 |
התחרות בין הבנקים בישראל פחתה בשנים האחרונות והיא נמוכה מרוב המדינות, כולל יוון, פורטוגל ואירלנד. כך עולה ממחקר חדש של סגן המפקח על הבנקים פרופ' דוד רוטנברג.
רוטנברג מצא כי מידת התחרותיות בישראל הורעה בשנים האחרונות וכיום היא נמוכה מאמצע שנות ה-90 וגם בהשוואה למרבית המדינות בעולם. נקודות התורפה בבנקאות הן:
התורפה הראשונה הינה הריכוזיות גבוהה מאד (והחריפה בשנים האחרונות) מגבירה את לחצי הבנקים על הלקוחות, בעיקר משקי בית. למעשה, מערכת הבנקאות בארץ נשלטת על-ידי 2 הבנקים הגדולים בישראל (פועלים ולאומי). גם בהשוואה בינלאומית נמצא כי הריכוזיות בישראל היא מהגבוהות בעולם.
נקודת התורפה השניה הינה, העדר תנאים מתאימים ליצירת איום תחרותי ראוי על מערכת הבנקים מצד גופים פיננסיים חיצוניים בארץ ובחו"ל, כמו חברות ביטוח, בנקים להשקעות ושוק הון מפותח, היכולים להציע מגוון מוצרים פיננסיים כתחליף לאלה המוצעים על-ידי הבנקים.
בעוד שבחו"ל מערכות בנקאות התאפיינו בתחרות גבוהה למרות שהיו ריכוזיות מאד בגלל איום תחרותי רב על המערכת (כמו בהולנד, שוודיה, יוון ועוד) הרי בישראל חוסר התחרות הוא תוצאה של ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאות וגם העדר איום תחרותי הולם מגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים.
'מדד התחרותיות' של רוטנברג מגלה כי האיום התחרותי בישראל נמוך מהממוצע של מדינות רבות, וגם ממדינות השייכות לקבוצת ההתייחסות של ישראל, כמו בלגיה, דנמרק, יוון, נורבגיה, פורטוגל, אירלנד, פינלנד ודרום אפריקה.
מסקנת המחקר, הממצאים החד-משמעיים, על התחרות הנמוכה בבנקאות שהחריפו בשנים האחרונות מחייבים נקיטת אמצעים נמרצים לשיפור התחרות בענף, קובע רוטנברג. מלבד הקטנת הריכוזיות במערכת יש להגביר האיום התחרותי על הבנקים על-ידי העמקה ושכלול שוקי הכספים שתאפשר לפירמות לגייס הון כתחליף לאשראי בנקאי והרחבת האיום התחרותי מצד גופים פיננסיים בארץ וחו"ל.
המדובר בחברות ביטוח, בנקים להשקעות ומשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד), שיציעו מגוון רחב של תחליפי אשראי ופיקדונות בנקאיים. יש לקדם צעדים אלה על רקע ההסכמה שהתחרות במערכות בנקים מאוימות גבוהה יותר, כמו בהולנד שוודיה וקנדה שבהן ריכוזיות גבוהה כמו בישראל אבל הן חשופות לאיום תחרותי ולכן רמת התחרות בהן גבוהה מזו בישראל.
|
 |
 |
 |
 |
|
|