 |
/images/archive/gallery/268/799.jpg מתחת לכל ביקורת
איור: קויה וילסקר  |
|
|
|
|
| מכון התקנים אחראי, בין השאר, לבדיקת מכשירי החשמל המיובאים לארץ - בדיקה שאמורה להבטיח כי המכשיר הנמכר לא יקצר, יחשמל או יגרום לשריפה. אלא שלדברי עובדים במכון, בפועל מתבצעות בדיקות באופן חלקי, באמצעים ישנים ותחת לחץ של ההנהלה להאיץ את התהליך - גם במחיר סיכון הבריאות שלנו. תגובת המכון: "המכון עומד מאחורי הבדיקות שהוא מבצע לציוד הנכנס לישראל, ובכך מגן על הציבור" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רונית מורגנשטרן
6/3/2005 15:07 |
|
|
|
|
|
|
|
בכל הקשור לצריכת מכשירי חשמל בידוריים (די.וי.די, וידיאו, טלוויזיה, מערכות קולנוע ושמע),ישראל היא מעצמה לא פחות מאשר בתחום הטלפונים הסלולריים. יש בתים רבים שבהם בכל חדר אפשר למצוא טלוויזיה, ואולי גם די.וי.די או וידיאו צמוד לה. התחרות הגדולה בשוק, והמחירים הזולים היחסית, מדרבנים אותנו לרכוש עוד ועוד מכשירים - יתקלקל? נקנה אחר.
אלא שהמאסות האדירות האלה בכל בית עלולות לסכן את יושביו; לחשמל, חלילה, או לגרום לשריפה. זאת משום שלעתים המכשירים אינם נבדקים כיאות היכן שהיו צריכים להיבדק: במעבדת החשמל והאלקטרוניקה של מכון התקנים.
יש לציין, כי מדובר באחת מהמעבדות המכניסות והרווחיות במכון, שמכסה על כמה מעבדות מפסידות אחרות. לנוכח הגירעון הגדול של המכון, חשיבותה גדולה במיוחד - מה שלא מנע מכמה עובדים לשעבר במכון לחשוף בפני הציבור את מה שראו. "יש היום אלפי מכשירים מסוכנים בשוק שנמכרו לצרכנים, ולא נבדקו כראוי במכון התקנים", הם מתריעים.
יבואנים, התלויים במכון התקנים, חששו לשתף פעולה, אבל לעומתם אמר למעריב בכיר באחת מרשתות מוצרי החשמל המובילות: "לפעמים מביאים לנו מוצרים, שאני לא יודע איך הם עברו את מכון התקנים. המזל של הלקוחות שלנו הוא שאנחנו עושים כאן בקרה נוספת. למרות זאת, לפני שנה היה לנו פה משבר אמיתי עם מכשירי די.וי.די שכולם התקלקלו-נשרפו לאחר זמן, כי לא בדקו את פתחי האוורור. איך דבר כזה עובר את מכון התקנים כמכשיר תקין?".
במעבדת האלקטרוניקה שבמכון מתבצעות שתי בדיקות עיקריות: בדיקת אב-טיפוס ובדיקת שין. בדיקת אב-טיפוס היא בדיקה המתבצעת לדגם חדש שטרם הגיע
לארץ. זוהי הבדיקה היקרה ביותר - 8,000-7,000 שקל למכשיר טלוויזיה או וידיאו.
לדברי עובד לשעבר במעבדה, "בדיקות אב-טיפוס הן בדיקות מלאות. פירוט הבדיקות אינו מובא לידיעת היבואן, אלא רק המסקנות - מתאים/לא מתאים - וזאת מהסיבות הבאות: א. המכון אינו רוצה לחשוף אותן. ב. את רוב היבואנים לא מעניינים הפרטים, אלא קבלת תו התקן". לפי התקן לציוד בידורי, אמורים להיבדק "חלקים נגישים" ו"חלקים חיים", וכן עליית הטמפרטורה כתוצאה מפעולות מסוימות. ברוב הציוד הבידורי הקיים בשוק ב-15 השנה האחרונות, לא ניתן לזהות את החלקים באופן מלא ללא תרשימי החשמל, שהבדיקה מחייבת. אולם לדברי העובדים, היו בודקים שלא ידעו איך לקרוא את התרשים החשמלי ולבדוק לפיו, ובפועל בדקו רק חלקים שראו.
"את המכון זה לא עניין", אומרים העובדים, "מה שעניין אותו היה 'לסגור' תעודות - לאשר או לפסול מכשירים. כל בודק היה צריך 'לסגור' כמה שיותר תעודות. עקב כך בודקים פברקו תעודות שאחר כר אושרו ונחתמו על-ידי ראש המדור וראש הענף. בשנים מסוימות דרשנו תרשימים חשמליים ביוזמתנו, אבל הנוהג הופסק, כיוון שהוא היה מעכב את סגירת התעודות וגורם הפסד למעבדה. עובד שהיה סוגר יותר תעודות, היה זכאי ליותר שעות נוספות. בכל חודש היה אוסף אותנו אחד הבכירים, ונוזף באלה שסגרו מספר תעודות נמוך מדי".
ממכון התקנים נמסר בתגובה: "מכון התקנים הישראלי הוא הגוף הלאומי המופקד על בטיחות הציבור בישראל. המכון עומד מאחורי הבדיקות שהוא מבצע לציוד הנכנס לישראל, ובכך שומר ומגן על הציבור. אנחנו פועלים ללא משוא פנים, ובודקים מאות אלפי מוצרים בשנה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"קוצר כבל, הנתיך נשרף"
|
|
|
 |
|
|
|
"פעולה בתנאי תקלה" - סעיף 11 בתקן 250 - הוא אחד מהסעיפים החשובים, שאמורים להגן על הצרכן מפני עליית טמפרטורה במקרה של תקלה. לדברי אחד העובדים, "על הבודק לבצע תקלה (קצר) ברכיב משני, ולבדוק כיצד מושפעת מכך עליית הטמפרטורה במכשיר. כמובן שללא תרשים חשמלי מילוי הסעיף לוקה בחסר". לדברי עובד אחר, "עד 1990 המעבדה עבדה עם תרשימים חשמליים. כשהתחלתי לעבוד במכון, מדפים שלמים היו עמוסים בתרשימים חשמליים של מאות דגמים, אבל בשנים האחרונות הנושא הוזנח, בעיקר בגלל רמת הבודקים".
במכון התקנים אומרים בתגובה: "כל עובדי מכון התקנים הינם בעלי הסמכה רלוונטית למקצועם ? חשמלאים או אנשי אלקטרוניקה, והמעבדה כוללת גם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים. המעבדה ועובדיה נמצאים בתהליך של לימוד מתמיד, ומקבלים הכשרות פנימיות וחיצוניות רלוונטיות".
לדברי בכיר באחת מחברות היבוא הגדולות, "יש מקרים שבהם רושמים במכון מה התקלה, ויש מקרים שלא, ופשוט מציינים בסעיף - לא מתאים. מי שרוצה לערער, צריך להוציא מהם את הפרטים שנפסלו".
המכון דורש מכם להגיש תרשימים חשמליים?
"בוודאי. התקן דורש את זה".
ומה קורה בפועל?
"לא תמיד אנחנו מצליחים להשיג את התרשימים המספקים בחו"ל, אז בודקים לנו את המכשירים בלי התרשים. בודק מיומן ומקצוען יכול לעשות את זה גם בלי תרשים. אני מניח שהם מקצוענים. לנו, כיבואנים גדולים, יש בעיה אחרת עם המכון. בשנתיים האחרונות יש מאסות ענק של מכשירים חשמליים שמייבאים לארץ, והעומס במכון רב. אז בודקים בדיקה ראשונית, שבה המכשיר נמצא תקין, ורק לאחר כמה חודשים אנחנו מקבלים מהמכון פנייה שהיתה תקלה במכשיר, ושדרושה בדיקה נוספת. בינתיים כבר הזמנו ומכרנו מאות מכשירים".
ממכון התקנים נמסר בתגובה: "לגבי הטענות של יבואנים לגבי שיווק מוצרים פגומים, לאחר ששקיבלו אישור ראשוני מהמכון - האישור הראשוני מטעם המכון ניתן רק אם בבדיקה ראשונית לא נמצאו ליקויים, ובהתחייבות של היבואן לא לשווק ולא למכור את המוצר עד השלמת הבדיקה. אם יבואן מסוים הפר את התחייבותו, הרי זו עבירה על החוק".
אחת מהתעודות שנמצאת בידי מעריב מעידה על ביצוע בדיקות מיותרות ולא מתאימות למכשיר. "לפי התעודה", אומר אחד העובדים, "נכתב כי בדיקת האב-טיפוס למכשיר נערכה במאי 2004, בעלות של 4,500 שקל בקירוב, וכי נבדקו הסעיפים 8 (חימום בטמפרטורות אופפות גבוהות), 19 (יציבות מכנית) ו-11 (פעולה בתנאי תקלה). בפועל, סעיף 8 כלל לא נבדק, אולם היבואן חויב גם בגינו. סעיף 19 נמצא 'מתאים', אף שהוא אינו אמור לחול על מכשירי וידיאו, אלא על מכשירים שניצבים על הרצפה (כמו טלוויזיה גדולה או מכונת משחק), והיבואן כמובן חויב גם על סעיף זה.
"בסעיף 11 ('פעולה בתנאי תקלה') מצוין ש'קוצר כבל, והנתיך נשרף מיד', אולם לא מצוין איזה כבל קוצר, וכיצד נשרף הנתיך מיד, אם הבודק אמור לקצר רכיב בחלק המשני של הספק. התשובה היא כנראה זו: הבודק עבד ללא תרשים חשמלי, ולא ידע מי מבין עשרות הרכיבים בספק לקצר, ולכן 'פברק' רכיב (כבל) ומסקנה. בין כה אין בקרת איכות אחריו, וחמור יותר - היבואן אינו מקבל לידיו את תוצאות הבדיקה, אלא רק את המסקנות. בנוסף, אין למכשיר תיק מוצר, כפי שמחייב נוהל אבטחת איכות של המכון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המכון נהג לקבל מתנות
|
|
|
|
|
|
|
לדברי הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, גרישה דייטש, "חד-משמעית, נדרש תרשים חשמלי כדי לבדוק את האב-טיפוס. מדובר בבדיקות מאוד מורכבות. איך אפשר לבצען בלי תרשים? מעבר לכך, על הבודקים במעבדת האלקטרוניקה והחשמל להיות טכנאי חשמל מוסמכים, בפיקוח מהנדס חשמל". ממכון התקנים נמסר בתגובה: "אחד מהתנאים להסמכת עובד הוא הוכחת כושרו לקריאה והבנה של תרשים חשמלי. עם זאת, לא לכל מוצר ולא לכל בדיקה יש צורך בתרשים חשמלי".
טענה אחרת שמעלים עובדי המכון לשעבר נוגעת לקשר עם היבואנים. לדבריהם, המכון נהג לקבל מהם מתנות בשווי מאות שקלים בפסח ובראש השנה (רדיו טייפים וכדומה). אלה היו מרוכזות במחסנים ומחולקות לעובדי המכון. במקביל, חלק מעובדי המכון היו רוכשים מוצרי חשמל מהיבואנים בהנחה ניכרת, ולפעמים גם בחינם.
כאשר חברה מובילה ערכה מסיבה לעובדיה בקיסריה, שכללה הופעה של זמר מוביל וארוחה גדולה, 15 שולחנות נשמרו לעובדי מכון התקנים, וכולם התמלאו. וכאשר יבואן גדול מירושלים ערך מסיבה להשקת מוצרים במלון השרון בהרצליה, הוקצו 10 שולחנות לעובדי המכון.
לדברי עובד לשעבר, "אני מציין את שני האירועים האלה כי בהם נכחתי, כמו חברי הנהלה, ראשי מדורים וענפים. חברות אלה מפרנסות את מכון התקנים בסכומים גדולים מאוד, והן נמצאות, לא פלא, ב'מסלול הירוק' שהוא קל יותר מבחינת הבדיקות". עוד עולה מדברי העובדים, כי מכשירים שהיו ממתינים לבדיקות במחסן היו מוצאים לעתים לשימושם האישי של בודקים, כולל בכירים. "לפעמים מכשירים היו חוזרים ליבואן שרוטים ואי-אפשר היה למכור אותם. מעטים היבואנים שהתלוננו על כך".
ממכון התקנים נמסר: "מדובר במקרה שאירע לפני כמה שנים. בזמנו, חשף המכון כמה עובדים שנחשדו בקבלת מתנות מלקוחותיהם. המכון, ביוזמתו, העביר את פרטיהם למשטרה. המשטרה ערכה חקירה, ומי שנמצא אשם, אינו עובד היום במכון. כמו כן, בית-המשפט קבע עונשים ליבואנים שניסו 'לשחד' את עובדי המכון. איננו מוצאים טעם להעלות היום האשמות נגד עובדי המכון, שעושים את עבודתם נאמנה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתנות בשווי מאות שקלים בפסח ובראש השנה
|
|
|
|
|
|
|
'סחבקים' של ההנהלה
|
|
|
|
|
|
|
הבדיקה השנייה שמקיימת המעבדה לאלקטרוניקה היא "בדיקת שין", שמבוצעת על דגמים שעברו כבר בדיקת אב-טיפוס. זוהי בדיקה חלקית, שעלותה כ-1,000 שקל, ומוצמדת לה בדיקה נוספת - "סילוק ליקויים", בעלות של כ-300 שקל. בדיקת "סילוק ליקויים" מבוצעת אצל היבואן, ובמסגרתה עובר הבוחן על חוברות ההדרכה בעברית ותוויות הזיהוי שעל המכשיר. לדברי העובדים לשעבר, בודקים נהגו לאסוף את "סילוקי הליקויים" שהצטברו - 10-8 למשל - לבצעם ביום אחד, ולחייב את היבואן בגין 10-8 נסיעות.
ממכון התקנים נמסר: "כשנוסעים לבצע בדיקה אצל לקוח, מחייבים את הלקוח רק עבור נסיעה אחת, גם אם באותה נסיעה מבצעים כמה בדיקות אצל הלקוח. המחיר שמשלם הלקוח מבוסס על מחירון, שמביא בחשבון אילו סעיפים רלוונטיים למוצר ואילו לא".
מצבם של היבואנים הקטנים והבינוניים קשה יותר בהשוואה לגדולים. לדברי יבואן מהצפון, "היבואנים די מפחדים מבודקי המכון ומהנהלת המכון, וכיוון שהם רוצים לקבל שחרור ממכס, הם ישלמו כל סכום. חלקם לא מבינים בתקן ולא בבדיקות עצמן, וממילא מגלגלים את העלויות של הבדיקות על הצרכן. כששואלים את הנהלת המכון למה המחירים כל-כך גבוהים, הם עונים שהמחירים מאושרים על-ידי התמ"ס, ושאם היבואן ייבא כמות גדולה המחיר יתחלק על-פני יותר מכשירים. ליבואנים הגדולים אין בעיה לצבור מלאי גדול של סחורה, אבל יבואנים קטנים, שמנסים להתחרות ביבואנים הגדולים, נופלים".
"בדרך-כלל היבואנים הגדולים הם ה'סחבקים' של הנהלת המכון, כיוון שהמכון משמש בשבילם פילטר נגד היבואנים הקטנים, וגם כי הם 'מפרנסי המכון'. היבואנים הגדולים, למשל, לא צריכים 'להוציא' דוגמאות ממשלוח חדש, ובבדיקות השין - מחייבים אותם על משלוח אחד כן ועל משלוח אחד לא. לעומת זאת, ליבואנים הקטנים עושים 'אבטחת איכות כבדה'".
ממכון התקנים נמסר: "המכון אינו מבדיל בין יבואן קטן ליבואן גדול. 'המסלול הירוק' כולל קריטריונים ספציפיים, ובפועל אפשר למצוא בו יבואנים גדולים וקטנים כאחד. במסלול זה נכללים יבואנים המוכיחים אמינות לאורך זמן, ומייבאים מוצרים איכותיים, המתאימים לתקן".ליקויים נוספים: בתקן 250, לדברי העובדים, קיים סעיף המתייחס למידת הקרינה שפולטת הטלוויזיה (סעיף 6).
"מד הקרינה היה ארכאי ודי לא אמין, ורוב הזמן היה מקולקל או סתם לא עבד", טוענים העובדים, "בודקים היו מציינים תוצאה סתמית רק כדי 'לסגור' את הסעיף. עד היום יש בודקים שאינם יודעים כיצד להפעילו. ממכון התקנים נמסר בתגובה לכך: "המכשיר לבדיקת קרינת יינון נמצא בתוקף עד יוני 2005. מדובר במכשיר הנפוץ ביותר במעבדות הגדולות והמכובדות בעולם".
לדברי אחד העובדים, "יצא לנו לומר למנהל אבטחת האיכות לא פעם, 'שמע, הכל פה בולשיט. אנשים
לא מבצעים בדיקות לא בגלל שהם לא יכולים, אלא כי אין תרשים חשמלי או בגלל הלחץ לסגור תעודות, אבל הוא אמר 'מה לעשות, ככה ההנהלה רוצה'".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
