מדע וטכנולוגיה
על טילים שוברי שיאים, תחזית טכנולוגית לשנה החדשה ומה יקרה לנתונים הרפואיים שלכם
טיל מסוג חדש ביצע לפני כמה ימים את טיסת הבכורה העולמית שלו בארה"ב. הטיל מצוייד במנוע מהפכני - מסוג מערבל-סילון או "סקראמג'ט" - הדורש לתיפעולו דלק-סילוני ג'י-פי 10.
הטיל שוגר לחלל מאתר ניסויי הטיסה של הצבא האמריקני במדינת וירג'יניה, כאשר הוא נישא על גבי טיל-מגבר. כאשר האחרון הגיע לגובה של 18,300 מטר – ניתק הטיל החדיש והמשיך עוד 15 שניות במעופו העצמאי שבו פיתח מהירות הגדולה פי 5.5 ממהירות הקול (מאך), לפני שצלל למימי האוקיאנוס האטלנטי, כמתוכנן.
עורכי הניסוי מסרו כי הם מייעדים את המנוע לטיל החדיש לשימושים צבאיים ובעתיד שיגור טילים נושאי חימוש ומצויידים במנוע מערבל-סילון, ייעשה למעשה ממטוסים. הם יישאו את הטילים מתחת לכנפיים.
החברה המפתחת את הטיל והמנוע - ATK - מסרה כי המנוע יהיה מסוגל לבצע שיוט למרחק של 965 ק"מ מרגע שיגורו. במלים אחרות: מטוס קרב צבאי יוכל לשגרו למטרה מרוחקת מאד והטיל יגיע ליעד בתוך שניות עד דקות בודדות.
מנוע מערבל-סילון נוטל מהאויר את החמצן הדרוש לבעירת הדלק שלו וזאת כאשר הוא במהירות היפרסונית. כלומר – הטיל או הרכב שבו יותקן מנוע זה, לא יזדקק למחמצן כפי שדורשים מנועי טילים כיום. התוצאה: פחות משקל.
במנוע סילון "מסורתי" להבי מאוורר דוחסים את האוויר לצורך הבעירה. אבל מנוע מערבל סילון משתמש במהירות התנועה של הטיל או הרכב כדי לדחוף אויר לתא הבעירה – ואז אין עוד צורך בחלקים נעים. בניסוי, טיל המגבר דחף את מנוע מערבל הסילון להשגת מהירות היפרסונית כך שהמנוע החל מושך פנימה את האוויר שסביבו והשתמש בו כדלק לבעירה.
בניסויים קודמים, הרעיון הטכנולוגי המכונה מנוע מערבל סילון, עשה שימוש בדלק מימני ואף השיג מהירות גבוהה יותר ממאך 5.5. אבל להשגת מהירויות קיצוניות שכאלה יש צורך בבניית המנוע מחומרים יחודיים - "אקזוטיים" כהגדרת המתכננים - על מנת לשמור עליו מפני טמפרטורות גבוהות מאד שנגרמות מחיכוך באוויר. הטיל המצויד במנוע מערבל-סילון איננו דורש זאת.
ליצרנית המנוע יש ניסיון מוכח בהשגת מהירויות-שיא יחודיות. ב-2004, בניסוי משותף עם סוכנות החלל של ארה"ב הגיע מטוס רקטי ללא-טייס (שהוא למעשה הטיל אקס-43-איי) למהירות של כמעט 10 מאך. גם הוא היה מצויד במנוע מערבל סילון אבל מבוסס על דלק מימני. הטיל שהיה רכוב על גבי טיל אחר, פגסוס, הוטל לאוויר מתוך בטן מטוס התובלה בי-52 לפני שהותנע, ושייט באוויר למשך 10 שניות במהירות המדהימה הזו.
התחזיות לשנת 2006 הדגישו חמש מגמות המסתמנות כמובילות בתחום הטכנולוגי בשנה שהחלה השבוע:
- שימוש גדל והולך במחשבים מרובי-מעבדים וכפולי-ליבה שאינטל ו-AMD מפתחות במהירות גדולה.
- כניסת הדור הבא של זכרון 64-ביט למחשבים שיאפשר יותר איחסון ומהירות גדולה פי כמה של איחזור המידע וכרייתו.
- הפעלתה של טכנולוגיית רשת התקשורת האלחוטית לטווחים הארוכים WiMax, שמאפשרת מהירות של 75 מגהביט לשניה עד ל-50 ק"מ, בתנאים אופטימליים.
- שימושים חדשניים בוירטואליה, או כפי שתיאר זאת גורו-טכנולוגיה קנדי שנון: "מהי בעצם וירטואליה? זוהי תופעה שבה אפשר לומר שהנה-הנה אתה רואה משהו כאן ועכשיו – אבל למעשה אינך רואה דבר...". פוטנציאל ענק טמון בשימושי הוירטואליה במחשבים, החל מעיבוד מידע כמותי שטרם היה מוכר עד היום, איחסונו ועד לדרך הפצתו ברשת תקשורת או במארגי ה"גריד".
אבל נראה כי המגמה הבולטת ביותר תהיה בהדמיות ובשימוש בהדמיות ממוחשבות לצרכים שונים. באיטליה כבר משתמשים במערכת ממוחשבת כזאת, ראשונה מסוגה, שפיתחה חברת סיליקון גרפיקס לשיחזור זירות ואירועי פשע. השיחזור כה מדויק עד שהוא בוחן אירוע לפרטיו ומכיל את כולם בהדמייה – החל מנתיב הקליע הנורה ועד לתנועות הקורבן בזירה שבה נפגע - כאילו מדובר במציאות.
השימוש בהדמיות ויזואליות תלת-מימדיות וממוחשבות מיועד לניתוח התרחשות בזירת פשע. למערכת מוכנסים בעת השיחזור והתיחקור כל העדויות והפרטים מנקודות מבט שונות, והמחשב שבוחן את כולן מציג בסופו של דבר תמונת-מצב בהתאם לזירת האירוע. היא תענה לשאלות שעולות בחקירה כמו מה יכול קורבן לראות לפני שנפגע, מה יכול עד לראות, מהיכן, באיזו נקודת-זמן, וגם לקבוע אם מדובר בעדות מהימנה בהתאם לתנאי הראות והמרחקים בתוך זירת הפשע.
הטכנולוגיה המאפשרת זאת מנתחת נתונים כמו: חישובים בליסטיים, רישומי הקלטות קול, מדידות מרחקים באמצעות מד-לייזר, בדיקות מעבדה (למשל טיפות דם שנתגלו במקום), חפצים שקיימים בזירת האירוע, זווית תאורת השמש, ועוד. צוות החקירה המשטרתי מקבל על צג מחשב ובדרך תלת-מימדית תמונת-מצב מלאה.
אגב: בעת הצפייה בהתרחשות המשוחזרת באופן ממוחשב, וירטואלי במידה לא מעטה, חייבים החוקרים להרכיב משקפיים מיוחדים מסונכרני מחשב באמצעות אותות באינפרה-אדום. ששה מעבדים מהווים את ליבת מערכת המחשב הזה ואלו גם מנהלים שלושה מקרנים וגם מערכת אקסוטית וסטריאופונית. התצוגה כולה היא על מסך ענק 12 מ"ר (6x2).
כשם שלבנקים יש מערכות מחשב המאחסנות נתונים לגבי החשבונות, הפעילויות וכל תנועת הכספים שנעשית בהם על-ידי הלקוחות והמפקידים, כך יהיו בעתיד "בנקי נתונים רפואיים". הרעיון הטכנולוגי של בנק זה מצוי עתה בפיתוח במרכז המחקר של יבמ בחיפה.
על פי המודל שנבנה שם בכל מדינה יהיה בנק מרכזי עצמאי שירכז באופן ממוחשב את כל הנתונים הרפואיים לגבי כל אדם – מרגע לידתו ועד הסתלקותו מהעולם. כל מי שעוסק בתחום הרפואי, על-פי הרשאות, יהיה חייב להעביר כל שביב-מידע לגבי כל מטופל לאותו בנק נתונים.
החל מהרופא שרשם מירשם לתרופה, דרך בית החולים שבו אדם אושפז או קיבל טיפול, ביצע צילום רנטגן, ביצע בדיקות מעבדה כימיות ואפילו אחות שחבשה פצע קטנטן לתלמיד בבית הספר היסודי עקב פציעה-שרטטת בעת משחק בחצר.
תיק הרישומים הרפואיים של כל אדם יימצא באותו בנק מרכזי. הדבר ישחרר את ספקי שירותי הבריאות השונים מהצורך להחזיק אצלם ארכיון נתונים. רופא שיזדקק לנתון לגבי מטופל כלשהו, יתחבר לאותו בנק מרכזי ולאחר קבלת הרשאה מתאימה – ישלוף את כל המידע הנדרש, במהירות ובדרך פשוטה וקצרה. הוא יגיע אליו גם למחשב כף היד שלו, ואולי אפילו לטלפון הסלולרי.
המתכונת הזאת תימנע טעויות ותעלה את רמת הבטיחות – וגם יהיו פחות תקלות כמו מתן תרופה לא נכונה, אפילו באופן די-תמים מצד רוקח וגם יקטנו טעויות שהן בגדר רשלנות רפואית.
לבנק הנתונים הזה גם יוזרמו תוצאות של מחקרים עדכניים לגבי תרופות, טיפולים ומחלות – ועיבוד המידע המרובה הזה, יאפשר לכן לרופא להעניק למטופל את הטיפול או התרופה היעילה ביותר לגביו. בכך גם ימומש הרעיון לפיו הרפואה צריכה להיות בעתיד הרבה יותר אישית.
המודל שפותח בחיפה הוא של מערכת ניהול תכנים שבה קיים מסד-נתונים גדול או מאגר מידע מרכזי ושהגישה אליו היא לרופאים ובתי חולים – כאשר כל השירותים מחוברים אליו, מזינים אותו וגם שואבים ממנו את המידע הנדרש באופן אחיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
