 |
/images/archive/gallery/281/632.jpg שר האוצר בנימין נתניהו בכנסת
ערוץ הכנסת  |
|
|
| "בנימין נתניהו - מכה שלא כתובה בהגדה" |
|
| כך לדברי ההסתדרות בתגובה לפרסום דוח של הביטוח הלאומי שטוען כי ישראל מובילה בעוני ופערים כלכליים בהשוואה למדינות המפותחות. באוצר טוענים כי נטל המס לשני העשירונים העליונים עלה ל-87% |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל חורב וטל פמסון
19/4/2005 12:03 |
|
|
|
|
|
|
|
"המדיניות החברתית בשלוש השנים האחרונות הרעה באופן ממשי את מצבה של ישראל בפרספקטיבה בינלאומית. ישראל של 2004 תוצב במקום נמוך יותר במדרג המדינות המפותחות (ה-OECD) לפי היקף ההוצאה לרווחה, והיא מחזקת את מעמדה כמובילה בממדי עוני גבוהים ובפערים כלכליים עמוקים", כך טוען הביטוח הלאומי בדו"ח השנתי.
התרחבות ממדי העוני בישראל עומדת בניגוד לניסיון של מדינות לצמצם את העוני, או לפחות לבלום את גידולו במדינות המערב, טוען הדוח.
בעקבות פרסום הדוח, הגיבה ההסתדרות ואמרה כי "בנימין נתניהו - מכה שלא כתובה בהגדה. בתוך שנתיים הספיק נתניהו להביא את ישראל למקום הראשון באטימות ולמקום האחרון ברווחה. שר האוצר טרק בפני הציבור את דלתות הרווחה ופתח בפניו את דלתות חדרי האשפה לחיפוש שאריות מזון ואת דלתות בתי התמחויי לקבלת נדבות. שר האוצר הפך את ישראל למדינת צדקה ועוני - אך כל עוד העשירים שבעים - הוא לא מוצא מקום לדאגה".
על פי הנתונים, שיעור המשפחות העניות בישראל בראשית שנות התשעים היה נמוך בשישה אחוזים מהשיעור בארה"ב (%12.6 לעומת 18.3%). ואולם במהלך שנות התשעים ישראל איבדה את הפער החיובי שהיה לטובתה ודמתה לארה"ב - 17%- 18%.
ישראל גם התרחקה ממדינות כמו אנגליה וקנדה, ששיעור העוני בהן היה דומה לשלה בראשית שנות התשעים והצליחו לצמצמם את ממדי העוני. כותבי הדו"ח מציינים, שאנגליה, יותר ממדינות אחרות, משמשת דוגמה למפנה החיובי במדיניותה החברתית, וראויה לציון, משום שקבעה יעדי מדיניות לצמצום העוני ומדדים ברורים למעקב אחרי השגתם.
סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, לאה אחדות, אומרת: "על אף ששנת 2004 עמדה בסימנה של ההתאוששות הכלכלית במשק, לא כולם נהנו מהצמיחה; הקיצוץ בקצבאות הילדים נמשך לפי המתווה הקבוע בחוק, עומק
הקיצוץ בגמלה להבטחת הכנסה הורגש עוד יותר, והקצבאות לקשישים, אלמנות ונכים, נותרו ברמתן המוקפאת".
מנתוני הדוח הרפורמה במס הכנסה הפחיתה את המס על העבודה בתשעה מיליארד שקל ושהעשירון העליון נהנה מחמישה מיליארד מהפחתה זו. שלושת העשירונים העליונים של המשפחות בישראל ייהנו מ–82% של הסכום הכולל של הפחתת המס – 7.4 מיליארד שקל. הרפורמה תגדיל את ההכנסה הפנויה של המשפחות בעשירון העליון בכ–5 מיליארד שקל בשנת 2006.
ההכנסה הפנויה של משפחה בעשירון העליון תעלה בעקבות הרפורמה ב–8%, לעומת 2%-3% בעשירונים הרביעי – חמישי. מס הכנסה על משפחה בעשירון העליון יפחת עד לשנת 2006 בכ– 1,710 שקל בממוצע לחודש, לעומת 86 שקל בעשירון הרביעי.
חלקו של העשירון העליון בסך ההכנסה הפנויה יעלה בכנקודת אחוז אחת, על חשבון ירידת חלקם של העשירונים (עד השמיני). כאשר שאר הדברים קבועים, הרפורמה תפעל להעמקת הפערים בהכנסה הפנויה ומדד ג'יני יגדל ב–2.4%.
הדו"ח מציג נתונים קשים נוספים ובראשם שחיקת ההוצאה הממשלתית על בריאות ב-5.6% משנת 2001 ועד לשנת 2004. עוד מצוין בדו"ח: רבע מהשכירים במשק עובדים בשכר נמוך משני שליש השכר החציוני, כלומר פחות מ-3,400 שקל. שליש מהשכירים שעובדים בשכר נמוך, חיים במשפחות עניות לפי ההכנסה הכלכלית, אך לאחר הקצבאות, כ–17% חיים במשפחות עניות לפי ההכנסה הפנויה.
בדו"ח יש גם נקודת אור אחת: הגדלת הקצבה לקשישים מעוטי יכולת ב-2005, כפי שדרש המוסד לביטוח לאומי, תביא לצמצום העוני בקרב קשישים, אך הדו"ח מציין שעל הממשלה למקד כיום את מדיניותה במשפחות עם ילדים - עובדות ולא עובדות. לפיכך ממליץ המוסד לביטוח לאומי על עצירת הקיצוץ בקצבאות הילדים ועל האצת הדיונים בצוות שמינתה הממשלה לעניין מס הכנסה שלילי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מנכ"ל הביטוח הלאומי, יגאל בן שלום
|
|
|
 |
|
 |
|
האוצר: העשירים משלמים יותר מס
|
|
|
 |
|
|
|
באוצר לעומת זאת, רואים בנתונים של הביטוח הלאומי דווקא סימן מעודד: "הדוח מציין, כי מדינות שנקטו בצעדים שנוקטת ישראל כיום, כגון תוכניות מרווחה לעבודה הצליחו לצמצם את ממדי העוני", נאמר בהודעת האוצר. "דוח המוסד לביטוח לאומי מאשש את העובדה, כי במהלך שנות התשעים, בעוד שבשאר המדינות המערביות צומצמו ממדי העוני או גדלו אך במעט, התרחבו ממדי העוני במדינת ישראל וזאת תוך כדי נקיטת מדיניות מרחיבה של תשלומי קצבאות לאוכלוסיה בגיל העבודה.
"הנתונים של הביטוח הלאומי מאששים את מדיניותו של שר האוצר לפיה החלוקה המופלגת של הקצבאות בשנות ה-90, לרבות קצבאות הילדים, דווקא הנציחה והעצימה את העוני בישראל ולא תרמה למחיקתו".
לעומת זאת, לאוצר יש מסקנות אחרות. הפחתת המסים בשנת 2004 הגדילה את חלקם של שני העשירונים העליונים בתשלומי מס הכנסה ב-2.3 נקודות אחוז לעומת 2003, מ- 84.7% בשנת 2003 ל- 87.0% בשנת 2004. כך נמסר ע"י האוצר בתגובה לדוח הביטוח הלאומי.
"בשנת 2004 בוצעו מספר מהלכים חשובים לקידום הורדת שיעורי הריבית, ובראשם מהלך שכלל הפחתת מס הכנסה בהיקף שנתי של 2.2 מיליארד שקל. מהלך זה התמקד כולו בבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות שמשתכרים עד 8,000 שקלים לחודש", נמסר מהאוצר.
חלקו של העשירון העליון גדל ב- 1.9 נקודות אחוז, מ-67.8% ל- 69.7%. מתוך זה חלקו של המאיון העליון גדל ב- 1.4 נקודות אחוז מ-23.5% ל-24.9%. חלקו של העשירון התשיעי גדל ב-0.4 נקודות אחוז מ-16.9% ל- 17.3%. במקביל, טוען האוצר, תמונת הראי של הגידול בעשירונים העליונים היא ירידת משקלם של 8 העשירונים הראשונים בתשלומי מס ההכנסה ב-2.3 נקודות אחוז מ- 15.3% ל- 13.0%.
על פי נתוני האוצר, הרחבת הרפורמה העלתה בצורה משמעותית את סף מס ההכנסה מכ-3,000 שקלים לכ-4,000 שקלים והעניקה פטור מלא ממס הכנסה לכ-300 אלף עובדים שקודם לכן התחייבו במס הכנסה. "לפני הרפורמה כ-41% מהעובדים נמצאו מתחת סף המס, בעקבות הפחתות המסים גדל מספרם כך שכ-50% מהעובדים נהנים מפטור מלא ממס הכנסה - פטור שמתמרץ יציאה לעבודה ומגדיל את הרווחה של בעלי ההכנסות הנמוכות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
