כוכבים בחוץ
בלדד השוחי והגולשת הקטנה הם אולי הבולטים שבאגדות הרשת הישראליות. מי הם? איש לא יודע. והאמת – לא נראה שהם רוצים שידעו. טוב להם ככה
אגדות רשת רבות ממשיכות להתקיים ברשת הישראלית באין מפריע. הם מוותרים מראש על קרדיט וכותבים בכינויים פיקטיביים, כל אחד מסיבותיו. לא תמיד קל לשמור על הסוד, במיוחד כשכותב מיומן כמו שי גולדן מתחזה לצעירונת קלת-דעת בשם רוני שוסטר. החשיפה עלולה להביא למותה של הדמות, ולמותה של והפנטזיה שנוצרה סביבה.
אחד המיתוסים היותר חזקים ברשת הוא בלדד השוחי. לפני כחודש ננעל מדור השאלות והתשובות "שאל בני ונענע: לכל שאלה תשובה" בפורטל נענע. מדובר באחד מהמדורים הותיקים ברשת הישראלית. הפינה הפופולרית, שעשתה בעברית את מה שעשה ססיל אדאמס, במדורו The Straight Dope, עסקה, למעשה, בשאלות קיומיות והרות גורל שצצות לכל אחד מאיתנו ביומיום. כמו למשל: למה לסינים יש עיניים מלוכסנות, מדוע חולצות רטובות נעשות שקופות, אם נקפוץ חזק – האם נזיז את כדור הארץ, וגם: איפה נמצאת האינטרנט. הפינה רצה בנענע במשך שנתיים, בערך, מבלי לחשוף אף פרט על הכותב שמאחוריה.
בלדד משתמש בשם תנ"כי, שמו של בלדד השוחי, אחד משלושת רעיו של איוב. קוראי המדור העלו לא מעט שמועות על זהותו: היו טענות שמדובר בעצם בקבוצת כותבים, שכן אין סיכוי שבנאדם אחד יודע כל כך הרבה דברים. אחרים טענו שמדובר בנערה שמופיעה בראש כל פינה ופינה, היו שטענו שבלדד הוא יוסי גורביץ, חבר מערכת נענע. מגיב בשם יוסי בן ארי טוען: "בלדד השוחי הוא פרופ' מאיר לוי, מומחה למיקרוביולוגיה מאונ' חיפה". והיו גם אלה שטענו שבלדד אינו אלא בלדד – כלומר דמות גאונית שיודעת הכל.
הנסיון הרציני הראשון לברר את זהותו של בלדד נעשה בבלוג מיהו בלדד השוחי. אמנם, הבלוג לא הגיע לשום מסקנה, אבל המחקר נעשה בדבקות מרשימה. הכותב, המכונה DJ_Froyke, מעריץ מושבע של השוחי, אסף את הצילומים שליוו את הטורים של בלדד, בהנחה שאחד מהם חייב להיות בלדד האמיתי. גם החקירה הזו הסתיימה במבוי סתום, כשהתברר שהמצולמים
הרמז היחידי שנמצא עד כה הוא בהודעה שפורסמה בפורום משחקי תפקידים ב-2002. ההודעה נכתבה על ידי ישראל לוין, שכתב: "יש לי דמות, בלדד השוחי. הוא לא קיים מחוץ לדמיון שלי, הוא רק דמות".
על פי עדותו של דותן דימט, שכתב באותן שנים בפורום, ניסינו לפנות אל אותו לוין שכתב את ההודעה, אך עד מועד פרסום הכתבה לא היה ניתן להשיג את תגובתו. מכל מקום, מאחר ומדובר בפורום פתוח, שאינו מצריך רישום משתמש, זהותו הוודאית של כותב ההודעה עדיין נותרה עלומה.
חודש חלף מאז שבלדד השוחי נעל את טורו בתשובה אחרונה לשאלה אחרונה: "איך להיות בלדד השוחי?"; איש אינו פוצה פה, איש אינו מסגיר את זהותו של השוחי. איש לא אומר כמה בלדד היו בסך-הכל ולמה הוא מסתתר.
הגולשת הקטנה, כתבת מוסף קפטן אינטרנט בעיתון הארץ, נוקטת אף היא משנה זהירות. הסיבה ברורה – לפני שחובקה במערכת הקפטן, נהגה לכתוב בפורום הקפטן על הדייטים וחיי המין שלה, טקסטים שכללו תיאורים גראפיים על אורך, רוחב, טעם ומדריכים למשתמש. למשל הגתה את הביטוי "דפדגן" (דפדפן + דגדגן) שהפך לנהוג בפורום.
היא מפגינה ידע טכני מרשים – בבלוגים שמתעדים את כתובת ה-IP שלה היא כנראה משאירה טוקבקים דרך שרתי פרוקסי שממוקמים בשבדיה ובמצרים, כדי להסוות את מיקומה הגיאוגרפי, ואת זהותה. מיכלי מטפטפת מעט מאוד פרטים ביוגרפיים על עצמה: "אני עובדת בחברת טלפוניה גדולה, אינטרה-נט של חברת אם חיצונית". לחברה יש רוחב פס של 8 מגה, מה שהפך את מיכלי לכוהנת הביטורנט של פורום הקפטן. "אני מורידה – משמע אני קיימת", היא אומרת.
מיכלי לא השיבה לאף שאלה שנשלחה אליה, והתנגדה לניסיונות לחשוף אותה. חלק מחברי הפורום מנסים לאחוז בפנטזיה ועומדים לצידה. היא שוטחת טענותיה על גבי הפורום: "האנשים שאת עושה להם אאוטינג-רשת הם לא אנשי ציבור או פוליטיקאים, שחשיפת אור השמש יאה ואף חובה לתפקודם הנאות. אלו אנשים פרטיים, שאני חושבת שמידת פתיחותם ברשת עומדת ביחס ישר לתחושת האנונימיות המזויפת שהם או אנחנו מרגישים".
הרמז היחידי לזהותה של הגולשת הקטנה נמצא בהודעת פורום הקפטן, מאת פיגו, שכותב: "אז כולם יודעים כבר שהתוספת החדשה למאגר הכותבים למדור קפטן אינטרנט ב'הארץ', המכנה עצמה הגולשת הקטנה (למרות שבמאמר הראשון שלה הכינוי המלא כלל גם את 'דפדגנית' אבל אולי מישהו ב'הארץ' לא השתגע על זה,) היא לא אחרת מאשר מיכלי מהפורום. למעשה, הח"מ לוקח לעצמו את הקרדיט על הזיהוי הראשוני של הכותבת החדשה" (ההדגשה אינה במקור). מיכלי, אגב, אישרה את הטענות אודותיה.
אך למעט הרמז הזה, אין רמזים נוספים. גם ליאור, שניהל בעבר את פורום הקפטן וכותב בו בהווה, אינו יודע דבר על זהותה.
ניסית לגלות מי זו מיכלי-עושה-לי?
ליאור: "כשניסינו פעם לארגן מפגש של חברי פורום הקפטן. מי שאפילו לא פצתה פה בנושא הייתה מיכלי. כמה שהיא מנפחת את בועתה היא מפחדת להתפוצץ. כמו כולנו לפעמים".
באותו הפורום הוסיף פיגו: "מבחינתי מיכלי יכולה להיות גבר משופם מקיבוץ התוקעים שמגדל גלדיולות במערות האף ואונס כבשים באישון ליל, וזה עדיין לא ישנה הרבה. הקסם נמצא במסתורין, וניפוץ פנטזיות הוא ניפוץ התקווה שיכול להיות הווה טוב יותר – קרי, בשביל כמה מהקוראים הצעירים יותר כאן, התקווה שיש עוד הרבה "מיכלי" שם בחוץ".
בינתיים, בכלל לא בטוח שיש מיכלי, אפילו לא אחת, אבל כל עוד יש כאלה שזה מספיק בשבילם – היא עדיין שם, ועמה בסייברספייס עוד אנשי צללים פיקטיביים רבים, כינויים בשר ודם.
נא להמתין לטעינת התגובות
