 |
/images/archive/gallery/213/181.jpg כלכלה-חדש
צילום המחשה  |
|
|
|
|
| הריבית על הדולר עולה, הריבית על השקל בתחתית - והדולר בשלו: תקוע |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אביעד קוטלר
3/5/2005 17:51 |
|
|
|
|
|
|
|
הדולר, כמו אתלט בתחילת דרכו, החל בריצה חזקה מאוד מאז תחילת 2005, ואז איבד את המומנטום שגייס, סביב 4.4080 אל מול השקל, וצנח חזרה. כפי שברור לכולנו, הבעיות של הדולר אינן אתלטיות. לפי כל התחזיות וההתרחשויות האחרונות בתחום הריביות, כאשר בארץ נותרת הריבית ברמת שפל היסטורית ולעומת זאת, ממשיך הבנק המרכזי האמריקאי בהעלאות ריבית מדודות, הדולר היה אמור להמשיך בריצה ישירות לכיוון 4.5 שקלים, ולאיים אפילו על רמת ה-4.7.
זאת מבלי להזכיר את הציפייה להעלאות ריבית חדות אף יותר של כ-0.5% בארה"ב. אז למה בכל זאת נותר הדולר בטווח הצר 4.30/4.36?
נעצור שנייה ונבחן תיאורטית את המצב בשוק. כל עוד ארה"ב מעלה את שיעורי הריבית, גדל הפער בין התשואה חסרת הסיכון הנמוכה הניתנת בארץ לבין התשואה בארה"ב. הפער הזה מעודד משקיעים רבים לקחת את כספם ולהשקיעו בפקדונות, אג"חים ושאר מוצרים אמריקאיים המציעים תשואה חסרת סיכון גבוהה מבארץ.
כלומר, בתהליך הזה נמכרים שקלים ונקנים דולרים, לשם הפשטות, וכך נוצר פיחות בערכו של השקל אל מול הדולר. אולם כפי שכבר ציינו, הדבר אינו מתרחש בפועל בתקופה האחרונה. האם הסיבה לכך תמונה במצבו של הדולר בשווקים? או שמא זהו השקל שמכתיב את המצב? אני נוטה להאמין, שלמרבית האירוניה, למטבע שני צדדים.
הסיבה העיקרית לחולשתו של הדולר, ונשתמש כאן שנית במונחים מעולם האתלטיקה, היא מעטפת שומנים שמסרבת להתנקז מעל גופה של הכלכלה האמריקאית. מעטפת השומן של ארה"ב, המורכבת מהגירעונות המסחריים והפיסקאליים העצומים שנצברו בשנים האחרונות, לא נראית כצועדת בדרך לדיאטה אפקטיבית במיוחד.
הגרעון המסחרי של ארה"ב הראה על שיא חדש של 61$ מיליארד בחודש פברואר, כאשר בחודש הקודם לו לא הראה על גרעון רחוק בהרבה סביב 58.5$ מיליארד. במקביל הגירעונות הפיסקאליים עמדו על רמת שיא של 412$ מיליארד בשנת 2004, מה שהיווה כ-3.6% מהתמ"ג של ארה"ב! ובואו לא נשכח לרגע אפילו את תחזית הצמיחה ל-2005 שירדה מ-4% ל-3.6%.
בקצרה, ובכדי להתחמק לרגע מהמספרים, ניתן בהחלט לראות מה ארה"ב רוצה – ריבית גבוהה ודולר חלש. הדולר החלש יעזור לה לצמצם מעט את הגרעון בחשבון השוטף, בעוד פער הריביות הצומח בינה לבין שאר העולם יגדיל תנועות הון אל תוך ארה"ב וכך יעזור בצמצום הגרעון המסחרי. אם לסכם בשתי מילים את כוונותיהן של בכירי הממשל האמריקאי – השלת שומנים. באופן מפתיע למדי ניתן לראות כי אכן מתממשות כוונותיהם.
הדולר אכן ממשיך לשמור על רמות חלשות בשווקים במקביל ל-6 העלאות ריבית רצופות, כאשר השביעית מוכנה בקנה. בהתאם להעלאות הריבית, ניתן לראות כבר ביטוי חיובי בתזרים ההון לארה"ב, אשר הראה בינואר על רמת שיא של 92.5$ מיליארד, ולאחר מכן הפתיע שנית לטובה בפברואר עם נתון של 84.5$ מיליארד. כלומר, אנחנו רואים באופן ברור ששיטת השלת השומנים של ארה"ב עובדת, או לפחות כך נדמה בטווח הקצר. השאלה החשובה שנשאלת כרגע היא – כמה זמן אסטרטגיה זו תחזיק אל מול השקל?
הרי, אנחנו נבדלים משאר העולם בקונפליקט מתמשך העומד על סף פתרון, או לפחות כך נדמה. הכלכלה הישראלית מעלה תחזיות צמיחה ונראה כי השוק רותח בארץ, הזרים משקיעים והקיץ בפתח. או שאולי זה רק נראה כך? הרי עלות ההתנתקות המתוכננת גדלה בהרבה לפי הניתוחים האחרונים, המתנחלים נערכים למצור צבאי שנקווה שלא יגרור מלחמת אחים, ובזירה הפיננסית הסטנלי-פישריזם צפוי להביא לריביות של עד 5% בארץ עד סוף השנה! כלומר, קשה מאוד לאמוד באופן ברור את כיוון השקל, אולם על פי מרבית הסימנים בשטח נראה כי הוא עומד איתן במסחר, ונראה כי הוא צפוי להמשיך ולצעוד עוד קדימה.
לסיכום, למרות ששום דבר לא בטוח חוץ ממוות ומיסים, אני בהחלט יכול לומר שפער הריביות שמפתחת ארה"ב אל מול העולם אולי עוזר לדולר אל מול שאר המטבעות, אבל אל מול השקל לא נראה שהוא צפוי ליהנות ממומנטום חזק במיוחד. אני נוטה להאמין שברמתו הגבוהה של הדולר הוא צפוי להגיע לאזור ה-4.5 שקלים, ולקראת סוף השנה הייתי צופה כי ייחלש חזרה.
הכותב עובד בחברת פינוטק המתמחה במטבע חוץ
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
