 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם על הסכנה באוויר, מי ירוויח מהתחממות כדור הארץ ומה גורם קוטל החרקים לאדם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
2/6/2005 17:46 |
|
|
|
|
|
|
|
סכנה באוויר
מחקר שנעשה בארה"ב העלה כי 8 אחוז ממה שמכונה "אירועים רפואיים" - כשנוסע חש ברע לפתע, תוך כדי הטיסה, ורופא הנמצא במקרה בין הנוסעים, מוזעק לטפל בו - מסתיימים בהפניית המטוס מנתיב הטיסה הרגיל שלו, לנחיתה לא מתכוננת בנמל התעופה הקרוב ביותר, כדי להחיש את הנוסע לבית החולים. בבריטניה, מחקר דומה שהוזמן בידי הממשלה, מצא כי אחד מכל 1,400 נוסעים בטיסה אזרחית, עלול לעבור אירוע רפואי.
הבעיה הזאת התעוררה עתה בכל חומרתה, לרגל טיסת הבכורה שערך לפני כחמישה שבועות מטוס הנוסעים הגדול ביותר בעולם ה"איירבס 380A". מערכת יחסי הציבור שליוותה את האירוע הדגישה את החידושים שהוכנסו במטוס הענק: ברים, מכון יופי, מכון כושר ומיטות כפולות שהותקנו כדי לפנק את הנוסעים. אבל מתברר כי המתכננים לא נתנו דעתם לצד הפחות זוהר של המטוס: מה יקרה אם יהיו נוסעים שיחושו ברע במהלך הטיסה ויצטרכו להפעיל נוהל-חירום רפואי למענם. מאחר שהמטוס יוכל להטיס מספר כפול של נוסעים מכל ג'מבו המצוי כיום באוויר (כלומר כ-800 איש), יגדל פי שניים הסיכוי שמישהו מהם יזדקק לטיפול רפואי שיחייב הסטת המטוס מנתיבו. מתברר שהמטוס אינו ערוך לכך וגם לא יצרניות המטוסים.
כתב העת המדעי "ניו סיינטיסט" חשף עובדה זאת בשבוע שעבר. הוא מצא כי 36 אחוז מהסיבות להסטת מטוס נוסעים מנתיבו הרגיל הן עקב אירוע רפואי הקשור למחלת לב (התקף, למשל), 16 אחוז עקב אירוע הקשור לפגיעה עצבית (לרבות שבץ מוחי), 8 אחוז עקב בעייה במערכת הנשימה, 6 אחוז בגלל אירוע חירום במערכת העיכול וכ-5 אחוז בגלל דום-נשימה משולב בבעיית לב. ככל שיותר אנשים בגילים המתקדמים טסים כיום, תכיפות הפעלת נוהלי-חירום רפואיים במטוסים, גדלה. וכך גם הסיכוי להסטת המטוס מנתיבו.
כיום, במצב חירום רפואי שמתרחש במטוס, הטייס הוא שקובע אם, מתי ולהיכן להסיט את הטיסה. הוא גם בוחן
איזה שדה תעופה תתאים לנחיתה המיידית. בשיקולים מעורבים דיווחי צוות הדיילים ורופא שישנו במטוס, או הדרכה שהטייס מקבל מהקרקע ברשת התקשורת, כשלעתים מעורבים רופאים-מומחים.
הבעייה ב"איירבס 380A" היא בעיקר עקב מימדיו: מוטת כנפיו היא 80 מטר והוא רחב ב-15 מטר מבואינג 400-747, הג'מבו החדיש ביותר עד כה. בעת שהוא נע על המסלול, הוא זקוק ליותר מרחב – כלומר מסלולים אלו חייבים להיות הרבה יותר רחבים מהרגיל. לא בכל נמל תעופה יש די שטח לכך, לא בכל מקום שלב ההסעה הזה, ה"טקסינג" בלשון הטייסים, אפשרי למטוס כה גדול. שדות התעופה לא תוכננו לכך. גם משקלו הגדול יותר מחייב חיזוק כל המסלולים הללו.
כיום רק 200 נמלי תעופה בעולם שהותאמו למטוסי הג'מבו של בואינג מדגמי 747, מתאימים בדוחק לשימוש ה-380A. גם המבנים של מסופי הנוסעים חייבים לעבור התאמה למטוס הענק: מסתבר שהוא זקוק לשני שרוולים – האחד לקליטת נוסעים בסיפון המרכזי שלו, והאחר עבור אלו שיושבים בסיפון העליון. רק ב-20 נמלי תעופה בעולם, מבני מסופי הנוסעים מתאימים ויידרשו בהם רק שינויים מיזעריים כדי שיטפלו בנוסעי המטוס החדש. אבל העבודות יימשכו עד סוף 2006. ההערכה היא שעד שנת 2010 כבר יהיו בעולם 60 נמלי תעופה הולמים.
דוברת חברת איירבס טענה אמנם כי אין שום בעייה להנחית את ה-"380A” במצב חירום רפואי בכל שדה תעופה צדדי "וכי אנחנו יודעים שמדובר לפעמים במאבק בקשיים אבל אנו לומדים כיצד לטפל בהם". עם זאת, הדגישה כי הציוד הרפואי שהותקן במטוס חדיש, משופר יותר ומיועד לשימושי פרמדיקים. קיימת דרישה שבכל צוות דיילים יימצא אדם שהוכשר לתת טיפול-חירום רפואי ברמה מקצועית. יתכן שבעתיד ייקבע שבכל טיסה גם יימצא באופן קבוע רופא. בשלב זה העסקת רופא קבוע בצוות המטוס לא נכללת בתוכניות הפיננסיות של חברות התעופה שיפעילו את המטוס הענק.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מי ירוויח מהתחממות כדור הארץ
|
|
|
 |
|
|
|
האם שינויי אקלים שמתחוללים כיום בעולם ומעל לכל ההתחממות הגלובלית, תפנה תיירים לאתרים חדשים, יותר חמים, על פני הגלובוס?
מחקר שנעשה באוניברסיטת המבורג בחן את בעיית ההתחממות של כדור הארץ מהיבט תיירותי. ידוע כי מקומות חמים, חופי ים שטופי שמש לשם התרעננות ופסגות הרים מכוסים בשלג – הם אלו שקורצים לתיירים. אבל בשלב זה מתברר כי להתחממות הגלובלית לא תהיה השפעה מיידית על תנועת התיירות – אם כי יחולו בה כנראה בשנים הבאות כמה שינויים קטנים, מעניינים כשלעצמם.
במחקר שערכה ג'קלין המילטון נבנה מודל לחיזוי תנועת התיירות ב-207 מדינות בשנת 2025, כאשר אפקט ההתחממות יהיה, כך מעריכים, ברור יותר. ברוב יעדי התיירות המושכים כיום המונים מדי שנה לא יחולו שינויים, לעומת ההשפעה שחוזים להתחממות הגלובלית על התפתחות הכלכלות במדינות שונות ועל גידול האוכלוסייה.
המודל מצא כי המדינות המתפתחות (מה שגם מכונה לעתים עולם שלישי) יהיו בתוך עשרים שנה יותר עשירות ומסיבה זאת ימשכו יותר תיירים, שישאפו לבקר בהן. למשל: האיים המלדיביים וסרילנקה (ציילון) צפויות לגדול ב-600 אחוז עד שנת 2025 עקב גידול בכלכלה ובאוכלוסייה ולכן גם יהוו מוקדי תיירות מרשימים יותר.
אבל "המנצחים" הגדולים מעליית הטמפרטורות בעולם ב-1 אחוז יהיו מדינות שמוגדרות כיום "קרות" כמו רוסיה וקנדה – והן ימשכו בעתיד הרבה יותר תיירים מהיום. ההתחממות הגלובלית תגדיל בכ-30 אחוז את תנועת התיירות למדינות הללו עד שנת 2025.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מחקר: קוטלי החרקים גורמים לפרקינסון
|
|
|
|
|
|
|
גובר החשד כי קוטלי חרקים שבשימוש נרחב גם בישראל בקרב בעלי בתים-צמודי-קרקע, וילות עם גינות נוי – מגבירים את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון. ככל שהחשיפה לכימיקלים הללו ממושכת יותר – כך הסיכון לחלות במחלת העצבים הקשה הזאת, גדל. מחקר חדש שנעשה בנושא זה בקרב מידגם שכלל 3,000 איש מחמש מדינות באירופה הצביע על הבעיה. המסקנה: בעלי גינות נוי ליד בתיהם, גננים חובבים וגם מקצוענים שבאים לטפל בגינות הללו וכמובן חקלאים, חייבים בעת שהם מטפלים בחומרים כימיים לקטילת חרקים מזיקים להצטייד בביגוד מיגון מתאים.
המחקר בשם Geoparkinson, שבוצע בידי ד"ר אנתוני סיטון מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד, מומן בידי מועצת אירופה. השתתפו בו מתנדבים מסקוטלנד, איטליה, שבדיה, רומניה ומאלטה. נחקרו 767 חולי פרקינסון ומולם 1989 אנשים בריאים – לכולם היה רקע זהה: שימוש בקוטלי חרקים בגינות הנוי או שטחי החקלאות הפרטיים שלהם. התברר כי חולי הפרקינסון נחשפו לכימיקלים המסוכנים באופן קבוע, לפני שחלו. הסיכון לחלות בפרקינסון בקרב גננים חובבים היה כדי 9 אחוז גבוה יותר לעומת מי שכלל לא נחשף לקוטלי החרקים כשמדובר בחשיפה ברמה נמוכה. אבל, הסיכוי של אלו שנחשפו במידה רבה – כבר הגיע ל-43 אחוז.
הגם שמבקרי המחקר טענו שיש בו חולשות כיוון שלא זיהה אילו כימיקלים הם המסוכנים ביותר להתפתחות של פרקינסון, גם הם ציינו שיש צורך להסביר לכל המשתמשים עד כמה חיוניים הם אמצעי המיגון, במיוחד לבוש מתאים. עם זאת הוצע לחוקרים לברר מה ההשפעה שיש לחשיפה ברמה נמוכה לגבי כל חומר כימי מקבוצת קוטלי החרקים.
עורכי המחקר הסבירו כי יש להעמיד את הממצאים שלהם בפרספקטיבה נכונה: אצל מי שיש היסטוריה משפחתית של פרקינסון, השימוש בכימיקלים מגביר את הסיכון שלו לחלות ב-350 אחוז. לא נמצא קשר בין הסיכון למחלה ל-18 גנים שעברו מוטציה (שינוי) והם חשודים כגורמי המחלה. מי שלקה פעם בהתקף שבו איבד את הכרתו לפתע – הסיכון שלו לחלות בפרקינסון גדול ב-32 אחוז לעומת אדם אחר. ומי שאיבד הכרתו כמה פעמים – הסיכון שלו גדול ב-174 אחוז. הכוונה בעיקר למי שעקב שימוש לא נכון ולא מוגן בחומרים כימיים, התעלף.
כך או כך, ההמלצה היא חד משמעית : כאשר אתם מפזרים קוטלי חרקים בגינה שליד הבית, לבשו כפפות, בגדי הגנה מתאימים כולל קסדה לעיניים שתגן גם על מערכת הנשימה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
