און ושלטון
עד השבוע היתה רותי רוסו בחורה צנועה וחסודה, בעלת אוצר קללות מוגבל. אחרי 12 שעות גלישה רצופה באתרי פורנו ישראליים היא חזרה עם תחקיר נוקב על הקשר בין און לשלטון
הגעתי לאתר במקרה, כחלק משגרת הפורנו הרגילה שלי. למעשה, עד שבוע שעבר כללה השגרה ביקורים פזורים באתרים מפוקפקים בחיפוש נואש אחר תמונות של מפורסמים עירומים, אחרי שערוריות תקשורתיות דוגמת הקלטת הלוהטת. לא מצאתי אותה. וגם לקח לי די הרבה זמן למצוא את ג'ניפר אניסטון ואת רות גונזלס (שהפכה בינתיים להיות יותר זמינה מקאבוקים בפיצוציות).
ביום רגיל אני אאתר בשנייה תרגום לסנסקריט של מתכון כדורי השוקולד של רות סירקיס, והנה כשלתי איפה שכל גבר שטרם למד לתפעל סביבון הצליח. לכן, כשציוו עלי לצבור חוויות מגלישה מכוונת באתרי סקס, ראיתי בכך לא רק שליחות ציבורית אלא גם הזדמנות אישית ללמוד.
בבוקר עוד היינו המחשב האישי ואני תמימים, נקיי כפיים ועם יכולת בסיסית להטות את השורש ז.י.נ למספר כיוונים מפתיעים שהיוו את סך כל אוצר המילים הגסות שברשותנו. אחרי 12 שעות של תמונות תקריב כמעט ביולוגיות אני יכולה לומר בלי כל ספק כי אין ברירה עכשיו אלא לפרמט את המחשב בשביל שישכח את מה שראה, ושבפעם הבאה שנהג מונית חותך אותי, חכה, חכה איזה פה אני אפתח עליו.
את המסע התחלתי באופן אינטלקטואלי ונקי מתועבה. נכנסתי למנוע החיפוש של גוגל בישראל ורשמתי "פורנוגרפיה" עם פ' דגושה ומירכאות. האתר הראשון שהגעתי אליו היה נימפה שמאפשר גלישה ל"חברים" בלבד. בפורנו, למדתי מהר, "חברים" הם אנשים נואשים מספיק בשביל לשלם הרבה כסף עבור הדבקת המחשב בווירוס מביך. המחשב שלי נדבק בחינם.
בעמוד השער של נימפה עמדה בחורה שחומה עם חזה חשוף שלבשה חזייה הפוך (רצועת הגב מקדימה) והדגימה איזה ניסוי מעניין. מתחתיה הציע האתר קישורים למסיבות סקס, לשיחות רטובות, לחיפוש דייטים ולמאגר נדל"ן.
מאחר ששלושת הראשונים היו בתשלום ואני במקרה מחפשת דירה, חשבתי שזו הזדמנות טובה לבדוק את השוק. ה"שוק", על-פי
חזרתי לעמוד הבית. הוא הציע גלישה ל"גלריות" של תמונות. אהבתי במיוחד את המונח הבוהמייני "גלריה" המרפרר לעיתון היומי המתחרה. קטגוריית "שעירות" נראתה מעניינת – מעין מסע אנתרופולוגי לחברותינו שבמדינות הבלקן. אבל שוב הגיעה אותה דרישה למנוי שבועי (98 שקל), ועם כל הכבוד לקציצות פרסה, אני עוד לא מוכנה.
האתר השני שהחזיר לי החיפוש היה המאמר פורנוגרפיה ודמוקרטיה של בחור בשם איתן גוטמן במגזין e-mago, שהצליח להעלות במוחי שאלות קשות על הקשר המתבקש בין "און" ל"שלטון". בחרתי בשיטת ה"דירוגל" (דירוג pagerank של גוגל) כדי לאמוד קשר זה. הדירוגל קובע באופן מדעי לחלוטין איזו מילה מופיעה פעמים רבות יותר באינטרנט. מדובר במדד אמין, לפחות כמו תחזית מזג האוויר של השירות המטרולוגי בכלל ותחום הרפואה האלטרנטיבית לבעלי חיים בפרט.
להלן התוצאות המפתיעות (במספר אתרים): סקס (1,080,000), חמאס (54,000), זונה (380,000), שחיתות (109,000), רני רהב (852), עגבת (941), ג'ודי ניר-מוזס-שלום (3,520), נרות אגיסטן (101), פנינה רוזנבלום (44,000), ביבי נתניהו (27,200), יחסי מין (151,000), פטרת (17,000), סוטה (101,000), הרב עובדיה יוסף (41,000), מכבי חיפה (227,000), טוסיק (40,400).
הממצאים הקשים דחפו אותי להמשיך בחיפוש. הפעם החלטתי לבדוק מושג בטוח יותר: "סקס". בתוך מיליון ומשהו אתרים קיימת חלוקה ברורה בין העמודים הראשונים לעמודים האחרונים של התוצאות. בהתחלה מתנקזים כל האנגלו-סקסיים: "סקס אינדקס", " סקס קפה", " מגזין סקס", " סקס מאדאם". בסוף מתרכזים כל הילידים הברבריים שלא יודעים להתנהג: "שרמוטות עירומות נערות לוהטות בסקס", "קוקסינלים בתל-אביב חרדיות בעירום מלא" ו"סרטוני כוסיות שיכורות", למשל.
בדקתי את סקס אינדקס. קודם כל כדאי לציין את החשיבות שמייחס האתר לחזון הציוני ולחזון בכלל. שני סרטים שמציע האתר להורדה נשמעים כמו סדרה חדשה בערוץ 2. הראשון, "מרותקות לבסיס", עוסק בקבוצת חיילים מחיל המחשבים הסודי של צה"ל, ממר"מ, שקיבלו ריתוק בגלל השתובבות שלא עלתה יפה. החום והלחץ המבצעיים גורמים לקבוצה האיכותית והצעירה לבלות את השבת באורגיות. אולי כדאי לדובר צה"ל להפיץ את הסרט בתיכון ולהציל סוף-סוף את התדמית של החנונים המסכנים האלה.
הסרט המבטיח השני נקרא "המוסד – שם קוד: חקירה עמוקה". סרט זה עוסק בזוג סוכני מוסד שנשלחים למשימה חשובה בעקבות מידע שנגנב מהכור בדימונה. השניים מפגינים אחריות ויסודיות ולא בוחלים באמצעים להגן על ביטחון המדינה. את ה"מוסד" אפשר אולי לנצל כדי לגייס תרומות מיהודי צפון אמריקה.
אחרי שסיימתי להפיק את המירב מסקס אינדקס פניתי לאתר הבא: טירת הסקס של שיר. שמחתי למצוא שם מעבר לתמונות ול"גלריות" (באתי על סיפוקי בנושא השעירות ובחינם, אם זה חשוב), גם הרבה טקסט כתוב. מישהו אמר לי פעם שהסיבה לכך שנשים לא גולשות באתרי פורנו באותה תכיפות כמו גברים היא שהן מעדיפות לקרוא ולא לראות. אז קראתי. קראתי על עומר וליטל, חברי ילדות ("הזמנתי אותך כדי שתבוא לסיים את מה שהתחלת בכיתה ו'"), קראתי על ליאור ולירז (התחמנית עבדה עליה שהיא לא היתה אף פעם עם בחורה), וקראתי גם על נתנאל החבר של האחות ("היא תחזור מהקניון רק בארבע, מה אתה רוצה שנעשה?").
קריאה היא דבר חשוב ומלמד. הפעם למדתי שאין דבר דחוף יותר מלהעביר עוד תקציבים למשרד החינוך כי בני ישראל לא יודעים קרוא ובעיקר לא כתוב. חוץ מזה, בחנות הסקס המקוונת של האתר היה מוצר שאני נשבעת שראיתי באגף התאורה של איקאה.
לפני שאני פונה למצוא נורה מתאימה, החלטתי לעשות חיפוש אחרון, ישיר ומדויק: אתרי סקס לנשים. שם, האמנתי, אני אמצא טקסטים טובים יותר שלא עוסקים רק בפנטזיות גבריות על לסביות חרמניות. החיפוש הניב את התוצאות הבאות: "שמנות לוהטות", "מבוגרות מטורפות" ו"סבתא חמה". אין מה לומר, בגוגל באמת יודעים לעשות לי את זה. נשברתי. אתחלתי את המחשב שכבר נעשה איטי ומבוהל, ואז הורדתי רינגטון של "סקס והעיר הגדולה".
• לפני שנכנסים לאקט מיני מכל סוג שהוא יש לעשות מניקור מוקפד.
• דירות עדיף לחפש אצל סוכן או באתר "הומלס".
• לא לתת לאף אחד לגלוש במחשב שלי לפני שאני מצליחה להיפטר מהפרסומת לדילדו ענק שקופצת כל הזמן.
• וזה האתר עם התמונות של ג'ניפר אניסטון (הישנות, לא העדכניות, אני בדרך למצוא גם אותן).
• אני חייבת לבקר בקרוב באיקאה למצוא את המנורה ההיא מ"טירת הסקס של שיר".
• לכל הגברים המכורים: אם הראש שלה מוטח במראה פעם אחרי פעם, זה אומר שהיא צועקת כי כואב לה, לא כי היא נהנית.
• באתר "סקס אינדקס" ביקשו מהגולשים לשלוח תמונות של עצמם עירומים עם סממן ישראלי לידם (כדי שלא ידביקו תמונות מחו"ל). אין בגלריה שום תמונות. ישראלים לא אוהבים להתפשט ליד חומוס, כנראה.
• ג'ודי ניר-מוזס-שלום זוכה באינטרנט ליותר פופולריות מנרות אגיסטן.
• אין תת-ז'אנר בסקס שהאינטרנט לא מכסה, כולל מנומשות עירומות עם פסוריאזיס.
נא להמתין לטעינת התגובות
