"משרד השיכון מפזר כספים להקמת פרויקטים ציבוריים ללא שקיפות ואמות מידה"
אף שמשרד השיכון אמור רק לסייע בהקמת פרויקטים (כמו הקמת ספריות ובתי-כנסת), ובעוד שיתרת המימון מגיעה מהמועצות ומהיישובים עצמם, גילה המבקר המדינה כי לא פעם עמד סכום הסיוע על יותר מעלות כל הפרויקט עצמו
אף שמשרד השיכון אמור רק לסייע בהקמת פרויקטים (כמו הקמת ספריות ובתי-כנסת), ובעוד שיתרת המימון מגיעה מהמועצות ומהיישובים עצמם, גילה המבקר המדינה כי לא פעם עמד סכום הסיוע על יותר מעלות כל הפרויקט עצמו. יתרה מכך, המשרד העביר בדרך כלל את רוב הכספים כבר בשלבי הביצוע הראשונים, ולא בהתאם להתקדמות העבודות, מה שגרם לכך שהמועצה ניצלה רק את כספי המשרד, והפסיקה את הפרויקט כשנגמרו אותם כספים.
המבקר גילה עוד כי בפרויקטים של הרחבות יישובים, שבהם העניק המשרד סיוע לפיתוח הקרקע במטרה להפחית את תשלומי הדיירים החדשים, הכסף זרם בסופו של דבר לקופת המועצה, והמשכנים נדרשו לשלם את מלוא הוצאות הפיתוח.
בהמשך הדוח קובע המבקר, כי משרד השיכון אינו מקיים "סבב מחזורי הוגן" בחלוקת עבודות התכנון בין המהנדסים והאדריכלים השונים, כנדרש בחוק חובת המכרזים. לדעתו, "הפערים הניכרים בין היקפי העבודה שנמסרו למשרדי תכנון בעלי אותו סיווג מקצועי מחייבים את משרד השיכון לקיים בחינה של תהליך מסירת העבודות,במטרה לזהות את הנסיבות שפוגעות בקיומו של סבב מחזורי הוגן".
בבדיקה שערך מבקר המדינה התברר, כי לעתים נבחרים מתכננים בעלי עומס עבודה גדול, בשעה שישנם מתכננים ראויים כמעט ללא עבודה. מעבר לכך, אף שהוראות החשב הכללי מחייבות כי החלטות ועדת המכרזים יירשמו בפרוטוקול עם נימוקיהן, בבדיקה אקראית של 100 פרוטוקלים נמצא כי ב-94 מהם לאפירטה הוועדהאת נימוקיה.
מבקר המדינה מעלה במפורש גם את החשש לניגוד עניינים בהחלטות ועדת המכרזים. כך, מנהל מינהל התכנון וההנדסה השתתף במשך מספר חודשים,בניגוד להתחייבותו, בהליכי הבחירה של חברות, שסמוך לכניסתו לתפקיד יהיה לו קשר עסקי אית ן.
עדכון אחרון : 9/5/2005 8:51
נא להמתין לטעינת התגובות
