מראיינים מנומסים
עידו בדש לא ידע שהדרך לעבודה ב-MSN ישראל כוללת טקס השפלה בראיון הקבלה
בשעה הייעודה התייצב עידו במשרדי החברה והוזמן לחדרו של המראיין, שהיה שרוע בתנוחה של ספק שכיבה על שולחן העבודה. מימינו, בפינה רחוקה, ישב מראיין שני, ששמר בשלביה הראשונים של הפגישה על זכות השתיקה. המראיין, המועסק בחברה השייכת למיקרוסופט הנודעה, סקר בעין בוחנת את המרואיין הנבוך ולא הציע לו כנהוג שתייה.
עידו, שגדל בבית מסורתי, נישק את המזוזה בדלת הכניסה והמראיין, שעדיין שמר על תנוחה בלתי ראויה, מיהר לשאול אותו בתמיהה: "מה עשית זה עתה?" למשמע התשובה שפירטה את המנהג היהודי הרווח עוד משחר ימיה של האומה, תמה המראיין: "מדוע זה טוב לנשק מזוזה?".
טקס החניכה עורר בעידו מבוכה גדולה. במקום לקדם אותו במילות ברכה כנהוג בראיון לקבלת משרה ולהפיג את מבוכתו, שהרי מדובר בחברה שאביה מולידה הוא ביל גייטס ששמו נודע לתהילה, בוחרים להשפילו בשאלה מביכה ותמוהה. כאשר מוצתה פרשת הנשיקה למזוזה, עיין המראיין בקורות החיים של מבקש המשרה, ופנה לשותף השני לראיון, שעדיין לא הגיב במילה, בשאלה קולנית ומביכה: "מדוע אתה מביא לחדרי מסיימי תואר במרכז הבינתחומי? אני מבקש ממך להבא לזמן לראיון עבודה רק בוגרים של המכללה למינהל, ולא כאלה שלמדו אצל רייכמן בהרצליה".
עידו תמה כאשר גילה כי לפתע ירדה קרנו של המרכז הבינתחומי, ששמו נודע לתהילה. המראיין השני שישב בפינה הצטרף אל חברו, והשניים שעיינו בקורות החיים, שאלו כמעט במקהלה: "מהיכן השגת את הכסף שהשקעת בהקמת מסעדה?", עידו הגיב לשאלה התמוהה, ואז ניחתה עליו הקושיה הבאה, שהיתה אישית ומלחיצה: "אם אינך נשוי, האם יש לך חברה, ואם כן מי היתה זו שלפני האחרונה, ומדוע נפרדתם ללא טקס של חתונה?".
המקהלה המביכה המשיכה בסגנונה הייחודי, וביקשה לעמוד על יתרונותיו של המועמד למשרה בדרך תמוהה. מבוכתו של עידו גדלה כאשר אחד מהשניים הציץ בנעליו, גיחך ללא הפוגה ולא הסביר את פשר התמיהה. חברו שאל את עידו למוצאו ואת מקורה של העדה שבה נולד, ועל פניו היתה ארשת גיחוך קבועה. כאשר שמע כי הוריו עלו מטריפולי הציג שאלה מבריקה: "האם אכן הטריפוליטאים באו מטריפולי?".
לרגע נדמה היה שמדובר במתיחה, ועוד מעט קט יציץ יגאל שילון מעבר למחיצה ויחבק בחום ואהבה את המרואיין המופתע. אולם מתברר שלא מדובר בהלצה, והמפגש המביך נמשך ללא הפוגה, כשאחד המראיינים ביקש לדעת מדוע עידו מזיע ושרוי במבוכה. שני המראיינים ניהלו ביניהם שיחה קולנית ומביכה בנוכחות המרואיין שהסמיק ללא הפוגה. המראיין הבכיר שאל את חברו: "מדוע הבחור כל כך אפאתי?", והוסיף באנחה: "אינני קורא את מפתו והוא נראה לי מוזר. מה דעתך?"
וכך הפליגו ביניהם שני המראיינים במילות חידוד ובדיחה, כאשר המרואיין המושפל מתכווץ במבוכה הולכת וגדלה. אחד המראיינים הגדיש את הסאה כאשר ביקש מעידו להקיש על השולחן במלוא העוצמה, כאילו מדובר במבחן קבלה של מתופף לתזמורת חדשה. הראיון המוזר נמשך ללא הפוגה, כאשר מדובר במשרה שעיקרה גיוס מפרסמים לאתר המתפרנס מאספקת מידע באמצעות רשת האינטרנט הרחבה.
בתום מסכת ההשפלה מחה עידו אגלי זיעה, שיגר מכתב למנכ"ל
פנינו להנהלת החברה וזכינו לקבל תגובה, שבה נקבע בנחרצות רבה כי חברת MSN מעסיקה מגוון רחב של עובדים מכל המינים, ועל כך אנו כמובן מברכים. בסופו של מכתב התגובה נקבע כי החברה מתנצלת עם פגעה ברגשותיו של מר בדש המועמד לקבלת המשרה, והיא מאחלת לו הצלחה רבה. אנו מקווים כי מכאן ולהבא יועסקו במלאכת הראיונות בחברה הנכבדה אנשי מקצוע מעולים, שלא יפגעו במבקשי עבודה הבאים לראיון בהתרגשות רבה.
בעקבות הפרשה מתגנבת ללבנו תמיהה גדולה: כיצד קורה שאותם המראיינים, שבוודאי בראשית דרכם היו מרואיינים נבוכים, לא זכרו את הלקח מימים רחוקים, ולא נהגו ברגישות הראויה בעלם חמודות רב השכלה המבקש לעצמו פרנסה מכובדת ובטוחה.
מרינה, שעלתה בהיותה ילדה מחבר המדינות ונקלטה במולדת החדשה, שיגרה למדורנו מכתב רווי עצב וקובלנה. היא ואמה ביקשו לשפץ את דירתן הצנועה. האם התקשרה לסניף "הום סנטר" בצומת ביל"ו אשר במרכז המדינה, וביקשה לדעת את מחירו של צבע מסוים שבו עמדה לצבוע את ביתה. התשובה שלה זכתה היתה צוננת וקרה: איננו נוהגים למסור בטלפון את מחיר המוצר. עלייך לבוא לחנותנו ושם תחשפי את התעלומה. מדובר במנהג משונה ומעורר תהיה, שהרי אין מדובר בסוד מדינה.
האמא לא ויתרה והתקשרה לסניף אחר של הרשת בקריית-גת, שבה מתגוררת המשפחה, אבל זכתה לתגובה זהה. גם בסניף הזה אין מסגירים בטלפון את מחירו של המוצר, אולי מחשש לעין הרע, אולם התוספת שלה זכתה האם היתה צורבת ומרירה: כאשר מבטאה הסגיר בשיחה את מוצאה נאלצה לשמוע עובד ברשת הגדולה מתבטא באמירה: "אנחנו לא נותנים מחירים. כאן זה לא רוסיה".
האישה נפגעה, וכך גם בתה. השתיים פנו למנהל הסניף בקריית-גת, אולם הוא לא הגיב לפנייה. גם הנהלת הרשת שאליה שוגר מכתב תלונה, התעטפה בשתיקה גדולה.
מרינה המרירה פנתה למדורנו בתלונה, וציינה כי היא משרתת כחיילת בצבא. היא עלתה לישראל בהיותה ילדה, חשה כי הארץ הזו היא ביתה, והיא קובלת על העלבון והפגיעה באמה, שכל חטאה היה מבטאה שהסגיר את מוצאה. זכינו לתגובה מהירה מדוד ביקובסקי, מנכ"ל הרשת המשגשגת והמצליחה, שהתנצל מעומק לבו על הפגיעה, ואף הציע לאם ובתה תווי קנייה בסך 200 שקלים, נוסף על נזיפה שלה זכה אותו עובד שדיבר בגסות ובחוצפה.
בטרם נחתום את הפרשה שהסתיימה בדרך נאותה, נוסיף תהייה: יש לשער שאותו פושק שפתיים שדיבר בחוצפה נולד בוודאי למשפחה שעלתה מארץ רחוקה, שהרי הציונות נולדה רק לפני 100 שנה, והארץ הזו משמשת מקלט ליהודים שבאו מ-120 גלויות התפוצה. על כן ללגלג על מוצאה של לקוחה שעלתה מרוסיה הקרה נראה לנו כדבר אווילות ממדרגה עליונה.
* המען לפניות: המגזין, "רייכר מתרגז", רח' קרליבך 2 תל-אביב, מיקוד: 67132
נא להמתין לטעינת התגובות
