 |
/images/archive/gallery/142/625.jpg מעלית עם הכפתורים 0, 1 ו-2
צילום: גפרי לינגמונט  |
|
|
|
|
| איך מוודאים שהמעלית בבית או בעבודה לא מסכנת את חיינו, וממה כדאי להיזהר |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
הראלה סטוצקי-באר
1/6/2005 8:30 |
|
|
|
|
|
|
|
מתברר שמפגש אקראי במעלית הוא הגורם מספר אחת למבוכה בין אנשים, כך לפחות ענו כ-63% מהנשאלים בסקר שערכה יצרנית המעליות הישראלית ישראליפט. עוד עולה מהסקר, כי כ-83% מהישראלים אינם נוהגים
לפתח שיחה עם נוסעים אחרים במעלית, כ-78% אינם נוהגים לברך את שאר הנוסעים בעת כניסה למעלית או יציאה ממנה, וכ-73% נוטים להוריד את מבטם לרצפה כדי לא להיתקל במבטם של נוסעים אחרים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תרבות המעליות
|
|
|
 |
|
|
|
אז ייתכן שתרבות המעליות שלנו לוקה בחסר, אבל גם המעליות עצמן: כ-48% מהמעליות בישראל - שנבדקות לאחר ההתקנה ולפני ההפעלה הראשונה - לוקות בחסר ולא מתאימות לתקן, עד כדי סיכון חיים. הממצא המטריד הזה עלה מ"דוח איכות 2004" של מכון התקנים הישראלי, שאיתר ליקויים כמו סכנת התחשמלות, נפילה, הילכדות איברים ובעיות בטיחות אש.
"הבשורה הטובה", אומרים לנו אנשי המכון, "היא שהמעליות נבדקו שוב עד להתאמתן המלאה לתקן". " למעליות יש תקן רשמי המחייב בדומה לחוק מדינה, ופירושו המעשי הוא שכל מעלית שמותקנת נבדקת על-ידינו פעם ראשונה לפני ההפעלה ופעם נוספת לאחר תיקון הליקויים - מעלית שאינה עומדת בתקן לא נמסרת לשימוש", אומר מיכה סויסה, ראש ענף מעליות ומתקני הרמה במכון התקנים.
ליקויי התוכן השכיחים ביותר שנתגלו במעליות החדשות כללו, בין השאר, התקני ביטחון שאינם מתאימים למהירות הנסיעה, שלדת מעלית שאינה מתאימה לעומס, שטח תא שאינו מתאים למספר הנוסעים, ומקדם ביטחון שאינו מתאים לדרישות התקן. עוד נמצאו מבני פיר שאינם תואמים את דרישות התקן, פסים ראשיים חלודים, בורגי חיבור רופפים של התא ומפסקי בטיחות שאינם פועלים. לדברי סויסה, את הפגמים בייצור ובהתקנת המעליות ניתן לחלק ל-3 קבוצות עיקריות: ליקויי תכנון (כגון הגדרת עומס שגויה או אי-התאמה של רכיב כזה או אחר לתקן), ליקויי אלתור (כמו כיווני סגירה שגויים של ברגים) וליקויי קבלן (כגון אי-הבנת ההנחיות שמסרה חברת המעליות). העובדה שרובם המוחלט של הליקויים פתירים וניתנים לתיקון מלמדת שמלכתחילה אפשר היה להתאים את המעליות לתקן.
בישראל מותקנות מדי שנה בין 2,000 ל-2,200 מעליות חדשות. "זהו תחום שמתפתח כבר הרבה שנים, בעקבות העלייה ברמת החיים ובסגנונם", אומר יהודה ברק, הבעלים של כפיר מעליות. אם בעבר אנשים עלו ברגל 5 קומות, היום לא יוקם בניין כזה בלי מעלית. יתרה מזאת, "קיים ביקוש להתקנת מעליות גם בתוך וילות פרטיות בעלות 2 או 3 קומות בלבד, וביקוש הולך וגדל להתקנת מעליות בבתים ישנים שנבנו ללא מעלית", אומר ברק. לדבריו, אף שמדובר בהתקנה מורכבת מאוד, מדי שנה מותקנות בישראל כ-106 מעליות בבתים קיימים.
"המחיר של מעלית ממוצעת ל-6 נוסעים בבניין מגורים נע בין 25 ל-125 אלף דולר, תלוי בסוג המעלית, במהירות נסיעתה בין הקומות וברמת הגימור שלה. ככל שמספר הקומות רב יותר, מקובל להתקין מעלית בעלת מהירות נסיעה גבוהה יותר", אומר מיכאל אילן, יו"ר ישראליפט. מעבר לכך, חשוב לוודא כי אחת לחצי שנה תתבצע בדיקת תקינות על-ידי בודקים מוסמכים של משרד העבודה, וכי התחזוקה השוטפת של המעלית תבוצע על-ידי החברה שהתקינה אותה. לטענתו, פער המחירים בין ספקיות השירות החיצוניות לבין המתקינות המקוריות אינו משמעותי, אך ה"פערים" הבטיחותיים יכולים להיות דרמטיים עד מאוד, שכן החברה המתקינה נמצאת בפיקוח תו תקן ולא תעז לסכן את רשיונה במתן חלפים לא חדשים או לא מקוריים - כפי שעלול לקרות בחברות השירות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
