 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על השפעות שינוי האקלים, מי סובל מסכיזופרניה?, ופרס נוסף לגאון במתמטיקה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
9/6/2005 17:57 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
שינויי האקלים יגבירו את בעיית הרעב
|
|
|
 |
|
|
|
ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים העוברים על העולם, עשויים לצמצם את יצור המזון במדינות רבות ולהגביר במידה ניכרת את בעיית הרעב – כך קובע מחקר חדש שפורסם על-ידי צוות בין-לאומי מטעם או"ם. בשלב זה סומנו מדינות אפריקה ובעיקר אלו שבקרבת מדבר סהרה כמצויות בסכנה הגדולה ביותר להתפשטות הרעב. זאת, כתוצאה מפגיעה חמורה בשרשרת אספקת המזון ובתשתיות בגלל שינויי האקלים העוברים על העולם בשנים האחרונות.
"מתחזקות ההוכחות לתרומה של שינויי האקלים הללו על כלכלות בעולם. העובדה שהמדינות המתועשות האטו במאמציהן לטפל בבעיית ההתחממות הגלובלית, היא זו שמגבירה את הסכנות", נמסר בדו"ח צוות מדענים הנקרא "כח המשימה להבטחת מזון בעולם".
המדענים טוענים כי עליית הטמפרטורות על פני כדור הארץ - התפתחות הנגרמת עקב גזים שהם תוצאה מבעירת דלקים בשכבות האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ - תגרור סידרה של שינויים בעלי השלכות מרחיקות לכת: התמוססות כיפות קרח וקריסת קרחונים שיעלו את מפלסי הימים ביותר ממטר עד סוף המאה הנוכחית, מה שיגרום לסדרת שטפונות ענק במקומות שונים, או בצורות וסערות הרסניות. שטחים נרחבים ייעשו צחיחים או מיעוטי-לחות במדינות שונות – ומנגד כמויות מים גדולות, יציפו אזורים אחרים ויהרסו תשתיות. עד שנת 2008, צופה המחקר הנוכחי, יגדלו באפריקה בלבד ביותר מ-90 מיליון הקטאר ( 1 הקטאר – הם 10 אלפים מ"ר) שטחי קרקע שלא יהיו ראויים לעיבוד או שיהיה קשה מאד לגדל בהם.
על שינויי אקלים מרבים להתריע מדענים בתחומים שונים – ולכן מתרבים גם הדיווחים על ההשפעות החמורות הצפויות לעולם עקב כך. מדובר בשינויים שיפגעו בכמויות הגשם שיירדו במקומות רבים, או שיחוללו אירועי מזג אויר קיצוניים כמו שטפונות. כלומר אירועים הרסניים שגוררים אחריהם שרשרת מתמשכת של בעיות.
כך למשל מעריכים עתה כי ההתחממות הגלובלית תוביל לירידה של 11 אחוז באזורים שבהם יורדות כמויות גשם גבוהות מה שיביא לירידה בגידולי דגנים ואורז במדינות שבהן עושר כמותי בגשם הוא המפתח ליבולים ההכרחיים למזון.
כבר עתה ידוע כי 65 מהמדינות המתפתחות, שמהוות מחצית מכל הקבוצה הזאת של מדינות בעולם שבהן מתרכזת עיקר אוכלוסיית תבל, עלולות להיפגע. הן עלולות לאבד 280 מיליון טונות של יצור דגנים פוטנציאלי כתוצאה מהשינויים הללו באקלים, מזהיר דו"ח המומחים האחרון. הדו"ח מתרכז בסיכונים לתעשיית החקלאות העולמית ומדגיש כי הדבר ישפיע על ממדי הרעב במיוחד במדינות שכבר סובלות לא מעט מבעיה של תת-תזונה לאוכלוסיות ענק בהן.
בארבעים מדינות עניות מקרב קבוצת המתפתחות (מינוח אחר לעולם שלישי), שבסך הכל חיים בהן יחד יותר מ-2 מיליארד בני אדם, אבדן יצור מזון עקב שינויי אקלים יגביר באורח דרסטי את מספר האנשים החולים והחיים בתנאים של תת- תזונה. מדובר בשילוב קטלני של עוני איום למחסור במזון, הסבירו המדענים.
בשנתיים וחצי האחרונות סבל העולם מ-600 שטפונות ענק שגבו את חייהם של 19 אלף בני אדם וגרמו לנזקים המוערכים ב- 25 מיליארד דולר. וזה לא כולל את הצונמי האדיר ששטף את דרום מזרח אסיה בדצמבר האחרון ושבו מצאו מותם יותר כ- 200 אלף בני אדם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הרעב מכה גם בישראל. בית תמחוי
|
|
|
|
|
|
|
הקשר בין עושר למחלות נפש
|
|
|
|
|
|
|
ועוד תחזית גלובלית עגומה: מחלת הנפש סכיזופרניה יותר נפוצה במדינות העשירות והמפותחות מאשר במדינות העניות. אבל עתה היא במצב של בלימת התפשטותה בעולם, כך קובע מחקר חדש שנעשה באוסטרליה. כיום יותר מבעבר יודעים שמחלות מהוות גם בעיה כלכלית כבדת משקל.
במחקר, שבוצע ע"י צוות במכון המחקר לבריאות הנפש של מדינת קווינסלנד ובראשה פרופ' ג'ון מק'גראת מומחה לפסיכיאטריה, גם תוקנו הערכות שקבעו כי סכיזופרניה פוגעת ב-10 מכל 1000 בני אדם בעולם, ולא חשוב היכן הם מתגוררים. עתה סבורים כי רק 7 או 8 אנשים מכל 1000 עלולים לחלות בה, אבל יש כנראה הבדלים בין מדינות עשירות ועניות בנושא הזה.
המחקר הנוכחי נחשב למקיף והנרחב ביותר שנעשה עד היום על המחלה שבה חולים יותר גברים מנשים – אבל במדינות העניות יש דווקא יותר נשים החולות בה, מאשר גברים. החוקרים אספו נתונים מ-46 מדינות על פני הגלובוס במשך 37 שנים וניתחו מחדש 188 עבודות מחקר שפורסמו על סכיזופרניה. "עתה יש בידי חוקרים וקובעי מדיניות בתחום הבריאות - וגם התיקצוב - תמונה רחבה יותר על ממדי הבעיה" הסביר החוקר האוסטרלי. כן מתברר שבמחלה חולים יותר מהגרים מאשר בני אותה הארץ והיא נפוצה יותר בערים מאשר באזורים שלידן או באזורים כפריים.
סכיזופרניה איננה מחלה אחת. היא בעצם קבוצה של הפרעות מוחיות שבין תסמיניה: הזיות, הלוצינציות, מחשבות שווא, קשיי תקשורת בין-אישית ולא מאורגנת, כושר שיפוט ירוד, ירידה במוטיבציה.
מה שמתגלה מהמחקר הזה הוא שלראשונה מסמנים החוקרים כי יש הבדלים בביטויי המחלה בין אזור עולמי אחד לאחר – והיקפם הרבה יותר גדול מכפי שסברו עד היום. "יש הבדלים בשילובים שבין ביטויי המחלה השונים כפי שהם נראים באוסטרליה לבין אלו שביפן או בזמביה, אפריקה", הסביר החוקר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חולה סכיזופרניה. ראסל קרואו, בנפלאות התבונה
|
|
|
|
|
|
|
נפלאות התבונה
|
|
|
|
|
|
|
כידוע אין מעניקים פרס נובל לחוקרים במתימטיקה, "אם כל המדעים", אבל הם זוכים להוקרה עולמית אחרת, כמו "פרס אייבל (Abel). לפני כמה ימים זכה בו מתמטיקאי יליד הונגריה, ד"ר פטר לאקס שמחקריו תרמו רבות לתחום ההדמיה, סימולציה, על גבי מחשב. באמצעות מדיות אלו למדו הרבה מאד על ההתנהגות של מטוסים על-קוליים, מה מתרחש בסיבי תקשורת אופטית וגם רתמו את המחשבים שמבצעים הדמיות לחיזוי מדויק של מזג האוויר.
פרס אייבל בסך 6 מיליון כתרים נורבגיים (לערך חצי מיליון דולר) הוענק בטקס חגיגי באוסלו למדען החשוב הזה. לקס הוא פרופסור למתימטיקה באוניברסיטת ניו-יורק. עבודתו עוסקת ב"המורכבות של מערכות לא-לינאריות". "לקס הוא פורץ דרך במתימטיקה ותרם הרבה מאד להיבטים התיאורטיים והשימושים של המדע הזה", נאמר בהודעה שפורסמה מטעם ועדת הפרס.
תודות למחקריו יכולים כיום לבטא באמצעות משוואות מתמטיות ונוסחאות - כמה מחוקי הטבע הבסיסיים ביותר כמו כח הכבידה, מכניקת הקוונאטים, אלקטרומגנטיות, תנועה של גזים ונוזלים והיחסים בין אלו. וגם תנועת כוכבי הלכת, פעולת מחשבים, אורות חשמל, כיצד פועלת מערכת האיכון והניווט הגלובלית ה-GPS ושינויי מזג אויר. כל אלה ניתן עתה לראשונה להסביר באמצעות מודל ממוחשב.
משוואה המתארת פעילות קווית היא פשוטה, יחסית. למשל: בנקודת זמן מסויימת ועל-פי מהירות המכונית ניתן לנבא עד להיכן תגיע לאורך מסלול נסיעתה. אבל הבעיה היא כמובן שרוב האירועים "המעניינים" בחיים שלנו ומסביבנו, כמו מזג אויר, הם לא לינאריים ומודל ממוחשב שלהם הוא מאד מורכב ומסובך. לכאורה הוא נראה פשוט – אבל גם מחשב מתקשה בכך. עקב המורכבות, כל המשוואות המתמטיות הן "רגישות ופגיעות" לטעויות. ואם יש טעויות חישוביות, אזי מחשב איננו מסוגל לאתר בעיקר שינויים קלים במצבים שונים או ששינויים אלו משפיעים – באופן שגוי – על תחזיות. ואפילו במידה ניכרת.
עבודתו של לאקס סללה את הדרך למודלים ממוחשבים יותר אמינים כשמדובר במערכות מורכבות. הוא למשל השתמש במתימטיקה כדי לחזות התנהגות של מטוס הגורם לגל הלם, בום על-קולי בעת שהוא שובר את מחסום הקול. אבל גלי ההלם הללו גם רלוונטיים להבנה של בעיית התפוצצויות וגם היווצרות של פקקי תנועה בכבישים או זרימת דלקים במאגרים.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
