 |
/images/archive/gallery/306/193.jpg יוסי בכר, מנכ''ל משרד האוצר
צילום: ישראל הדרי  |
|
|
|
|
| יישום המלצות ועדת בכר להפרדת קופות הגמל מהבנקים צפוי להביא לביקוש לחברות שעוסקות בייעוץ בלבד |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן
14/6/2005 9:23 |
|
|
|
|
|
|
|
המאבק בין האוצר לבנקים הגדולים סביב המלצות בכר ויישומן מחריף אמנם, אולם בעוד שני הצדדים מתכתשים ביניהם ומשחררים מדי יום הכרזות והצהרות למיניהן, הציבור הרחב נותר מאחור ולא ממש מבין מה רוצים ממנו. האם,כפי שטוענים באוצר, אסור לקבל ייעוץ מהבנק כי הוא לא אובייקטיבי? כנראה שכן, אבל אם זה המצב, מי כן יכול לייעץ מה לעשות עם הכסף? השאלה הופכת אקוטית במיוחד בתקופה של עליות כמעט בלתי פוסקות בבורסה, כשאלה שלא מושקעים במניות מתחילים להרגיש שהם מפספסים משהו. הבנקים מצדם מגיבים ואומרים, כי מודל הייעוץ שהאוצר רוצה להנהיג יפגע בשכבות החלשות, משום שאין להן המשאבים המספיקים כדי לשלם על הייעוץ.
אז מי צודק, ומה עושים? כמו בכל ויכוח, גם כאן יש היגיון בדבריהם של שני הצדדים, וכל אחד צריך למצוא לעצמו את האופציה המועדפת: להמשיך לסמוך על הבנק שלו בכל דבר,או לנסות דברים חדשים, למשל המודל האמריקני של ייעוץ בלבד, שמנותק מניהול הכסף.
בישראל פועלת כיום בינתיים רק חברה אחת שעוסקת בייעוץ בלבד, אך מנהליה מעריכים כי בעתיד הקרוב צפויות לקום לה מתחרות רבות, בעקבות יישום המלצות בכר. לחברה הזאת קוראים פיוניר, ואף-על-פי שהיא קיימת כבר כמעט 20 שנה, לא רבים בשוק מכירים אותה. החברה הוקמה על-ידי עומר גלעין, שמנהל אותה עד היום, ובתחילת דרכה התמחתה בייעוץ פיננסי לעולים חדשים מארצות הברית ומאירופה לגבי הכסף שלהם שנשאר בחו"ל. הרפורמה להשוואת המס על השקעות בחו"ל הפכה את פיוניר רלוונטית לקהל הרבה יותר רחב בישראל, על רקע התמחותה בהשקעו תבחו"ל.
לדעתו של גלעין, אגב, אפליית המס בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל עדיין לא נעלמה לגמרי. כך למשל, באג"ח יש עדיין פערי מיסוי, משום שהרפורמה חלה על כל ניירות הערך הנסחרים בבורסה, ואילו בארצות הברית המסחר באג"ח מתבצע על-ידי עושי שוק. גם לגבי מיסוי של מכשירים פיננסיים שהפכו לפופולריים באחרונה,כגון קרנות גידור, אין עדיין מדיניות מיסוי רווחים ברורה. "כל עוד לא יהיה שולחן נקי עם מס אחיד על כל הסוגים של רווחי הון,
יידרשו עוד הרבה שנים עד שישראלים ייצאו להשקעות בחו"ל", אומר גלעין.
בינתיים, כדי לא להמתין ליציאה ההמונית לחו"ל וכדי לנצל את ההשפעה של רפורמת בכר, החלה פיוניר לתת ייעוץ גם בניהול השקעות בשוק המקומי. לשם כך חתמה החברה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההשקעות כלל בטוחה פיננסים.
בפיוניר יש כיום 45 עובדים, מתוכם 25 הם יועצי השקעות. המודל של פיוניר מבוסס על ייעוץ פיננסי מקיף על בסיס מספר פגישות עם לקוח,וקבלת עמלות מהגופים שאליהם היא מפנה את הלקוח לרכישת ני"ע. בעקבות הייעוץ בונה החברה לאותו משקיע תיק אופטימלי מבחינת הרכבו - מה החלק של מניות, מה החלק של אג"ח ומכשירים אחרים.
לאחר הייעוץ הלקוח חופשי לפעול באמצעות כל גוף שהוא רוצה בישראל או בחו"ל,אם כי בפיוניר ימליצו לו על כמה גופים שהחברה עובדת איתם ושאיתם יש לה הסכמים, כך שהלקוח יוכל לקבל גם הנחה מסוימת בעמלות.
אף שלכאורה מתקבל הרושם, כי גם הפניית לקוחות לגופי השקעה מסוימים תמורת קבלת עמלות לוקה בחוסר אובייקטיביות, גלעין מסביר כי ללקוח פרטי קשה מאוד לפתוח היום חשבון בבנק זר. הסיבה לכך היא הקפדה גבוהה מזו שהיתה בעבר על חוקים לאיסור הלבנת הון. "אין היום גוף בעולם שייקח כסף לניהול אם הוא לא יודע מה מקורו, ועל כל סכום שמכניסים לבנק צריך להביא אישורים המתארים בדיוק איך הוא הגיע אליך. ולא מדובר בסכומי ענק, אלא גם במיליון דולר ופחות", מסביר גלעין. "המצב היום שונה מאוד ממה שהיה פעם, ואי-אפשר לבוא לבנק בשוויץ עם מזוודה של כסף כדי להפקיד אותו; הפקידים בבנק יזעיקו משטרה אם יראו מישהו כזה".
אם משקיע מחליט להפקיד את כספו באחד הגופים שפיוניר עובדת עמם, החברה תדאג לכל הניירת והאדמיניסטרציה,וגם עצם העובדה שהחברה היא זו שמפנה את הלקוח נותנת לגיטימציה גדולה יותר לכספו. לפיוניר יש גם חברה-בת בארצות הברית, אך שם היא עובדת על-פי המודל האמריקני באופן מלא, כלומר החברה לא מקבלת דבר מחברות ניהול ההשקעות שאליהן היא מפנה את הלקוחות, אלא מקבלת כסף על הייעוץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"בארצות הברית הכללים ברורים מאוד"
|
|
|
 |
|
|
|
"בארצות הברית הכללים ברורים מאוד - אם נציג של פיוניר אוכל ארוחת צהריים במסעדה עם מנהל של קרן נאמנות כלשהי והמנהל משלם על שניהם, הארוחה עלולה להסתיים בבית-סוהר", אומר גלעין. "למעשה, אנחנו בונים מעין תוכנית עסקית משפחתית", מסביר גלעין. "רוב האנשים שמגיעים אלינו, גם האמידים והמתוחכמים ביותר, לא יודעים איך הכסף שלהם מחולק בין אפיקים שונים, ומה היתה התשואה שהם קיבלו בשנה האחרונה. בסוף סדרת הפגישות אנו מנסחים את פונקציית המטרה של אותה תוכנית על בסיס רמת הסיכון שהלקוח מעוניין בה".
גלעין מוסיף, כי הניסיון שלו מראה שאין כל קשר בין היקף הנכסים לבין אהבת או שנאת הסיכון של המשקיעים, אלא זה רק עניין פסיכולוגי-אישי. ברמה הפסיכולוגית מנסה גלעין להעביר את המשקיעים סדרת חינוך של ממש, ולשכנע אותם להשקיע לטווח ארוך, אבל ארוך באמת, ולא 3 חודשים כפי שמקובל בישראל.
הטווח הארוך בפיוניר הוא 7-5 שנים, כאשר במהלך התקופה עשוי המשקיע להפסיד חלק מכספו, אך בסוף התקופה הוא אמור להגיע לתשואה שנתית ממוצעת של 8%-6%. למי שמוכן להתחייב לטווח ארוך באמת, של 10 שנים, מנסה גלעין לבנות תיק שייתן תשואה של 10% בשנה , אך מתוך הנחה שהמשקיע יוכל לספוג נפילה של עד 25% באמצע הדרך.
אז מהו התיק המומלץ של פיוניר?גלעין אומר מיד כי אין, כמובן, תיק אחיד לכולם, אך הכלל שמנחה אותו היום הוא שכל אחד מאיתנו צריך להחזיק 40%-20% מכספו בחו"ל. "אף-על-פי שהמספרים נראים גבוהים, בפועל מדובר רק ב-10%-5%, משום שצריך לקחת בחשבון נכסים פחות נזילים, כגון בתים, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות", הוא מסביר.
לדבריו, בישראל כולם עדיין חושבים דולרית, והמשקיע הממוצע רוצה ש-70%-60% מהתיק שלו יהיו במטבע אמריקני. בפיוניר נוהגים להמליץ על סטרקצ'ר (פיקדון מובנה) כמעין רשת ביטחון שתחזיר את הקרן בכל מקרה בסוף התקופה, ולפצות על הפסדים אפשריים באפיקים מסוכנים יותר, כגון קרנות גידור ושוקי מניות מתעוררים - כשכיום מומלצים בעיקר אלה של המזרח הרחוק ושל החברות החדשות באיחוד האירופי.
למרות הביקורת שמושמעת באחרונה על תשואות נמוכות יחסית בקרנות גידור, סבורים בפיוניר שכדאי להחזיק 25% מהתיק בקרנות אלה, כי הן מפזרות את הסיכון בטווח הארוך. "אם בודקים היום איפה מוחזק הכסף ה' חכם' ביותר בעולם, כלומר הכסף של קרנות הפנסיה והאוניברסיטאות האמריקניות היוקרתיות, נראה שכולם בקרנות גידור", אומר גלעין.
בימים אלה חורגת פיוניר מעט ממנהגה,ומציעה מכשיר פיננסי שגובש בשיתוף עם גיים-פרגון, חברה ישראלית שמתמחה בניהול השקעות בחו"ל. המכשיר מאפשר חשיפה לקרנות גז ונפט בצפון אמריקה. "השקעה בחברות אלה יכולה לגדר במידה מסוימת את הסיכון, במיוחד בזכות החקיקה בקנדה, שמחייבת את החברות האלה לחלק כמעט את כל הרווחים שלהן כדיווידנד, מה שיוצר תשואה של 10%-8% לשנה ", אומר גלעין.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
