יומני, היום קווין שוב פירק אותי
הבלוגים לא מפספסים גם את הסלבז. מכוכבים כמו בריטני ספירס, ושאול יהלום ועד לאלה שהשאירו את ימי התהילה מאחור. כן, זה רע כמו שזה נשמע
בלוגים הם ללא ספק דבר מטופש. העיסוק בקריאת בלוגים אישיים הוא מעין הצהרה: כן, את הזמן היקר מול המחשב, שיכולתי לבלות בצפייה בסרטון הפורנו של רות גונזלס או בהורדות שירים בלתי חוקיות אני מעדיף לבזבז על קריאת ההתפתחויות האחרונות בחייה של אורטל מקריית-ביאליק וחוויותיה מהקניות בסופר אתמול בערב.
החדשות הטובות, בהנחה שגם אתם התמכרתם, הן שאתם לא לבד – כולם קוראים היום בלוגים. החדשות האפילו יותר טובות הן שכמה אנשים ידועים למדי החליטו להצטרף לחגיגה ולהציג את מה שיש להם לומר בבלוג קבל עם ואינטרנט, וזה כבר תירוץ הרבה יותר טוב לרביצה מול הקופסה. עכשיו תוכלו לדעת ממקור ראשון איך מרגיש סלב כשהוא מוציא את הכלב, ואפילו להגיב על זה ב"חחחחח" או "מושלםםם".
הבעיה היחידה עם הסלבז שהתקינו לעצמם בלוג ברשת היא שרובם לא ראויים לתואר "סלב" זה כעשור, או שלא היו ראויים לו מעולם. מרבית הסלבּלוגים שייכים לשחקנים, בעיקר כאלה שימי התהילה שלהם מצויים הרבה מאחורי הישבן מלא הבוטוקס שבו הם מתהדרים. וויל וויטון (נו, ההוא מ"אני והחבר'ה" ו"סטאר טרק") ממש לא מוכן לתת לכם לשכוח אותו. גם דניקה מקלר (וויני ב"שנות הקסם", למתקשים) מתה לספר איך התרחקה מעולם הזוהר לטובת לימודי מתמטיקה באוניברסיטה, עיסוק זוהר בהרבה ללא ספק.
גם מוזיקאים, בעיקר מהזן האלטרנטיבי, שולחים ידם במלאכת הכתיבה. תוכלו להתעדכן במידע החם מסיבובי ההופעות של מובי, פרד דרסט מלימפ ביזקיט וגם בילי קורגן, סולן הסמאשינג פמפקינז לשעבר, שמלהג על רצונו לאחד את הלהקה ומנדב שירים מאלבום הסולו שלו.
אפילו ספורטאים כאנה קורניקובה וכמה כדורסלני NBA מבקשים להוכיח שיש להם שרירים גם במוח, או לפחות בפרק כף היד. כן, שוב האינטרנט מאפשר ליותר מדי אנשים חסרי חשיבות להביע את דעתם. מישהו מתעניין? לא חשבנו.
עד שכבר צצים כמה יומני רשת שכאלה של סלבריטאים אמיתיים, בדרך כלל מתגלה שהם עודכנו בפעם האחרונה באפריל. 2003. אל תטרחו עם בלוגיהם של מייקל דגלאס, ברברה סטרייסנד או אבריל לווין, שכן על הפוסטים שלהם חל חוק ההתיישנות כבר מזמן. ברור שאפשר להבין אותם, שכן אם באמת יש לך קריירה, מן הסתם תעדיף לבלות את מעט הזמן הפנוי במסיבות קוקטייל יוקרתיות, באימוני פילאטיס מהבילים או לפחות בהסנפת קוק מהחזה של לינדזי לוהן, ולא בהקלדת ברכת מרי כריסמס עבשה כולל ד"ש לקוראינו במזרח אסיה.
בלוגים של "סלבריטאים" המשתייכים לז'אנר הביזאר הקשה ומתים שמישהו יקדיש להם קצת תשומת לב כמעט תמיד מעניינים יותר ומתעדכנים תכופות. לרון ג'רמי, כוכב הפורנו ההזוי שדומה באופן חשוד לטרול, יש הרבה מה לספר לכם על איבר המין של קלסי גרמר – מתברר שהשניים שיחקו יחד באיזו הפקה אירוטית עצמאית לפני מאות שנים. גם רו-פול, סוג של דראג-קווין-דיווה, תשמח להצטרף לחגיגה, ולעדכן שהיא דווקא עשתה הרבה מאז אותו דואט אימים עם אלטון ג'ון. עצוב להודות, אבל דווקא היא אוחזת באחד הבלוגים השווים יותר.
הסלבז שמוותרים על התענוג לא יודעים מה
"ג'סיקה סימפסון, מוריה סקארי וג'ניפר הו-פז נכנסות לבר..."
"מדונה" מתבדחת על נשים עם תחת גדול משלה
האינטרנט הוא גם מקום אידיאלי להעביר בו מסרים לכל העולם ופילגשו. בריטני ספירס, למשל, הפנימה את העניין ובישרה על הריונה בבלוג באתר הרשמי שלה. באותו בלוג, המכונה בגאוניות "זרם התודעה", יורקת בריטני עמוק לתוך הבאר עם פוסט שנאה לצלמי הפפראצי באשר הם. שאר הגיגיה כוללים בעיקר הצהרות אהבה לבעל קווין, "ותורידו ממנו את הידיים כי הוא שלי". לא שמישהי הייתה מניחה ידיים אפילו על דמות וירטואלית של המטונף הזה, אבל נוור מיינד.
מר טינופת עצמו שלח אף הוא אצבעות שמנוניות לעבר המקלדת, ופתח בלוג באתר הבלוגים הפופולרי "מייספייס". הרבה תוכן לא תמצאו שם, אך תוכלו לצפות במצגת פלאש שכולה הכחשה של סיפורים צהובים שפורסמו על הזוג המלכותי, על רקע צלילי הסינגל החדש של הפדרליין, "פופוזאו".
זה בטח נשמע קצת מטורף, אבל בלוג יכול לתרום לקריירה של הסלב המנהל אותו לפחות כמו הופעת אורח ב"סימפסונס" או נישואים לטום קרוז. בהחלט לגיטימי לנצל את המדיום לטובת קידום פרויקטים, או סתם כדי להזכיר לקהל שאתה עושה תפקיד אורח מהמם בתור מנותח בפרק הבא של "ניפ/טאק". תשאלו את דיוויד דוכובני, שפתח לעצמו בלוג שכל מטרתו לשווק את הסרט שביים, "האוס אוף די".
הבמאי קווין סמית', לדוגמה, ניהל יומן רשת שסיקר את הצילומים של סרטו "ג'רזי גירל" (במקרה שלו סביר שיותר אנשים קראו את הבלוג מאשר ראו את הסרט). בלוג מושקע יכול גם לתרום לחיזוק הקשר של הסלב עם המעריצים השרופים, ועל הדרך לשוות לו תדמית מגניבה וטרנדית. זאק בראף השווה, שמככב ב"סקראבס" וגם ביים את סרט האינדי המקסים "גארדן סטייט", הוסיף לבלוגו פוסטים מצולמים בווידאו. מריה קארי ניסתה להיות מיוחדת ולנהל בלוג שמורכב מהודעות קוליות מוקלטות שלה, מן הסתם בגלל שהיא עוד לא למדה לכתוב.
"חוץ מהעובדה שהיא מהנה ומבדרת ביותר, 'המתמחה' מציגה גם כמה שיעורים חשובים מאוד בעסקים"
דונלד טראמפ מעיד על עיסתו
הסיבה שכל כך מעט סלבז טורחים להזיע על בלוג שנושא את שמם היא שהם יודעים שבלוג או לא בלוג, גם ככה המעריצים ישמחו לעשות להם ילד. הזלזול מכיוון הסלבז גורם לפוסטים שלהם להיראות כמו כרטיס ברכה של הולמרק שנוסח בידי מטיף נוצרי שנשלף מערוץ סטאר וורלד. מרבית הבלוגים הקיימים כתובים בפוליטיקלי-קורקטיות מבחילה, והתוכן שלהם נע בין הודעות מסעירות כמו "כדאי תמיד לזכור את הילדים הרעבים" לבנאליה מסוג "צריך דחוף לעשות משהו עם המלחמה בעיראק". ולא, לא מדובר על הבלוג של מייקל מור.
"האפינגטון פוסט", יוזמה של העיתונאית והפעילה הפוליטית אריאנה האפינגטון, הוא בלוג שמורכב מפוסטים של מאות אנשי תקשורת, פוליטיקה ובידור, ומדגים היטב את המצב. רשימת "הנושאים החמים" של כותבי האתר נפתחת בג'ורג' בוש ג'וניור ומסתיימת, איך לא, בג'ורג' בוש סיניור. לא ברור איך שוטה הכפר ואביו הפכו למוזה הרשמית. מדובר בבזבוז רציני, שכן בכתיבת האתר לוקחים חלק קומיקאים שנונים כמו לארי דיוויד ואלן דג'נרס, תסריטאים מבריקים כדיוויד מאמט ונורה אפרון ומיני ידוענים, ביניהם אלק בולדווין וג'וליה לואי-דרייפוס.
מדונה היא אחת שתמיד דאגה להיות עם יד על הדופק של הציבור (כשידה השנייה שומרת על ארנקו). בהתאם לכך היא מתחזקת את האימג' המעודכן והצעיר שלה באמצעות בלוג מצחיק וחושפני. הבעיה היחידה היא שאת הבלוג לא היא באמת מתחזקת, אלא טינאייג'ר אסייתי שמתחזה לה בלי בושה. בהתחלה היו כאלה שקנו את התרמית, אך מיד החלו להופיע סימני פקפוק במקומות שונים ברשת, שהתווספו להכחשות באתר הרשמי. קשה להאמין שמדונה בכבודה ובעצמה משועממת עד כדי כתיבת תשעה פוסטים חדשים כל שעה. מה גם שבבלוג היא מלכלכת ללא הפסקה בבריטית קלוקלת, כאילו אין בושה בעולם ועוד לא המציאו את תביעות הדיבה. לא סביר שמערך היח"צ הנוקשה היה מאשר, ועוד יותר לא סביר שיש לגברת כזה חוש הומור מעולה.
במקרים מסוימים קל להבחין שמשהו מסריח בממלכת הסיליקון. כך למשל בבלוג של פמלה אנדרסון, אשר בו מוקדש פוסט לרשימת עשרת הספרים האהובים על פאם. חזק באמינות, בהחלט. אין דרך בטוחה לדעת אם הסלב הוא אכן העומד מאחורי הבלוג שאותו אנו בולעים בשקיקה, ותמיד ייתכן שמדובר בזיוף במקרה הרע, או בעוזר אישי ששודרג לכדי אוטוביוגרף במקרה הרע עוד יותר. כמו שזה נראה כרגע, עדיף מדונה בתחפושת על פני הדבר האמיתי. הראשונה פשוט משקיעה בנו יותר.
"שנת 2005 הביאה לחיי המון דברים טובים – שני נכדים, משפחה אוהבת ושני פרסים שהיו ממש נחמדים. הניגוד בין הצונאמי, ההוריקן והמלחמה להצלחה בחיי האישיים קצת מעיק עליי"
וויליאם שאטנר מסכם
כמה מאכזב שסלבריטאי ארצנו טרם התקדמו עם הטכנולוגיה, ואלה שכן, תופסים עלינו תחת ומעדכנים את בלוגם בערך בקצב שנינט מוציאה אלבומים. נסיונות לאתר בלוגי סלבז ישראליים לוהטים הסתיימו בדפדוף בבלוג של דן תורן (!) ובבהייה בפטפוטי משתתפות "מכל הבנות בעולם" ב"ישרא-בלוג".
באתר הבלוגים "שוקס" מסתתרים בכיף כמה עלק-סלבז דוגמת שי נובלמן, אבי מסיקה ואפילו אורית פוקס, האישה והפרונט. הפרט העסיסי ביותר שאפשר לדלות הוא שמיכל טראוריג, דיירת "שוקס" נוספת, בחרה לכנות את עצמה בניק-ניים המנצח והאינפורמטיבי "אני לא שרמוטה". מיכלי, אין צורך להסתתר, גם ככה אף אחד לא יודע מי את.
וכדי שתבינו כמה המצב קשה – אז כמעט שציינו גם את הבלוג של רוני עמר, יוצאת "פרויקט Y", באתר תפוז. אבל רק כמעט.
"היי! את יפה... יכול להיות שאת מוכרת לי מאיזשהו מקום?"
תגובה קלולסית למדי בבלוג של אחת, פמלה אנדרסון
הכתבה פורסמה בגיליון האחרון של שבועון הבידור רייטינג
נא להמתין לטעינת התגובות
