולנובו – הגיעו אלינו לבדיקה. בשל מחסור בתוכנות ייעודיות למעבדי ליבה כפולה, נאלצנו להשתמש בתוכנות הרגילות המותאמות למעבדים בעלי ליבה אחת, כפי שעושים כל עיתוני המחשבים ומעבדות הבדיקה בעולם. יש כאן מן ההיגיון: כך נבדקים שערכו לניידים הללו המגזינים הנחשבים PcMagazine ,PCworld ואחרים, הציונים שקיבלו מעבדי הליבה הכפולה היו גבוהים רק במידה לא משמעותית מציוני ניידים רגילים באותה המהירות. המשמעות היא שבמבחן האמיתי של הרצת תוכנות רגילות שבהן אנחנו משתמשים באופן יום-יומי (מעבד תמלילים, גלישה באינטרנט, דואר אלקטרוני וכו') אין יתרון לליבה כפולה.

ההבדל בין הטכנולוגיות ניכר בעיקר בפעולות מולטימדיה ממושכות, כמו המרת שירים מפורמט אחד לאחר, יצור סרט וידיאו או עיבוד תמונה בפוטושופ. רק אז ניתן לקבל מהניידים החדשים תוצאות טובות במידה משמעותית, אבל עדיין לא מדובר בפערים שהפילו אותנו מהכיסא – בטח לא שיפור של 70% בביצועים כפי שמבטיחה אינטל, ובוודאי לא שדרוג שמצדיק את מחירה הגבוה של הליבה הכפולה. אגב, מאמר באתר AnadTech.com טוען כי הליבה הכפולה אינה מתאימה למשחקים.

צילום הדמיה: אנדרה ורון
צילום הדמיה: אנדרה ורון אנדרה ורון

נעבור את החורף

נושא אחר שבחנו היה אורך חיי הסוללה, ובכל הבדיקות התברר כי השיפור מזערי, אם בכלל. שלושת המחשבים פעלו קצת יותר משעתיים, ולא 5 שעות כפי שטוענת אינטל. כדי לשפר את התוצאה ניסינו להחליש את תאורת המסך ובחלק מהזמן גם ניתקנו את התקשורת האלחוטית, אבל כל זה לא ממש עזר. אז אם אתם רוצים נייד שפועל הרבה זמן ברציפות, פשוט הצטיידו בסוללות חזקות.

אבל לא הכל שחור בממלכת הליבה הכפולה. בתחילת הרבעון השלישי של השנה עומדת AMD להוציא לשוק את המעבד כפול הליבה שלה למחשבים ניידים, ואנשי החברה שביקרו בארץ סיפרו כי המעבדים החדשים נמצאים בבדיקות ובבחינות. לטענת AMD, הניידים החדשים יזכו לאותה הצלחה כמו המעבדים כפולי הליבה שלהם למחשבים השולחניים.

גם אינטל הבטיחה לנו שהמעבד הבא שלה, שכינויו הנוכחי הוא "מרום", יתמודד טוב יותר עם בעיית ניהול הזיכרון – אחת הבעיות של מעבדי יונה. לדברי המומחים של אינטל ומיקרוסופט, הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה חלונות (ויסטה) תהיה הקטר שיעלה את הליבה הכפולה לפסים של הצלחה. וכמו ששר מיכה שטרית, "נעבור את החורף ואחר כך נראה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''טכנולוגיה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים