מס נסיעות
מחיר הנפט מזנק, התפוקות יורדות, ואת התוצאות אפשר לראות בתחנות הדלק: תעריפי הסולר והבנזין עלו תוך שנתיים ב-25%. מה עושים? אפשר לעבור להנעה בגז או לנסות לארגן רכב על חשבון העבודה, אבל גם שינויים פשוטים בהרגלי הנהיגה יוכלו לחסוך הרבה מאוד שקלים
החדשות הרעות עוד יותר הן, שאין כל סיבה שמחירי הנפט לא יוסיפו לעלות: השוק הסיני מתפתח במהירות וצורך כמויות גדלות והולכות של הנוזל השחור, עתודות הנפט בעולם מידלדלות, ובארצות הברית מתעקשים לצרוך דלק כאילו אין מחר. אם לא די בכך, אחת התוכניות שמתגבשות באוצר היא להעלות עוד את המיסוי על דלק, ולהפחית את המיסוי על כלי רכב, כדי שהציבור יקנה יותר מכוניות (חדשות ובטוחות), אך ייסע בהן פחות. בתוך כך, יש גם חדשות טובות: עם מעט תשומת לב ותכנון מראש, אפשר לצמצם את הוצאות הדלק, ואפילו מי שמאוד תלוי במכוניתו ונאלץ לגמוא קילומטראז' שנתי רב, יוכל לסבול פחות מן הזינוק במחירי הדלק. אבל תחילה, המספרים.
משה וסמדר קצין, מחברת חשב מערכות מידע, ערכו עבור עסקים השוואה בין עלויות האחזקה של 3 מכוניות משומשות "טיפוסיות": מכונית "משפחתית" (קומפקטית) בת כ-3 שנים , שנוסעת מעט יחסית - כ-15 אלף ק"מ בשנה, מהם כ-50% מחוץ לעיר; מכונית משפחתית גדולה בעלת אותם מאפיינים, אך עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים ; ומכונית קומפקטית בעלת מאפיינים זהים, עם מנוע דיזל בנפח 1.9 ליטרים . ב-3 המקרים מדובר במכונית פרטית, כך שמצד אחד, היא אינה נוסעת יותר מדי (ולכן גם לא צורכת המון דלק), ומנגד , לא מותקן בה "דלקן" או "פזומט" - מכשירי תדלוק אוטומטיים, המאפשרים (בין השאר) לרכוש דלק במחיר נמוך מזה המוצע לצרכן.
בנוסף, הושוו עלויות האחזקה הנוכחיות לעלויות האחזקה של אותן מכוניות לפני שנה, כאשר מחיר הבנזין עמד על כ-5 שקלים לליטר ומחיר הסולר על כ-4.4 שקלים לליטר. בהקשר זה, צריך לציין שתי עובדות חשובות על מחיר הסולר: בעבר היה מחיר הסולר נמוך מאוד בהשוואה למחיר הבנזין (בשל מיסוי נמוך יותר), אולם כל כלי רכב בעל מנוע דיזל חויב באגרת רישוי גבוהה, שפיצתה את המדינה על אובדן המיסוי. בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של רפורמה, שבמסגרתה יוטל בסופו של דבר מיסוי זהה על בנזין ועל סולר, כשמנגד תבוטל האגרה הנוספת. היות שמנועי דיזל יעילים יותר ממנועי בנזין - תצרוכת הדלק שלהם נמוכה בעד 30% - ההוצאה על דלק בכלי רכב בעלי מנועים אלה תהיה נמוכה יותר. בנוסף, מחירי הסולר, בשונה ממחירי הבנזין, משתנים מאוד מתחנה לתחנה ומלקוח ללקוח, כיוון שהם אינם מפוקחים ועל המחיר ה"רשמי" ניתנת בפועל הנחה של 20%-10% או יותר.
על-פי נתוני חשב מערכות מידע, לפני כשנה עמדה ההוצאה החודשית על אחזקת מכונית קומפקטית בת 3 שנים על כ-2,469 שקל , ואילו השנה עלתה ההוצאה החודשית ל-2,602 שקל . מתוך סכום זה, עלות המימון (החזר הרכישה) עלתה ב-36 שקל בחודש, בעיקר עקב התייקרות מחירי המכוניות החדשות בשל העלייה בשערי המט"ח. עלויות הרישוי, ביטוח החובה, הצמיגים, התיקונים והחלפים כמעט ולא השתנו, ואילו עלות הביטוח עלתה ב-15 שקל . עלות הבנזין, לעומת זאת, עלתה ב-73 שקל בחודש, שהם 876 שקל בשנה. במכונית המשפחתית הגדולה, בעלת מנוע בנפח 2.0 ליטרים, גדלה ההוצאה על בנזין ב-97 שקל בחודש, או 1,164 שקל בשנה. מצבם של בעלי מכוניות עם מנוע דיזל הורע במידה דומה: ההוצאה החודשית הכללית על המכונית עלתה ב-92 שקל, מהם 9 שקלים בגין עלויות מימון ו-3 שקלים בגין עלויות הביטוח.
עלות רישוי הרכב ירדה מ-3,717 שקל לשנה ל-2,789 שקל , אולם עלות הסולר עלתה מ-4,950 שקל בשנה (413 שקל בחודש) ל-6,550 שקל בשנה (546 שקל בחודש) - כך שמי שנוסע הרבה הפסיד, ומי שפחות הרוויח. בשורה התחתונה, מכוניות בעלות מנוע דיזל עדיין יקרות יותר לרכישה (מכונית קומפקטית בת 3 שנים, בעלת מנוע דיזל, עולה כ-128.5 אלף שקל בממוצע, לעומת קומפקטית מקבילה בעלת מנוע בנזין, שעולה 85.5 אלף שקל), ועלויות האחזקה שלהן (עבור הנוסעים 15 אלף ק"מ בשנה) גם הן גבוהות יותר: 3,150 שקל בחודש, לעומת 2,602 שקל בחודש במנועי בנזין.
עבור המשפחה הישראלית הממוצעת, מעבר למכונית בעלת מנוע דיזל אינו משתלם כלכלית, בעיקר כל עוד מחירי הדלקים והמיסוי לא התייצבו. אבל מה לגבי הנעה בגז? הטכנולוגיה הזו, שכבר הגיעה לבשלות במדינות רבות בעולם, בקושי קיימת בישראל - בעיקר בשל הסרבול הבירוקרטי והקשיים שהיא מערימה, אבל גם בגלל ההתנהלות האיטית של חברות הדלק, שפוחדות אולי להפסיד כסף מפגיעה במכירות הבנזין.
למרות זאת, לפחות עבור מי שנוסע קילומטראז' רב, האפשרות להסב מכונית (משנת ייצור95' ואילך) לשימוש בגז חוקית וקיימת: בעלות של כ-10,000-7,500 שקל ניתן להתקין במכונית מערכת להנעה בגז (גפ"מ או גז בישול), במקביל למערכת הדלק הרגילה (עניין חשוב, נוכח מיעוט תחנות התדלוק בגז).
גז מוזיל דרמטית את עלויות השימוש במכונית, עד כדי חיסכון של 70%-60% ביחס לשימוש בסולר. בנוסף, יחסית למנועי בנזין ודיזל משומשים, שימוש
הנהנים העיקריים מהנעה בגז הם צרכני דלק גדולים, ובעיקר כלי רכב מסחריים, כמו טנדרים או ואנים, וג' יפים. בינתיים, לא ניתן להסב את רוב מנועי הדיזל לשימוש בגז, והאפשרות נוגעת רק למנועי בנזין.
מי שמתגורר ביישוב חקלאי ומשתמש בגז לצורך חימום חממות או כל צורך חקלאי/תעשייתי אחר, יכול להסב את צובר הגז שממילא מותקן אצלו, כך שניתן יהיה לתדלק באמצעותו את המכונית. במקרה כזה, עלות הגז תהיה בערך מחצית מעלות הגז בתחנות התדלוק - קצת יותר משקל לליטר.
ומה לגבי מכוניות היברידיות, המצוידות במנוע בנזין ובמנוע חשמלי? בשלב זה, נראה שלא מדובר באופציה ממש ריאלית. ראשית, נתונים שהצטברו בעולם מעידים כי צריכת הדלק האמיתית של המכוניות ההיברידיות גבוהה מזו שעליה הכריזו במקור היצרנים. שנית, וחשוב יותר, בשלב זה מוצעת למכירה בישראל רק מכונית היברידית אוטומטית אחת, טויוטה "פריוס", והיא לא זולה, מה גם שמספר המכוניות המוקצות לישראל זעום.
בשנה הבאה ייתכן שתיובא לארץ גם הונדה "סיביק" חדשה עם מנוע היברידי, ואולי גם דגמים נוספים, אולם כרגע מדובר בשוק אזוטרי.
גם בלי לעבור למכונית עם מנוע דיזל או להסב מנוע בנזין לשימוש בגז, ניתן לצמצם משמעותית את ההוצאות על דלק. ראשית, וטריוויאלי ככל שזה נשמע, החיסכון העיקרי בדלק יושג באמצעות צמצום מספר הנסיעות ו"נהיגה חכמה". הנסיעות הבזבזניות ביותר בדלק הן דווקא הקצרות ביותר, שבהן המנוע בקושי מספיק להתחמם. נסיעות כאלה גם גורמות לבלאי המנוע הרב ביותר. כדאי גם להשקיע מחשבה בהימנעות מפקקי תנועה, שבהם נשרף לחינם דלק רב, ולהשתדל להימנע מתאוצות ומהאטות חריפות ומהעלאת סל"ד במהירות גבוהה מדי, וכן להעביר הילוך מוקדם ככל האפשר (בלי לחנוק את המנוע, כמובן).
קל לתרגל "נהיגה חסכונית" בעיר ובפרברים בדרך פשוטה: בכל פעם שבולמים לקראת רמזור אדום או לקראת מכונית נוסעת מלפנים, צריך להתייחס אל הבלימה כאל בזבוז אנרגיה. לאחר שמפנימים, השלב הבא הוא להתרגל להאיץ בעדינות, לנסוע פחות מהר ולבלום בקלות ככל שניתן. נוסף לחיסכון בדלק, צמצום בלימות מיותרות יחסוך גם בלאי של רפידות הבלמים והצמיגים.
בנהיגה בין-עירונית הופך האוויר סביב המכונית לאויב החיסכון: ככל שנוהגים מהר יותר, כך גדלה תצרוכת הדלק כתוצאה מעליית התנגדות האוויר. במכונית ממוצעת, נהיגה במהירות 80 קמ"ש חוסכת כשליש מתצרוכת הדלק, יחסית לנהיגה במהירות 110 קמ"ש.
ברוב תיבות ההילוכים האוטומטיות הנפוצות בישראל, יש אפשרות למצב נהיגה ספורטיבי (שמבזבז יותר דלק) או לביטול ההילוך הגבוה ביותר ( " אוברדרייב" ). בדרך-כלל נדלקת במצבים אלה נורה כתומה על לוח המחוונים; חשוב לא להשתמש באפשרות זו שלא לצורך.
גם פעולות אחזקה נכונות יצמצמו את צריכת הדלק. כך, למשל, חשוב מאוד להקפיד על לחץ אוויר נכון בצמיגים ולבדוק אותו אחת לשבועיים (עניין בטיחותי ממדרגה ראשונה, בכל מקרה), להקפיד על טיפולים שוטפים, כמו החלפת מסננים (אוויר ושמן), מצתים , ניקוי מזרקי הדלק, שימוש בשמן מנוע איכותי וכיווני השסתומים.
במקביל, הקפדה על מפלס מים מתאים במערכת הקירור ועל תקינות המערכת, תמנע התחממות יתר שתגרום להגדלת תצרוכת הדלק ועלולה גם לגרום נזקים למנוע. משקל מיותר מגדיל גם הוא את תצרוכת הדלק, ולכן עדיף לא לסחוב פריטים כבדים שאינם נחוצים, ורצוי גם לפרק גגונים, ספוילרים או כל דבר שפוגע ביעילות האווירודינמית של המכונית.
כל חברות הדלק מחויבות להפעיל בחלק מהתחנות משאבות לתדלוק עצמי. תדלוק כזה חוסך כמה אגורות לליטר, או 8-6 שקלים למכל כולו - לא הרבה כשמדובר בתדלוק של 300 שקל, אבל גם זה משהו.
לעומת זאת, דלק אוקטן 98 או 99 עולה כמעט שקל יותר לכל ליטר בהשוואה לאוקטן 95. חשוב לדעת, כי אוקטן גבוה אינו דלק "נקי" או "מזוקק" יותר, אלא דלק שנמזגו לתוכו יותר חומרים נוגדי-פיצוץ, כדי שניתן יהיה להשתמש בו במנועים בעלי יחס דחיסה גבוה במיוחד. ברוב-רובן של מכוניות הנוסעים אין צורך להשתמש בדלק כזה, הוא לא מקנה יתרון כלשהו, ורק מיעוט קטן של מכוניות בעלות מנועים רבי-הספק, או כאלה שהיצרן שלהן דורש זאת, באמת זקוקות לשימוש בדלק כזה. בכל מקרה אחר, פשוט חבל על הכסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
