מחדל בהקמת קו הרכבת לירושלים
דוח מבקר המדינה קובע: הכדאיות הכלכלית של הפרויקט מוטלת בספק עקב חריגה גבוהה בעליות ואיחור בהפעלת הקו לי-ם
קו הרכבת החדש לי-ם (העובר דרך בית שמש) נפתח רק לפני חודש בקול תרועה רמה. מבקר המדינה קובע בדו"ח חמור כי כל הכדאיות הכלכלית של הפרויקט מוטלת בספק עקב חריגה גבוהה של כ-50% בעלויות ועקב איחור בהפעלת הקו לי-ם. מהדו"ח עולה כי במסגרת הפרוייקט הייתה חריגה ניכרת בעבודות - מתקציב מתוכנן של כ-330 מיליון שקל גדלה העלות עד כה ל-501 מיליון שקל.
יצויין כי תאריך ההפעלה של הקו נקבע במקור לינואר 2003 אולם בפועל הקו המשודרג החל לפעול רק באפריל 2005 איחור של למעלה משנה.
להפעלת קו הרכבת לירושלים נבדקו 3 חלופות: שדרוג הקו הקיים, שיפור הקו הקיים תוך כדי הכפלת המסילה, ובניית קו חדש שיעבור דרך נתב"ג ומודיעין. באוגוסט 2001 קבע שר התחבורה דאז כי הקו הקיים ישודרג ובמקביל תקודם הקמתו של הקו המהיר.
מבקר המדינה מצא כי משרד התחבורה החליט על שדרוג הקו הקיים זאת לפני שנערכה בדיקת כדאיות מקיפה מבחינה כלכלית. כמו כן, ההחלטה להקים את הקו המשודרג התקבלה על סמך נתונים מוטים כלפי מטה של משך העבודות ועל אומדן לא שלם של ההוצאות הצפויות.
לדברי המבקר בעת קבלת ההחלטה למשרד התחבורה היה ידוע כי הקו המשודרג יוכל לפעול לכל המוקדם בסוף 2004 או בתחילת 2005 זאת בשל מגבלות ברכישת ציוד. אולם, בדיון הוצגו נתונים אופטימיים יותר לפיהם הקו יוכל לפעול כבר ב-2003 וזמן הנסיעה יהיה פחות מ-70 דקות.
המבקר מציין עוד כי משרד התחבורה התעלם מכך שבדיקת הכדאיות שנערכה הצביעה כי שדרוג הקו בתוואי הקיים כדאי בתנאי שהקו המהיר לא יחל לפעול לפני שנת 2014. אולם, בפועל הקו המהיר מתוכנן לפעול החל משנת 2009 , דבר שעלול לצמצם את הביקוש לשירותי הקו המשודרג ולהפחית את כדאיותו.
זאת ועוד, בדיקת ההיתכנות לפרוייקט התבססה על כך שיעשה בקו שימוש ברכבות רוכנות ("טילטינג") המסוגלות לנסוע במהירות גבוהה. במהלך הפרוייקט הוחלט לבטל את רכישת הרכבות הנ"ל ולרכוש ציוד מהסוג הקיים,
דבר שהביא לצמצום תדירות הרכבות בקו בכ- 50% (רכבת אחת לשעה, במקום 2 לשעה) ולכך שזמן הנסיעה היה ארוך יותר.
מבקר המדינה מצא ליקויים קשים בפעילות רכבת ישראל בכל הנוגע לתכנון ולהקמה של הפרוייקט. אנשי הרכבת בחרו במתכנן פרוייקט שהגיש הצעת מכיר נמוכה במיוחד. בפועל התכנון היה רשלני והרכבת נאלצה לבסוף לשלם סכום גדול פי כמה ואף נאלצה להעסיק יועצי תכנון נוספים.
מאחר וחלק מהבדיקות הקשורות לתכנון לא נעשו בזמן ע"י הרכבת, התעכבה עבודת הקבלנים והם דרשו פיצוי מהחברה. אם כל זה לא מספיק, הדו"ח מגלה כי קיימת סכנה בטיחותית של הידרדרות סלעים ואבנים לאורך התוואי של הקו המשודרג שלא טופלה עדיין.
המבקר מצא כי למרות שהבעיה הייתה ידועה משנת 1998 הרכבת לא לקחה בחשבון את הסכנה של הידרדרות אבנים על התוואי ואת ההשקעות הדרושות כדי להבטיח את בטיחות הקו. ברכבת ישראל השיבו למבקר בתחילת 2005 כי בוצעו עבודות סילוק של סלעים או עיגונם והיא מכינה הנחיות לתחזוקת הקו שיכללו מניעה של סיכונים של הידרדרות סלעים. עם זאת, מציין המבקר כי הרכבת לא פירטה באיזה מידה הוקטנו הסיכונים, "אך מובן הוא כי לפני הפעלת קו הרכבת על הגורמים המוסמכים לוודא כי הנסיעה בה בטוחה דייה".
משרד התחבורה השיב למבקר המדינה כי השיקול הדומיננטי בשדרוג הקו לי-ם היה השיקול הלאומי, והצורך לחזק את י-ם והקשר עמה כמו כן נטען כי עקב הסיכון בעיכוב הקמת הקו המהיר הוחלט לממש את חלופת הקו המשודרג שהיא הקצה ביותר.
רכבת ישראל מסרה בתגובה לממצאי המבקר כי הפיקה את הלקחים מהפרוייקט ובין היתר ביצעה שינוי ארגוני בחט' התשתיות, הוסיפה עובדים מקצועיים, הכניסה שינויים בחוזי התכנון ובחוזי ניהול הפיקוח והגדילה את מאגר המתכננים והיועצים.
"לסיכום", מציין המבקר, "יש לוודא שהליקויים לא ישנו בפרוייקטים עתידיים ובמיוחד לאור תוכניות הפיתוח שהרכבת אמורה להוציא אל הפועל בשנים הקרובות".
עדכון אחרון : 7/12/2008 11:17
נא להמתין לטעינת התגובות
