 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם בכמה מסתכם נזק של צונאמי בארה"ב, כיצד ניתן לחזות פעילות גלים ודלק גרעיני חדש שגילו בנגב |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
8/4/2005 9:32 |
|
|
|
|
|
|
|
אסון הצונמי בדרום - מזרח אסיה – מימדי הקטל והחורבן העצומים – התניעו סידרה של מחקרים חדשים העוסקים בתופעת הטבע ההרסנית. מדענים בארה"ב, למשל, מיהרו לחשב כי אירוע צונמי בסדר גודל דומה, אילו פקד את דרום קליפורניה, בעיקר את אזור לוס אנג'לס ועיירות נופש בסביבתה, המוגדרים מכבר כמועדים לכך – היו מימדי הנזק לרכוש מסתכמים ב- 42 מיליארד דולר. סכום ממש דימיוני.
זו הפעם הראשונה שמדענים מנסים לחשב במונחים כספיים את ההפסדים והנזקים האפשריים מצונמי – וזאת בנפרד מנזקים שעלולים להיגרם מרעידת אדמה.
המחקר שנעשה באוניברסיטת דרום קליפורניה ומתפרסם בגיליון החודש של הירחון להנדסה אזרחית, מצא כי גל-גאות ענק (צונמי) בעקבות רעידת אדמה ענקית והתמוטטות תת-מימית של שכבות קרקע בלתי יציבות שחצי האי פאלוס-וורדס הקליפורני מאופיין בהן – עלול לחולל חורבן במימדים שאינם מוכרים עד היום.
המחקר סימן את אזורי הסיכון הבולטים: נמלי לוס אנג'לס ולונג-ביץ'
(כיום מרינה), כל ערי החוף של אורנג'-קאונטי ואזורים נרחבים בלוס אנג'לס עצמה – בסך הכל 308 תת-אזורים שכולם תורמים לכלכלת קליפורניה ויש להם קשרים כלכליים עם אזורים גיאוגרפיים נוספים.
עורכי המחקר ובראשם פרופ' חוזה בוררו ועמיתו פרופ' קוסטס סינולקיס מסרו כי נמנעו בכוונה מכל ניסיון להעריך את מימדי הפגיעה בנפש באירוע אסוני שכזה , מה שגם היה מחייב אותם לחשב את ערך החיים מבחינה כלכלית.
לכן הם נקטו בשיטה אחרת: החוקרים תיארו ארבעה תרחישים אפשריים של אסון, כאשר הקיצוני והגרוע ביותר אפילו חייב סגירה של כל הכבישים המהירים המובילים לקליפורניה למשך שנה, לפחות – מה שהיה גורם לאבדן ניכר של הכנסות משינוע סחורות בערך כולל של 83 מיליארד דולר.
המחקר גם מצא כי אזור לונג-ביץ', שהמרינה היפהפיה שלו אירחה את תחרויות השייט האולימפיות ב-1984 – היה סובל כנראה מהנזק הגדול ביותר – שהוערך ב-3.6 מיליארד דולר, יותר מכל עיר או עיירה אחרת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שובר גלים
|
|
|
 |
|
 |
|
שובר גלים
|
|
|
 |
|
|
|
קיימת כיום נטייה ברורה בלא מעט מוסדות מדע לספק נתונים ממחקרים חדשניים שעניינם שימור הסביבה מפני הרס – של הטבע או של האדם. גלי האוקיאנוס המכים בקווי החוף של ערים רבות, הם למשל איום שנחקר עתה.
צוות הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ליברפול מבצע עתה מחקר כזה שתכליתו להביא להפחתת האיום על בתים ורכוש מפני גלי האוקיאנוס האטלנטי. כעשרה אחוז מתושבי בריטניה גרים בסמוך לאזורי החוף שבהם קיים סיכון לשיטפונות ולתהליך הרסני של קו החוף, בגלל גלי הים. הבעיה היא שחלק ניכר מאזורי החוף הללו חסרים שוברי-גלים מתאימים. כבר כיום הנזק השנתי לרכוש, כבישים ודרכים באזורי החוף בבריטניה, מגיע ל- 2 מיליארד ליש"ט.
כדי לתת מענה לבעיה ההולכת ומחריפה, יזם ד"ר טרי הדג'ס מהפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת ליברפול, מחקר המבוסס על מודל ממוחשב שמעריך את כמויות המים שמצליחים לפרוץ שוברי-גלים. המחקר בדק האם בעקבות בניית שובר הגלים, הגלים גבוהים יותר מבעבר ומצליחים לעבור מעל פני "חומות הים" הללו, מה שמחולל מדי חורף את השיטפונות ואת ההרס לרכוש ולא אחת גם גובה מחיר בחיי אדם.
המודל יציע דרכים לצמצום מימדי ההרס והנזק וגם אילו אמצעים יש לנקוט – כלומר לבנות – לצורך הגנה על הקרקעות והמבנים.
המודל, ראשון מסוגו ברמה עולמית, יאפשר לחוקרים ליזום תרחישים שונים, מצבים מורכבים ומשולבים של אירועי טבע – שהם סכנה לכלי-רכב, הולכי רגל ומבנים וגם לשוברי הגלים עצמם. הוא יאפשר לחזות בדיוק איזה נזק נגרם מגלים בגובה מסוים – ועל סמך זה להציע סגירת כבישים יזומה כשקיימת תחזית לאירוע מזג-אויר חמור. כל זאת, על מנת לצמצם את מימדי ההרס, לפנות תושבים מבעוד מועד לאזורי מקלט – וגם ליזום עיבוי של שוברי-גלים ו"קירות-מגן ימיים" לקראת חורף גשום במיוחד.
חישוב שכבר בוצע באמצעות המודל הזה העלה כי בניית מערך הגנה ימי מיוחד על קו החוף – אותן חומות ושוברי-גלים בגובה מתאים – הוא פרוייקט יקר מאד. בנייה של 1 ק"מ של חומה ימית תעלה כ-10 מיליון ליש"ט (כ-80 מיליון שקל). עורכי המחקר הבטיחו למצוא רעיונות הנדסיים מתקדמים שיאפשרו בניית חומות הגנה כאלו ביעילות ובתמחור מתאים.
עד כמה הנושא הזה חשוב ניתן ללמוד כי למיזם המחקרי הצטרפו מדענים מיפן ופורטוגל – וקיימת הבטחה שהממצאים יסופקו לכל מדינה בעולם שתזדקק להם להגנה מפני אסון טבע אפשרי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דלק גרעיני חדש התגלה באוניברסיטת בן גרויון
|
|
|
|
|
|
|
דלק גרעיני
|
|
|
|
|
|
|
שני מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר יוג'ין שווארגראוס מהמחלקה להנדסה גרעינית ודיקן הפקולטה למדעי ההנדסה הפרופסור להנדסה גרעינית, יגאל רונן, גילו כי חומר גרעיני נדיר בשם "אמריציום" (איזוטופ 242 M), יהיה יעיל מאד למנועיה של ספינת-חלל שתמריא למאדים – והמסע הזה באמצעות דלק גרעיני המבוסס על האמריציום ולא על אורניום כמקובל כיום – יימשך כמה שבועות ולא 10-8 חודשים כפי שהדבר נעשה עתה. השניים מבצעים כבר ניסויים בדלקים גרעיניים לא-מקובלים מסוג זה.
שני החוקרים מסרו בראיון לביטאון אוניברסיטת בן-גוריון כי הדבר היחידי שמעכב את השימוש באמריציום הוא המחיר. זהו הדלק המעולה ביותר – פי כמה טוב מאורניום – ורק היעדר טכנולוגיה עכשווית שאיננה מפותחת די כדי לייצר אותו בכמויות מסחריות, זה מה שמייקר אותו מאד ובולם את השימוש בו.
אולם בעתיד יתכן שינוי – כיוון שסוכנות החלל של ארה"ב, נאס"א, החלו להבין שיש צורך לבנות כורים גרעיניים שייצרו חשמל במתח גבוה להנעת רכבי-חלל למרחקים גדולים, כמו למאדים ואפילו לעבר כוכב הלכת צדק וירחיו. הדלק הגרעיני במנועיהם חייב לכן להיות אחר מאורניום. כבר עתה מתכננת נאס"א פרוייקט בשם "פרומתיאוס" לטיסה למעמקי החלל כאשר החללית תונע באמצעות חשמל שייצר כור גרעיני בתוכה. כמו כן, גם התוכנית, לאמצע העשור הבא, להצבת בסיס קבע על מאדים ושימוש בחומרים שמצויים בכוכב הלכת הזה, יחייב שימוש בדלק גרעיני אחר מאורניום.
"רק עכשיו", אומר ד"ר שווארגראוס, "מתחיל העולם להבין איזה פוטנציאל אדיר טמון באנגריה הגרעינית לטיסות בחלל אבל גם ליצירת חשמל איכותי על הארץ". שינוי בסוג הדלק שבו ישתמשו, גם בכורי החשמל הקיימים, יגדיל את כושר התפוקה שלהם ב-50 אחוז. במקום דלק מוצק - המגיע בצורת מוטות – מציע עתה המדען הישראלי שימוש בדלק בצורת קוביות חלולות שגם יתרום לצינון יעיל של הכור ויגדיל את עוצמתו. הוא יהיה יותר בטוח, חסכוני ושיעור הפסולת הרדיו-אקטיבית שלו – מזערי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
