איך זה עובד: מסכת אב"כ
ארז בן-ארי פותר עוד מסתורין-טכנולוגי, והפעם: כיצד פועלת מסכת האב"כ – השחור-השחור הזה שמציל (כך אומרים) נפשות באירועים קטסטרופליים
מסכות הגז הראשונות נכנסו לשימוש במכרות כבר בתחילת המאה ה-19. הדגמים הראשוניים הגנו על הלובשים אותם בעזרת תהליך הנקרא פילטרציה. פילטר (מסנן) הוא מערכת פשוטה למדי שבה האוויר זורם דרך חומר שבו חורים זעירים. החומרים המסוכנים שבאוויר הם חלקיקים זעירים מאוד, אך הנקבים בחומר המסנן קטנים יותר: המולקולות הקטנות של האוויר עוברות דרך החורים ומאפשרות לחובש המסכה לנשום, החלקיקים המזהמים אינם מצליחים לעבור, וכך מתקבל אוויר נקי. פילטר פשוט מסוגל לסנן חיידקים, שהם גדולים מאוד ביחס למולקולות האוויר: חיידק הוא לרוב בגודל של כאלפית המילימטר, בזמן שפילטר טיפוסי מסוגל לסנן חלקיקים קטנים פי שלוש.

בשל ממדיו הזעירים של החורים, לובש המסכה נאלץ להשקיע אנרגיה רבה במשיכת האוויר דרכם, ולכן לא קל להתמודד עם המסכה, במיוחד כשמדובר בילדים, בזקנים ובחולים. נוסף על כך, במידה שהתאמת המסכה לפנים אינה מושלמת, עלול להיווצר מצב שבו אוויר נכנס משולי המסכה במקום דרך הפילטר, מה שהופך את המערכת כולה לבלתי אפקטיבית. כזכור, במלחמת המפרץ קיבלו רבים מסכות בעלות מפוח חשמלי. מפוח כזה שואב את האוויר לתוך המסכה דרך המסנן, וכך חוסך מבעלי הריאות החלשות את המאמץ הכרוך בשאיפת האוויר, ואף מתגבר על מצב שבו אין אטימה מושלמת.
טכנולוגיה אחרת שבה נעשה שימוש במסכות המגן היא תהליך הספיגה (נקרא גם: ספיחה). בתהליך זה האוויר המורעל עובר

הטכנולוגיה השלישית הנפוצה במסכות אב"כ מבוססת על תגובה כימית בין הרעלים לבין חומרים כימיים מיוחדים. תכונה מאפיינת של רוב הרעלים היא היותם פעילים כימית, ולכן ניתן בקלות יחסית לגרום להם להתחבר עם חומר כימי מתאים ולנטרל אותם. בטכניקה זו צריך לפתח פילטר ספציפי לכל רעל: כאשר האוויר עובר דרכו, אטומים של החומר הפעיל בפילטר מושכים אליהם את הרעלים ומתרכבים איתם, וכך יוצרים מולקולה יציבה לא רעילה, או מולקולה גדולה מכדי שתוכל לצאת מהפילטר. המגבלה העיקרית של הדגם הזה היא שחומרים שונים מתרכבים בצורה שונה, ולכן פילטר מסוים אינו יעיל נגד כל סוגי החומרים. אם לא ידוע מראש מהו החומר הרעיל, לא ניתן לדעת איזה פילטר לבחור. חיסרון אחר הוא בכך שפעולת ההתרכבות הכימית מחסלת את הפילטר, ולכן צריך להחליפו לאחר שימוש קצר יחסית.
לעתים נתקלים במצב שבו גם מערכות סינון משוכללות אינן יעילות מספיק, ובמקרים כאלה נהוג להיעזר במערכת אוויר סגורה. כבאים משתמשים לעתים במערכות כאלה, כאשר עליהם להיכנס לסביבה רוויה בעשן או בכימיקלים. נוסף על כך, במקומות שבהם יש שריפה, האש מכלה את החמצן באוויר כך שהוא אינו יכול לקיים חיים גם אם הוא מנוקה לחלוטין מכל הרעלים. מי שנעזר במערכת סגורה נושא עמו מכל אוויר, בדומה לזה של צוללן. החסרונות הבולטים: המערכות הללו מוגבלות בזמן בהתאם לכמות האוויר במכל, ומשקלו של מכל האוויר מכביד מאוד על הלובש.