טוקבקרוסטיכון
בניסיון לעקוף את מצנזרי התגובות, נעזר טוקבקיסט בשיטת הצפנת מידע שהיתה פופולרית בשירת ימי הביניים
ברם, טוקבקיסט משכיל אחד, המכנה את עצמו הארון.ת., מצא דרך ספרותית להתחכם לשיטה. הוא זעם על כתבה שפורסמה ב-ynet תחת כותרת-הגג "מיוחד", למרות שאותה כתבה פורסמה יום לפני כן בנענע. אבל הארון.ת. ידע שאם יכתוב זאת בתגובתו, המסננים של ynet יפסלו אותה, לכן שלח תגובה ארוכה ומתלהמת שכלל לא איזכרה את הנושא, והיא פורסמה. את המסר הוא שתל בה באקרוסטיכון, שיטה ספרותית שהיתה פופולרית בתנ"ך ובשירת ימי הביניים של יהדות ספרד, בה לוקחים
מחרוזת טקסטואלית – מילה, משפט, שמו של המחבר או סתם את אותיות האלפבית – והופכים את אותיותיה לאותיות הראשונות של כל שורה בטקסט.
גולשים שיקראו את האותיות הראשונות של כל שורה בטוקבק של הארון.ת יגלו את המסר המוצפן: "זה פורסם כבר באתר נענע". מדובר בתגובה 66, שסביר להניח שתימחק בעקבות הפרסום כאן.
דסק החדשות של NRG ידע לספר לנו שעם פרסום פרשת הקלטת הלוהטת של נערת הזוהר, ניסה אחד הגולשים לפרסם תגובה ולשתול בה באקרוסטיכון את שם הכוכבת האסור בפרסום. התרגיל נוסה בהצלחה גם באחד היומונים הגדולים, כשעורך זוטר שתל בידיעה חדשותית נאצה נגד עורך בכיר.
הטוקבקרוסטיכון יכול להתגלות כתחביב שיביס את הסודוקו, עם טוקבקיסטים שיתחרו זה בזה על המסרים הכי מוצלחים שהם הצליחו לשתול בתגובות. מצד שני, יכול להיות שממש עכשיו מכנסים עורכי אינטרנט את מסנני הטוקבקים שלהם לתדרוכי אקרוסטיכון בהולים. אותם מסננים מוזמנים להתחיל את אימוניהם בזיהוי אקרוסטיכונים בכתבה זו ממש (רמז: לכו על הפיסקאות, לא השורות).
עדכון אחרון : 7/8/2005 9:52