 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
והפעם מוסך רובוטי, הטרנזיסטור המהיר ביותר בעולם וכנס הטכנולוגיה שיתקיים בירושלים |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון 21/4/2005 16:45 |
|
|
|
|
 |
מוסך רובוטי עצמאי, נשלט כולו מרחוק המשמש מיתקן קבע מיוחד שבו או באמצעותו יתוקנו תקלות בלוויינים. נשמע הזוי? מדע בידיוני? – כלל וכלל לא.
חיל האוויר של ארה"ב שיגר לפני כמה ימים מיקרו-לוויין שתכליתו להוביל את הפרוייקט להצבת "מוסך לוויינים" בחלל. שלב בדיקת ההיתכנות של רעיון זה, כולל שיגור לוויין דומה, בקרוב. הלוויין הקטן שמשקלו 138 ק"ג מסומן כ- XSS11, כלומר "מערכת רכב-חללי ניסויי 11". הוא נשלח למסלולו על גבי טיל בשם "מינוטאור" מבסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה.
"איש לא עשה כדבר הזה עד כה", התגאו מנהלי הפרוייקט. המטרה היא שהלוויין שישמש כ"מוסך", כלומר "טכנאי רובוטי" שיתבקש להחזיר לוויינים "סוררים" שסטו מדרכם – למסלולם, או לבצע תיקונים אחרים שניתן לעשותם בתנאי חלל מבלי להחזיר את הלוויין שנתגלתה בו תקלה, לכדור הארץ.
כבר עתה ידוע שאחת ממטרות הפרוייקט היא להחזיר לחיים לוויינים שאבדו או פסקו לפעול וחגים בחלל כמו גרוטאות. כמו כן, הוטלה על הלוויין הזה, המצויד במצלמות
מיוחדות, משימת צילום: לברר מה בדיוק קרה ללוויין שפסק לפעול וגם לאתר שברי טילים ישנים החגים בחלל ועלולים לסכן לוויינים אחרים בחלל.
כאשר יגלה ה"מוסך" הלווייני לוויין "מת" שמנועיו דוממים, הוא יצלם אותו. המחשב הקטן שבתוכו יבצע ניתוח של התמונות ויחשב כיצד אפשר יהיה להדליק את המנועים מחדש או – להביא לחיסול מוחלט של הלוויין כדי שלא יהיה "גרוטאת מתכת" הנעה במסלול קבוע המקיף את כדור הארץ.
התוכנית המיידית מדברת על כך שה-XSS יפגוש בין 6 עד 8 לוויינים "מתים", אולם יש הטוענים כי הפרוייקט בוחן למעשה רעיון להשתמש ב"רובוט" חללי כזה כמערכת נשק נגד לווייני אויב. בשלב זה האמריקנים מכחישים הערכה זאת.
לעומת זאת, ידוע כי טכנולוגית הרובוט החללי העצמאי מעניינת את סוכנות החלל האמריקנית לקראת משימה מורכבת של הבאת דגימות קרקע ואחרות ממאדים לכדור הארץ. הלוויין הזה יהיה מצויד בנחתת שתעגון באופן עצמאי ל "ספינת האם" החללית שלו (שתשוגר למאדים לפני כן) ואחר כך תחזור לכדור הארץ.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
טרנזיסטור מהיר
|
|
 |
 |
 |
 |
|
טרנזיסטור מהיר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הטרנזיסטור המהיר ביותר בעולם, "הפועל במהירות הברק" – כפי שטוענים מפתחיו האמריקנים – נחשף לפני מספר ימים בשיקגו. בכך נסללה הדרך לדור חדש של שבבים אלקטרוניים שפועלים במהירויות דמיוניות.
מאחורי הפיתוח עומדים שני מדענים - מילטון פנג ו-ואליד חאפז מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ליד שיקגו. הטרנזיסטור נבנה מתערובת ייחודית של חומרים גבישיים מוליכים-למחצה (אינדיום פוספיד ואינדיום גאליום ארסניד), ושכבה של חומר מיקרוסקופי ייחודי.
הטרנזיסטורים הם כידוע הרכב הבסיסי בכל מעגל אלקטרוני ובכל שבב (צ'יפ) במחשב או בכל מכשיר שאנחנו משתמשים בו כיום. משתמשים בטרנזיסטורים זערוריים אלו כמתגים אלקטרוניים או כמגבירי זרם במגוון רחב מאד של מכשירים ולמשימות שונות. מערך השבבים במחשב אישי, כמו הפנטיום- 4 למשל מכיל מיליוני טרנזיסטורים על מצע סיליקון. היעילות שלהם תלויה במהירות שבה הטרנזיסטורים פועלים.
הטרנזיסטור שקבע את השיא העולמי החדש במהירות אינו עולה במימיו אל חצי מיליונית המטר ומהירותו 604 גיגה-הרץ, או 606 מיליארד פעולות חישוביות בשניה אחת. זו מהירות כפולה פי שלושה מהתקן דומה על מצע סיליקון.
המפתחים שדיווחו על עבודתם לכתב העת "אפלייד פיזיקס לטרס",פיתחו סוג ייחודי של רכיב "טרנזיסטור צומת-דו-קטבי", המבוסס על שלוש שכבות של חומרים, אחת על גבי האחרת. שכבת בסיס, שכבה פולטת ומפיצה ושכבה מאספת. הזרם שעובר דרך שלושתן ניתן לשליטה. מהירות האלקטרונים שנעה דרך השכבות גדולה יותר וגם מסלולם ארוך יותר לפני שהשכבה המאספת גורמת להם להאטה.
למרות ההישג שהוגדר פריצת-דרך טכנולוגית רבת חשיבות, עדיין ארוכה הדרך לבניית שבב שלם מטרנזיסטורים אלו. אבל נראה כי הדור הבא – כבר מאותת מרחוק: "אני כבר כאן!" ככל שתגדל מהירות הטרנזיסטורים יותר כוח עיבוד מיידע יינתן למחשבים שבהם הם ימצאו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
כנס טכנולוגיה בירושלים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כנס טכנולוגי בירושלים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחד התחומים הטכנולוגיים והתעשייתיים ה"חמים" ביותר כיום עוסק בתחום בטחון הפנים, ה"הומלנד סקיוריטי". ירושלים תארח ב- 1ביוני ועידה בינלאומית גדולה בנושא הזה שבה ייחשפו חידושים טכנולוגיים שונים – כאלה שעודם בפיתוח וכאלה שכבר מגיעים בקרוב לשימוש. מאחורי הכנס עומדים קרן בירד הדו-לאומית למחקר ופיתוח מדעי-טכנולוגי ישראל-ארה"ב ומכון התקנים הישראלי.
נציגי החברות הגדולות בארה"ב בתחומי טכנולוגיית האבטחה והביטחון ישתתפו בדיונים ויוצגו כיווני התפתחות של התחום הזה. בין הנושאים שבהם ידונו ב"ועידת ירושלים להומלנד סקיוריטי": חידושים בזיהוי ביומטרי, תשתיות קריטיות לבטלון, מערכות אבטחה למטוסים, נמלי תעופה וים, ניהול אירועים ואסונות ודרכי הפעלה של כוחות הצלה.
לקראת הכנס נמסר כי חברות ענק בתחום הטכנולוגי צמאות לרכוש פטנטים כדי לייצרם במהירות כיוון שהשוק זקוק לכל אלה. לא מעט חברות ישראליות וגופי פיתוח עשויים למצוא הזדמנויות לשיתופי פעולה ושילובי טכנולוגיות בין אלו שתוכננו בארץ לבין אלו שנבחנו או בפיתוח בארה"ב.
אחד המיזמים שיעורר עניין רב היא מערכת ה"גלובל דיפנס אינפורמיישן" GDI של טלדן הישראלית, שהשיקה בימים אלה את אחת מהמערכות הגדולות בעלם למידע טכנולוגי צבאי ובטחוני. חשיפתו לציבור תיעשה בסוף מאי ב"שבוע המיידע 2005" שייערך בתל-אביב. במערכת הזאת לא פחות מ- 160 אלף מאמרים מקצועיים, ידיעות ומחקרים בנושאים אלקטרוניקה וטכנולוגיה צבאית, מטוסים, טילים, חלל, טרור, נשק להשמדה המונית.
מדובר במאגר שמכיל מחקרים שבוצעו בעולם ב- 20 השנים האחרונות. המערכת מתעדכנת על הבסיס יומי ולקוח שיזקק לשירותיה יוכל לקבל את העדכונים היומיים הדרושים לו בדואר-אלקטרוני.
|  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|