קול האמת
הפוליגרף הוותיק עדיין מזהה שקרנים, אבל טכנולוגיות משוכללות בהרבה עשויות לקחת את מקומו. באמצעות ניתוח הקול, שרירי הפנים, גלי המוח ואפילו מערכת העיכול אפשר לזהות שקרים בקלות, במהירות ובאמינות גבוהה. יש לכם משהו להסתיר?
המקרה הזה הוא חלק משורת ניסויים המבוצעים בתוכנה ישראלית של חברת נמסיסקו לגילוי שקרים. המערכת החדשה, שהגיעה לניסוי גם לבית-כלא ישראלי, מתבססת על ניתוח קולו של הנחקר ומאיימת לתפוס מקום ראוי לצדו של הפוליגרף המסורתי, שהומצא ב-1921. המכשיר מתבסס על נתוני לחץ דם, דופק, נשימה ומוליכות חשמלית של העור. הוא עושה עבודה לא רעה אך רחוק מלהיות מושלם. מחקרים מצביעים על דיוק של 88%.
הפגמים במכונת האמת הרגילה מובילים את המומחים לפיתוח אמצעים מתקדמים יותר לזיהוי דוברי שקר. לא רק המערכת הישראלית משדרגת את הדרך שבה ניתן לזהות אם האדם שיושב מולנו דובר אמת, ולא רק קולו עוזר לעלות עליו. בשנים האחרונות צצו בעולם שיטות חדשות ומסעירות, שמתבססות כל אחת בתורה על חלק אחר בגוף האדם. גלי מוח, תנועת אישון העין, שרירי הפנים, אפילו הקיבה – נדמה כי כמעט כל חלק בגוף, פנימי או חיצוני, יכול לסייע לחוקרים לזהות מישהו שמנסה לתחמן אותם.
גילוי שקרים באמצעות ניתוח הקול אינו המצאה חדשה. כבר במלחמת וייטנאם ב-1970 השתמשו בה האמריקנים כדי לחקור שבויים של הווייטקונג. בסוף שנות ה-80, בראשית פריחתו של המחשב האישי, הציעו כמה חברות להעביר את הטכנולוגיה לשימוש אזרחי. ניתוח הקול הוא פשוט: מחקרים ממושכים מעידים כי אצל אדם שאינו דובר אמת חלים שינויים בתדרים הנמוכים של הקול. הצלילים הללו, הנקראים Micro Tremors, הם בתדר של 12-8 הרץ , אינם נקלטים באוזן האדם ואינם עוברים דרך מערכות תקשורת. האבחון באמצעותם הצריך טכנולוגיה מיוחדת, ואלגוריתמים מתמטיים שעוסקים באופי גלי הקול בתדר.
מערכות כאלה הפכו פופולריות במערכת אכיפת החוק ובקרב גורמים אחרים, מאחר שהן זולות יחסית ואינן מחייבות לחבר את הנבדק לאלקטרודות, לחיישנים ולחוטים, כמו שמחייב הפוליגרף. עם זאת, לא מעט מדענים, ואליהם הצטרפו חוקרי פוליגרף מנוסים, טענו כי אמינותה של מכונת אמת המתבססת על ניתוח קול מוטלת בספק ורחוקה מרמת הדיוק של הפוליגרף הישן והטוב. "הסיכוי להצליח בשיטה הזאת הוא בערך כמו להטיל מטבע", אמר החוקר האמריקני פרופסור מיטשל סומרס מאוניברסיטת וושינגטון שבסיינט-לואיס. ניסויים נוספים שקיימה המועצה הלאומית למחקר, זרוע של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית, פסקו שרמת הדיוק של מכשירים כאלה "קרובה למקריות".
ובכל זאת, חברת נמסיסקו מאמינה בניתוח קול. היא פיתחה את תוכנת LVA, שקולטת את קולו של הנחקר המשיב לשאלות שגרתיות, שבהן אין לו סיבה לשקר – למעשה, כמו בפוליגרף. אחרי שהנחקר משיב היכן הוא גר ומה צבע העיניים שלו, התוכנה בונה במהירות את פרופיל הקול כשהוא דובר אמת. אחר כך מגיעות השאלות הצולבות, שהנחקר מתכוון לשקר בהן: האם אתה מבריח סמים? האם ברשותך כלי נשק רצחני? האם צרכת סמים בימים האחרונים?
"כשאדם דובר אמת, אפילו אם הוא מתרגש לשמע שאלות מביכות, פרופיל הקול שלו לא ישתנה", טוען מנכ"ל נמסיסקו, אמיר ליברמן. "הטכנולוגיה שלנו מבצעת ניתוח רחב של כל תדירויות הדיבור והמחזוריות שלהן, ועל סמך אלגוריתמים מיוחדים שכתבנו אנחנו יכולים להגיע לדיוק גבוה באבחון מכלול הרגשות של הנשאל, ולהסיק אם הוא דובר אמת או משקר במצח נחושה". לדבריו, התוכנה תצליח לאתר את דוברי השקר גם אם הם עברו אימונים פסיכולוגיים של שירותי ביון וגם אם יש להם יכולת לשלוט בהתנהגותם.
עם זאת, לתוכנה יש בעיית אמינות: היא לא תזהה אנשים שמשקרים ללא כוונה פלילית או מטרה להזיק. מצד שני, במהלך הניסויים התברר כי רק עצם הכוונה של הנחקר לבצע פעולה פלילית תקפיץ את סימני האזהרה של המערכת. התהליך בוחן לא רק את הקול המגיע מהגרון אלא גם אפקטים נלווים, כמו הצלילים שמפיקים הלשון, השפתיים, השיניים ואפילו
אחד מתוצרי הלוואי של הטכנולוגיה היא תוכנת Love Detector, שמתיימרת לאבחן באמצעות הקול את איכות הקשר הרומנטי בין בני זוג. התוכנה הזאת פועלת במחשבי כף יד ואפילו בטלפונים של אסקייפ (כוכבית 69), אם כי הגרסה הסלולרית הרבה פחות מוצלחת.
בנמסיסקו החלו לפתח את תוכנת LVA ב-1997, והיום החברה משווקת ב-10,000 דולר את הדור השלישי שלה, שנבחן ארוכות והוכר כמוצר אמין. כיום היא פועלת בהצלחה בכמה בנקים בבריטניה, בחברות ביטוח עולמיות שחוקרות גניבות רכב ותאונות, במשטרות ובמתקני כליאה בעולם כולו.
על אף הטענות נגד ניתוח הקול, ד"ר טוביה אמסל, לשעבר יושב ראש ארגון בודקי הפוליגרף בישראל ובעל ניסיון של יותר מ-30 שנה בתחום, מאמין שהשיטה יכולה לעזור. "למרות הספקות בדבר מהימנותה, אני בכל זאת חושב שיש במכשירים הללו משהו ואפשר לנצל אותם היטב", הוא אומר, "פשוט לא טרחו ללמד את המפעילים להשתמש בהם, ובעיקר לא לימדו אותם איך להציג את השאלות הנכונות לנחקר, כך שהמערכת תזהה שינויים בקולו ותדווח שהוא משקר. המכשיר מוגבל, אבל כאמצעי מודיעיני הוא מסוגל לספק אינדיקציה טובה". אמסל , אגב, השתמש במערכת כזאת כדי לבדוק אם נשיא מצרים אנואר סאדאת אמר אמת בנאומו ההיסטורי בכנסת. את הסוף כולנו מכירים.
ובזמן שבנמסיסקו הישראלית שוקדים על שיפור המערכת המתבססת על קול הנחקר, גורמים אחרים בעולם מנסים לפתח מכונות אמת שיבדקו חלקים אחרים בגוף האדם. אולי הכבד האנושי לא יסגיר שקרנים, אבל מתברר שלא חסרים איברים אחרים שיכולים לעזור במשימה.
אחת הטכנולוגיות המעניינות ביותר היא בדיקת גלי המוח. היא משמשת כבר עשורים אחדים לצרכים רפואיים, אבל ב-1990 פותחה מערכת שהתמקדה בסוג מסוים של גלי מוח, הנקראים P300, שמודדים את הפוטנציאל החשמלי החיובי. הגל הזה מופיע בתוך 300 אלפיות השנייה לאחר גירוי המוח באמצעות מצגת, והחוקרים טוענים כי ניתן להיעזר בו לזיהוי שקרנים.
כאשר מציגים בפני חשוד במעשה פלילי סדרת תמונות הכוללת פרטים מזירת הפשע, המערכת מסוגלת לקלוט את אותו גל ייחודי באמצעות אלקטרודות המחוברות לראשו. הטכנולוגיה הזאת נוסתה במעבדה בקנה מידה מצומצם, והשיגה רמת דיוק של 88%, כמו זו של הפוליגרף. השימוש המבצעי בה עדיין מסובך מדי, אבל הממשל האמריקני החליט להמשיך במימון המחקר והפיתוח.
ניסויים במערכת המבוססת על סורק תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), המספק הדמיות מוח, מסומנים כעת כאחת התקוות הבאות בתחום. זאת בזכות מערכת שעוקבת ומצלמת באמצעות מצלמה רגישה מאוד את תנועת אישוני העין בעת החקירה. "אפילו אפרת טכנולוגיות הישראלית היתה מעורבת בתחום, והציוד שלה נבחן בטכניון בחיפה", אומר ד"ר אמסל, "התוצאות היו מצוינות והדיוק עלה ל-90%. עם זאת, המערכת מוגבלת מבחינה מבצעית וקשה לתפעול.ברמה התיאורטית היא נפלאה, אבל עדיין לא בשטח".
כעת נמצאת בניסוי מערכת נוספת, שעוקבת באמצעות מצלמה רגישה במיוחד אחר תנועות סופר-זעירות בשרירי הפנים של הנחקר. לפיתוח הזה אחראי פרופסור פול אקמן מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, אך היא עדיין לא יצאה מהמעבדה.
אבל הבשורה המדהימה מכולן יצאה בשבוע שעבר מכנס של הארגון האמריקני לגסטרו-אנטרולוגים, מומחי מערכת העיכול, שהתקיים בהוואי. במהלך הכנס הודיעו מדענים מאוניברסיטת טקסס, כי זיהו תנועות דמויות גל בעת התכווצות הקיבה. הם טענו שמעקב אחריהן באמצעות מערכת חיישנים מתוחכמת, מספקת רמת דיוק גבוהה יותר מזו של הפוליגרף.
בניסוי ראשוני ב"גלאי הקיבה" השתתפו 16 מתנדבים, ויידרש מחקר נוסף בהשתתפות קבוצת מדגם גדולה יותר, ובעיקר בתנאים מציאותיים, כדי לאשר את התוצאות שמספקת המערכת. רק אז ניתן יהיה להציע אותה לשימושים מעשיים. "להבנתי, מערכת כזאת אינה עומדת בפני עצמה", טוען ד"ר אמסל, "היא חייבת להיות מחוברת גם לפוליגרף, והיא למעשה תספק ערוץ מידע נוסף".
בכלל , אמסל מציין שחלק ניכר מהמערכות החדשות והמהפכניות הן בעייתיות מבחינת היישום, מאחר שצריך לחבר את הנבדקים לציוד הזה. כשמדובר במערכת המזהה התכווצויות בקיבה או שינויים בגלי המוח, יש אפילו צורך לגלח את השיער בנקודות שבהן מצמידים את החיישנים לגוף. "אם החוקר ידרוש ממנו להתפשט, למשל, איך זה ישפיע על הנחקר?", שואל אמסל, "לא בטוח שהאדם הסביר בכלל יסכים לכך. אין עדיין חובה להיבדק באמצעות המכשור הזה".
ועל אף כל השיטות הללו, נדמה כי הטכנולוגיה העתידית המבטיחה ביותר היא זאת שלא תחייב לחבר את הנחקר לציוד. המשמעות: בדיקת אמת גם ממרחק. הרעיון המוביל כיום הוא מערכת ממוחשבת לניתוח הדמיות תרמיות: מצלמת אינפרה-אדום רגישה, המחוברת למחשב, תתמקד בפנים ממרחק ותקלוט כל שינוי בטמפרטורת העור של הנחקר. כמה אוניברסיטאות אמריקניות כבר נמצאות במרוץ קדחתני להשלמת הפיתוח, כדי להגיע ראשונות אל גורמי אכיפת החוק עם מוצר מוגמר. גם כאן, כמובן, קשה להעריך את מידת הדיוק, והיא עשויה להיות מושפעת מגורמים סביבתיים כמו מיזוג אוויר, בריאות הנחקר, גילו ומוצאו, בעיות במערכת חילוף החומרים שלו ואפילו שימוש בתכשירי קוסמטיקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
