 |
 |
|
|
|
|
| זה נשמע מופרך, אבל זו המציאות: על סמך חוקים מנדטוריים יכולות הרשויות להחליט בכל עת שהן צריכות את הקרקע או הבית שלכם, ופשוט להפקיע אותם - כמעט ללא אפשרות לערער ואפילו בלי פיצוי ראוי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
29/3/2005 10:12 |
|
|
|
|
|
|
|
לרובנו זה נשמע כלא יותר מחלום בלהות: יום אחד מודיעות לנו הרשויות שהוחלט לקחת מאיתנו - ללא פיצוי ראוי - חלק מהאדמה או מהבית השייכים לנו, לטובת סלילת כביש, בניית בית-כנסת או הקמת גדר. התסריט הזה נראה לקוח מזמנים אחרים וממשטר אחר.
אבל זה כאן ועכשיו: תושבי הקיבוצים עין השלושה וניר עוז שבדרום נדהמו לאחרונה לשמוע שמנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, מתכוון להפעיל את "חוק הסדרת תפיסת מקרקעין בזמן חירום" - שחוקק ב-1949 - שבמסגרתו תיטול המדינה את אדמותיהם כדי לסלול את "ציר הוברס" - כביש עוקף עזה.ואם לא די בכך,מתברר כי מאחר שעלפי החוק תוקף הצו הוא ל-3 שנים בלבד (עם אפשרות להארכה בכל פעם בעוד 3 שנים) - גם גובה הפיצוי יהיה נמוך במיוחד. למזלם של הקיבוצניקים, הספיק עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון, סודאי ושות', לפנות לפני כשבוע לבית-המשפט ולקבל צו מניעה, עוד לפני שהגיעה הגזרה של משרד הביטחון.
אם לא היה עושה כן, על-פי החוק הישן הקיבוצים היו נאלצים לשטוח את טענותיהם בפני ועדה מיוחדת
של המדינה, ולא היו מורשים לפנות לבג"ץ. לדברי סודאי, "קשה להאמין שבמדינת ישראל עדיין מפעילים חוק דרקוני, שיכול להוציא כל אחד מאיתנו מהדירה שלו. אם מנכ"ל משרד הביטחון חושב שהקרקע שלנו דרושה להגנת המדינה ובטחון הציבור, הוא יכול פשוט לקחת אותה, ולנו כמעט אין אפשרות לערער".
האמת היא שגם בלי להפעיל את חוקי החירום הדרקוניים, המדינה יכולה להחליט על הפקעה והלאמה של כמעט כל נכס. השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא שאלת הפיצוי. שמאי המקרקעין אהוד המאירי מסביר, שעל-פי חוקי ההפקעות המנדטוריים - חוק פקודת הדרכים וחוק רכישה לצורכי ציבור, הנמצאים עדיין בתוקף - יכולה המדינה להפקיע עד 25% משטחו של אדם בלי שום פיצוי. במקביל, על-פי חוקי התכנון והבנייה הנוגעים בעיקר לרשויות מקומיות, ניתן להפקיע מבעלים פרטיים קרקע בהיקף של עד 40% מהשטח ללא תמורה. עם זאת, המאירי מדגיש כי "בשנים האחרונות הפסיקה לוקחת בחשבון את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינה רואה בפיצוי של 60% או 75% פיצוי ראוי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"גם בעל הקרקע נהנה"
|
|
|
 |
|
|
|
הראציונל החדש קובע כי במקרה שבו המדינה מפקיעה שטח קטן יחסית לטובת הקמת כביש או פארק ציבורי, רואים באדם שממנו הופקעה הקרקע כמי שגם נהנה מההפקעה. אבל בית-המשפט קבע, כי במקרה שבו נלקח חלקו הארי של השטח,קשה לראות את הטובה הצומחת מכך לאותו אדם, וממילא המדינה מחויבת לשלם לו פיצויים מלאים.
לדברי המאירי, הנחיות מפורשות של היועץ המשפטי לממשלה קובעות, כי במקרה של הפקעת 80% מהשטח חייבים לתת את מלוא התמורה, ויש מקרים בפסיקה שבהם מדובר על פיצוי מלא גם בעת הפקעות בשיעורים נמוכים יותר. בנוסף, לאחר שבית-המשפט העיר לא פעם שיש לשנות את החוק המנדטורי, הוקמה לפני כשנה ועדה שנועדה לתקן את חוקי ההפקעות, והיא אמורה ככל הנראה לבטל את אפשרות ההפקעה ללא תמורה.
על כל פנים, יש לזכור שהפקעת קרקעות לטובת ייעוד ציבורי אינה בהכרח סוף פסוק. עורך הדין שי רווה מסביר, כי בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ו יותר מגעים של אזרחים פרטיים מול הרשויות המקומיות, שעניינם ביטול הפקעות היסטוריות שלא מומשו. לדבריו, בכל הארץ פזורים שטחים שהופקעו לטובת פארק, בית-ספר וכדומה,שלא הוקמו.במקרים כאלה עדיף לפתור את הסוגיה בהבנה עם רשות המקומית, ולא להזדקק להתערבות בית-המשפט. לדבריו, "לשני הצדדים כדאי לגבש פשרה. רק כך תאפשר הרשות המקומית, בקלות יחסית,ליזום תוכנית חדשה על השטח לטובת הבעלים המקוריים, כשהיא מצדה תזכה בהיטלי השבחה נאים ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
