 |
/images/archive/gallery/220/383.jpg הנגיד סטנלי פישר
צילום: ראובן קסטרו  |
|
|
| "הריבית בישראל עשויה להיות נמוכה מבארה"ב" |
|
| דוח היציבות הפיננסית בבנק ישראל: פרמיית הסיכון ל-5 שנים בישראל ירדה ב-78%, מ-1.8% בסוף שנת 2002 ל-0.4% בסוף 2004. הסיבה: שיפור במצב הכלכלי בישראל ובעולם והרגיעה הבטחונית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יוסי גרינשטיין
22/5/2005 10:35 |
|
|
|
|
|
|
|
פער הריביות בין ארה"ב לישראל, עשוי להצטמצם כך שהריבית בארה"ב תהיה גבוהה יותר מאשר בישראל. כך קובע בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שיפורסם בסוף החודש. זהו הדוח הראשון עליו "חתום" סטנלי פישר כנגיד. פישר התבטא לפני מספר שבועות כי הריביות בין המדינות עשויות להשתנות בכיוון זה.
בדוח מתאר בנק ישראל כי הירידה ברמת הסיכון - עקב הפעילות הכלכלית והרגיעה היחסית במצב הביטחוני - שיפר את הפרמטרים הפיננסיים. פרמיית הסיכון ל-5 שנים בישראל ירדה ב-78%, מ-1.8% בסוף שנת 2002 ל-0.4% בסוף 2004. בעקבותיה ירד פער הריבית שקל-דולר מ-7.9% בסוף 2002 ל-1.7% בסוף 2004 ועומד היום על 0.5% בלבד. פערי התשואות הריאליות על אג"ח ל-10 שנים (בין ישראל לארה"ב) ירדו מ-3.9% ל-2.9%.
פער התשואות הנומינליות לשנה (מק"מ) ירד מ-6.5% ל-1.6% בעקבות ירידת הסיכון במשק הישראלי. המרווח באג"ח ממשלת ישראל ירד בשליש בשנתיים בחסות ערבויות הממשל - מ-1.5% ל-1% בסוף 2004.
"בשנתיים האחרונות ירדו מאד פערי הריבית והתשואות בין ישראל לעולם. ההשוואה עם ארה"ב היא טבעית בגלל מעמדו הדומיננטי של הדולר בפעילות הפיננסית במשק. אולם צמצום פערי הריבית והתשואות נרשם גם ביחס למדינות אחרות ונרשמם פער שלילי מול אנגליה. תחילה חששו כי צמצום פערי הרביות והתשואות תערער היציבות הפיננסית בישראל, עקב ייצוא הון גדול ופיחות חד בשקל. הדבר לא קרה - אדרבה, ייבוא ההון גבר, השקל יוסף והיציבות הפיננסית אף גברה בשנתיים אלה", אומרים בבנק ישראל.
בבנק מסבירים כי "זה נעוץ בירידת אי הוודאות והסיכונים השונים במשק הישראלי. זאת על רקע התשואות בתחום הריאלי והפיננסי בעולם שגרמה ירידת תשואות וסיכון בעולם ובישראל ועל רקע השיפור בתחום הביטחוני בישראל. רקע חיובי זה, ביחד עם שיפור במדיניות הכלכלית ואמינותה, הביאו להתאוששות בפעילות הריאלית בישראל, יציבות מחירים והגברת האיתנות הפיננסית של המגזר העסקי והמשק כולו. תנאים משופרים אלה מבית ומחוץ הפחיתו את אי הוודאות והאיומים על המערכת הפיננסית וצמצמו את הפרמיות הנדרשות בגין סיכונים שונים במשק (סיכון האשראי של מדינה וחברות, סיכון האינפלציה וסיכון שער החליפין).
בבנק ישראל מוסיפים כי המשך העלאת הריבית בארה"ב במקביל לאי שינוי או ירידה בריבית בישראל, אינה בהכרח מובילה לאי יציבות פיננסית.
"סביר להניח שהריביות והתשואות הריאליות הארוכות יהיו גבוהות יותר בישראל מאשר בארה"ב, משום שהסיכון של המשק נתפס גבוה יותר. פער ריבית חיובי זה עקבי עם שמירת היציבות הפיננסית. מנגד, כיוון הפערים בריביות והתשואות הקצרות אינו ברור מראש. בטווח הקצר יש גורמים רבים המשפיעים על פערים אלה בנוסף לסיכון המשק - מחזור העסקים, פער האינפלציה וצפיות לפיחות, הפרשי סיכון האינפלציה ושע"ח ועוד. לכן אין וודאות שפערי הריבית והתשואות יישארו תמיד חיוביים", כותבים בדוח.
בבנק ישראל טוענים כי צפיות לייסוף השקל בטווח הקצר, למשל, בעקבות השקעות זרות מסיביות יאפשרו פער תשואות שלילי בין הריביות, שלא יפגע ביציבות הפיננסית.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
