 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על תיירות החלל, אמידת אנרגיה במשחקי הכדורגל והמחלה שפוגעת בעובדי בריטניה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
28/4/2005 18:08 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
תיירי החלל
|
|
|
 |
|
|
|
עד כמה שזה נראה, אולי, קצת רחוק – בכל זאת, הולכות ונשלמות ההכנות לקראת סוג חדש של תיירות - תיירות חלל. שני מיליונרים, דניס טיטו ומארק שאטלוורת' היו האזרחים הראשונים שהמריאו מכדור הארץ לביקור בתחנת החלל (ב-2001 וב-2002) כשהם עושים את הדרך בתוך רכב החלל הרוסי "סויוז".
כבר עתה משתרך לו תור די ארוך של אנשים נוספים, לא מיליונרים אבל בהחלט אמידים, שמבקשים לחוות את הטיסה בחלל ולשלם בעדה. הם אינם מקצוענים בתחום, גם לא טייסי קרב לשעבר. כרטיס הטיסה, כך מעריכים, יעלה "רק" 208 אלף דולר – ובשלב זה אומרים מומחים הוא דווקא "די זול" אם משווים את עלות הטיסה מכדור הארץ למעבורת החלל הבינלאומית שהיא 15 מיליון דולר.
לאחר שרכב החלל האזרחי האמריקני "ספייס-שיפ- 1" (SSI), שלא נבנה בידי נאס"א אלא בידי גורם פרטי, ביצע שלוש טיסות חלל מוצלחות במסלולים נמוכים מאלו שבהם חגים לויינים, החלו הגורמים הטכנולוגיים והמסחריים הקשורים בהם לדבר בקול רם על תיירות החלל. המתכננים סבורים שניתן יהיה להציע, למי שהדולר "מצוי בכיסו" (בשפע), להשתתף בטיסה לגובה של 100 ק"מ. הטיסה המתוכננת תהיה קצרה, אבל תספק את חווית השהות בתנאים של חוסר-משקל כמו בחלל או ביקור בתחנת החלל הבינלאומית ליום-יומיים. התוכנית אינה כוללת אימון מוקדם מיוחד, למעט הדרכה לשימוש במערכות חירום.
לאחר ההצלחה בטיסות הניסוי של "ספייס-שיפ 1" החליטו מפתחיה להרחיב את רכב החלל הזה, לעשותו יותר מרווח לנוסעים בעתיד. שני מיליארדרים, אמריקני ובריטי חברו יחד והקימו את חברת התעופה הראשונה לתיירות בחלל, "וירג'ין גלקטיק איירוייז". על-פי לוח הזמנים שנקבע, יתקיימו בשנים 2007 ו- 2008 חמש טיסות חלל קצרות, למסלולים נמוכים מכדור הארץ. בכל טיסה כזאת תוכל ספינת החלל להטיס חמישה נוסעים. כל טיסה תימשך רק 2.5 שעות ובמהלכה הנוסעים יחוו שלוש-ארבע דקות של שהות בתנאי חוסר-משקל. זה יתרחש כאשר רכב החלל יחל בהנמכה מנקודת השיא שאליה הגיע בחלל, אל עבר מסלול התנועה שנקבע לו סביב כדור הארץ.
התוכנית העסקית של "ורג'ין גלקטיק", הנחשפת כאן לראשונה, מדברת על 3,000 אנשים שיטוסו כתיירי חלל בחמש השנים הראשונות של פעילות החברה. נכון להיום: רשימת ההמתנה לטיסות הבכורה הללו עברה מכבר את גבול 18 אלף האנשים שמוכנים לשלם בעד כרטיס טיסה כזה. בעיקר מתעניינים בכך אמריקנים המבקשים לחוות טיסה מחוץ לגבולות האטמוספירה של כדור הארץ. כל אחד מהם, שירכוש כרטיס טיסה לחלל, יידרש לעבור בדיקה רפואית וגם לחתום על מסמך מיוחד שבו ייאמר כי הסכים לטיול על עצמו את מלוא האחריות לסיכון הכרוך בטיסה.
גם הטייסים שינהגו ברכבי החלל האזרחיים-מסחריים הראשונים יעברו אימון מיוחד לקראת הטיסות מהסוג הזה וגם הליכי רישוי. עדיין לא ברור כיצד מתכוון ממשל ארה"ב להגיב לתוכנית הזאת בעיקר עקב האפשרות שיועלו דרישות מחמירות נוספות לגבי ביטחונם של תיירי-חלל. מומחים אומרים כי טיסות חלל פרטיות חייבות לקבל את הטיפול החוקי כיאה להרפתקה ולא כאילו מדובר בטיסה מסחרית, להובלה רגילה.
ככל שיגדל מספר תיירי החלל יתממש גם רעיון אחר מתחום המדע הבדיוני להצבת "מלונות קרובי-ארץ", כלומר מתקנים דמויי תחנת-החלל בגבהים נמוכים שאליהם יגיעו התיירים ב"לימוזינות חלל" – רכבי-חלל מפוארים-יחסית, לשהות של כמה ימים, ואחר-כך לטיסה חזרה לכדור הארץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
כמה אנרגיה שווה משחק כדורגל
|
|
|
|
|
|
|
האם אירוע ספורט גדול ומושך-קהל רב במיוחד משאיר אחריו "טביעת אצבעות אקולוגיות"? שאלה זו עמדה בבסיס מחקר ייחודי שביצעה המדענית הבריטית אנדריאה קולינס מאוניברסיטת קרדיף. היא בחנה עניין זה – שחייב כמובן הרבה חישובים ושימוש במחשבים – כאשר משחק הגמר של הגביע האנגלי שנערך ב- 2004 ב"איצטדיון המילניום" של קרדיף, שימש מידגם. התברר שכאשר מדובר באירוע ספורט גדול במיוחד הוא מותיר אחריו "טביעת אצבעות אקולוגית" גדולה פי כמה אלפים מגודלו של המגרש שעליו מתקיים האירוע או המשחק.
החוקרים ערכו לראשונה חישוב על השפעתו של אירוע ספורט על הסביבה. הם המירו אנרגיה ומשאבים שבהם נעשה שימוש ביום המשחק עצמו, למה שהם כינו "טביעת אצבע אקולוגית" - שטח אדמה היפותטי הנדרש כדי לאפשר את השימוש באותם משאבים.
צריכת חשמל למשל הומרה לשטח של יער הנדרש לספיגת כל הפחמן הדו-חמצני המתהווה בתהליך של יצור החשמל עצמו ולבעירה של מנועים. צריכה של כמוות מזון, באה לידי ביטוי באותו חישוב באמצעות שטח הקרקע הנדרש כדי לאפשר אותה.
על-פי שיטה זאת, כפי שדיווח עיתון המדע "ניו סיינטיסט", התברר שטביעת האצבע האקולוגית של משחק מסוים שנדגם שווה ל-3051 הקטר (1 הקטר שווה ל-10 אלפים מטר-רבוע – או שטח הדשא של מגרש כדורגל סטנדרטי).
יותר ממחצית "טביעת האצבע" הזאת מקורה בתחבורה ושינוע. למשחק שנדגם הגיעו 73 אלף איש שנסעו בחישוב מצרפי 42 מיליון ק"מ מבתיהם לאצטדיון. פחות ממחצית האנשים הגיעו למשחק ברכבם הפרטי, אבל השימוש במכונית הפרטית ייצר 68% מטביעת האצבע הקשורה בתחבורה. אילו אנשים אלו היו מגיעים לאצטדיון בתחבורה ציבורית – שטחה של טביעת האצבע האקולוגית היה קטן ב-399 הקטאר.
הגורם השני בסדר החשיבות היה צריכת מזון – והוא שווה ל-1381 הקטר. בשטח הזה נכללים 36,500 מנות של חטיפי מזון שקהל הצופים חיסל במשחק עצמו. ואפשר היה בהחלט ובקלות לצמצם את הנושא הזה אילו במקום כריכי בשר בקר היו מוכרים לקהל רק כריכים של בשר עוף – ופירוש הדבר: פחות 428 הקטר בשטח טביעת האצבע האקולוגית. החוקרים מצאו עוד כי ההשפעה של האשפה, שהותירו באי האיצטדיון, שקולה לשטח של 146 הקטאר ואילו ניתן היה למחזר את האשפה הזאת – שטח טביעת האצבע היה קטן בעוד 39 הקטארים.
המחקר זכה מצד אחד לשבחים על היותו חלוצי אבל מנגד העלו כמה מומחים תהיות כיצד מתרגמים שימוש באנרגיה לשטח קרקע. השאלות עשויות להוביל לעריכת מחקרים חדשים לאותו נושא מדעי שיש לו כמובן השלכות כלכליות מרחיקות לכת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
הלחץ הנפשי מכריע את העובדים בבריטניה
|
|
|
|
|
|
|
מצבי דחק נפשי (עקות) הם היום הגורם הראשון במעלה להיעדרויות מעבודה בבריטניה. עד לא מכבר סברו שם כי טענות על כאבי גב ובעיקר גב-תחתון, הם הגורם מספר 1 להיעדרויות ממקום העבודה וחופשות מחלה, לעתים ממושכות.
השנה שבה נותחו הנתונים הרפואיים-כלכליים הללו היא 2003 שבה נרשמו 176 מיליון ימי- היעדרות מהעבודה עקב מחלה באי הבריטי – עשרה מיליון יותר מאשר בשנה הקודמת. להיעדרויות יש גם "תג מחיר": 13 מיליארד ליש"ט שאבדו מהתפוקה הכללית של המשק הבריטי. לתעשייה אבדו 11 מיליארד ליש"ט. רק 20% מהאנשים שתבעו מהביטוח הלאומי דמי מחלה במשך ששה חודשים – אכן חזרו לעבודתם בתוך חמש שנים מהיום שבו החלה תקופת ההיעדרות שלהם.
בדיווח לשבועון הרפואה "בריטיש מדיקל ג'ורנל" ציין עורך המחקר, הפסיכיאטר ד"ר מקס הנדרסון, כי לכאורה ניתן היה לצפות שרק מחלה מאד חמורה תגרום לאנשים להפחתה כה דרסטית בתפקודם ולכן להיעדרויות ממושכות.
אבל התברר כי בעניין זה רואים שינוי דרסטי לעומת העבר: ההיעדרויות נובעות מבעיות נפשיות ופחות מבעיות פיזיות. בעשור הקודם 42% מההיעדרויות היו בגלל תלונות על כאבי גב תחתון ואילו עתה הוכפל מספרם של האנשים שטוענים כי דחק נפשי, עקה, גורם להחמרה במצבם בעבודה המחייב אותם לעזוב ולהינפש תקופה ממושכת, בבית. זאת כאשר אין עלייה בבעיות נפשיות בכלל באוכלוסייה.
יותר ויותר עובדים טוענים עתה שהעבודה השוחקת שלהם גורמת לחצים נפשיים כבדים עד שהם נאלצים להירפא מהן, בסיוע מומחים, וגם לדרוש על כך פיצוי מהביטול הלאומי בנימוק של חוסר יכולת לעבוד, לפחות זמנית.
"הפרעות נפשיות ובעיות התנהגותיות", נאמר במחקרו של ד"ר הנדרסון, "הן כיום רוב הסיבות בתביעות לדמי מחלה, חוסר יכולת להשתכר ונכות זמנית ושיעורן גדול יותר מהתביעות המוגשות עקב מחלת שרירים או מחלה גופנית אחרת".
בקבוצת ההפרעות הנפשיות נכללות עתה בעיות כמו דיכאון וחרדה. עקב מחסור במומחים במקצוע, מפנים בבריטניה כל מי שמתלונן על דיכאון או לחץ נפשי לגלולות אנטי-דכאוניות כמו פרוזק ודומיה. בשנה שעברה פירסמה ועדת מומחים מיוחדת בבריטניה אזהרה על רישום-יתר של תרופות מסוג זה ועל הבעייתיות שיש בכך.
המחקר קובע כי הדרך הטובה ביותר להחזיר למעגל העבודה אנשים שנטלו חופשת מחלה ממושכת עקב לחץ נפשי – הוא טיפול ויעוץ מצד מומחים ורופאי תעסוקה שיש להם דריסת רגל במקומות העבודה. אלא שבבריטניה, חרף מערכת הבריאות הציבורית המפותחת שלהם, יש מחסור גדול ברופאי תעסוקה בהשוואה לרוב מדינות אירופה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
