 |
/images/archive/gallery/106/546.jpg בית הקברות בבית-שמש
פלאש 90  |
|
|
|
|
| המוות - נושא כאוב לכל הדעות. מה עושים כשבכל זאת עורגים לו? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עו"ד אופיר מילר
3/3/2005 11:27 |
|
|
|
|
|
|
|
לא אחת נתקלתי בפניות מצד לקוחותיי המבקשים לצוות מראש, כי במידה ויחלו חס וחלילה במחלה סופנית, חייהם לא יוארכו באופן מלאכותי על ידי חיבור למכשירים מאריכי חיים.
האם צוואה שכזו היא חוקית? האם קיימת היום דרך להגן על זכותנו הבסיסית לחיות ולמות בכבוד? האם רשאי חולה לצוות כי לא יחובר למכשירים מאריכי חיים או ינותק מהם? האם רשאית משפחתו של חולה לדרוש ניתוקו ממכשירים מאריכי חיים?
מחד, עומדת זכותו הבסיסית של כל אדם על גופו כחלק מכבוד האדם וחירותו, וזכותו של אדם לבחור לסיים את חייו בכבוד, מבלי לאבד צלם אנוש; מאידך, ניצבת ההכרה בקדושת החיים, וחובתם של אנשי הסגל הרפואי להציל חיים כאשר הם מצויים בסכנה.
העיסוק בנושא "הזכות למות בכבוד" הינו אחת הבעיות הקשות והמורכבות הן בתחום המשפט והן בתחום האתיקה הרפואית. ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית מאפשרת להאריך את
תוחלת החיים, באמצעים מלאכותיים, ואולם הדבר כרוך, פעמים רבות, בפגיעה באיכות החיים ובכבודו של המטופל.מכשירים מאריכי חיים (מכונת הנשמה, זונדה, דיאליזה וכיוב') לרוב אינם מרפאים את החולה ממחלתו, אלא מבטיחים את הישארותו בחיים, עד לקריסת מערכות הגוף האחרות.
בשנת 1996 חוקקה הכנסת את חוק זכויות החולה שנועד לקבוע את זכויות האדם המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק אינו נותן מענה לשאלות הנדונות.
חוק זכויות החולה מחייב אמנם הסכמה מדעת של המטופל כתנאי לכל טיפול רפואי שניתן לו, ואולם במצבים בהם מצבו הגופני או הנפשי של החולה אינו מאפשר קבלת הסכמה מדעת, וכן בנסיבות שבהן נשקפת לו סכנה חמורה, החוק מאפשר מתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל ואף בניגוד לרצונו.במצב המשפטי הקיים, רופא המנתק חולה ממכשיר מאריך חיים, עלול לשאת באחריות אזרחית ואף פלילית למותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רופא בחדר ניתוח צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
החוק בעד
|
|
|
 |
|
|
|
בשנת 2002 הונחה על שולחן הכנסת, לראשונה, "הצעת חוק החולה הנוטה למות". הצעת החוק קובעת הנחה לפיה אדם רוצה להוסיף לחיות, אלא אם כן הוכח אחרת מעל לכל ספק, ובמקרה של ספק יש לנטות לטובת החיים.
כאשר חולה הוא בלתי כשיר, ניתן, על פי הצעת החוק, להסתמך על "הנחיות רפואיות מקדימות" שנתן מראש או על הנחיות בא-כוחו, ובהיעדר הנחיות כאלו רשאי הרופא האחראי להסתמך על עדויות ברורות של בני משפחה וחברים קרובים.
למעשה, הצעת החוק נותנת לאדם אפשרות לתת מראש הוראות רפואיות ביחס לטיפול הרפואי בו, אם יגיע למצב שבו הוא מוגדר כ"חולה הנוטה למות"- מצב של בעיה רפואית חשוכת מרפא כאשר תוחלת החיים הצפויה לו היא של פחות משישה חודשים, על פי קביעה של שני רופאים מומחים.
ברם, כל עוד לא עברה הצעת החוק בקריאה שלישית בכנסת ובהיעדר חקיקה ברורה בעניין, לא קיים פיתרון לשאלות אותן שאלנו לעיל ועל מנת לקבל סעד בעניין, נאלצים חולים הנוטים למות לעתור לבתי המשפט בעצמם או באמצעות בני משפחותיהם ולבקש שלא להאריך את חייהם באופן אקטיבי, אלא לכבד את גופם ואת מהלכה הטבעי של מחלתם, ולאפשר להם למות בכבוד. גם בבתי המשפט לא ניתנו פתרונות אחידים לבעיות שהתעוררו.
ככלל, במקרים בהם החולה הביע את רצונו המפורש שחייו מלאי-הסבל לא יוארכו עוד באמצעים מלאכותיים, והיה גם ברור למעלה מכל ספק כי מצבו הוא סופני ובלתי הפיך, נתנו בתי המשפט את הסעד המבוקש, והורו שלא לחברו למכשירים מאריכי חיים.
לאחרונה אף ניתן פסק דין תקדימי מפי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גורן (ה.פ 929/04 מיום 13.7.04), המצהיר על זכותו של חולה השרוי בתרדמת שלא לקבל טיפול רפואי המאריך את חייו באופן מלאכותי.
באותו עניין השתכנע בית המשפט שזה היה רצונו המפורש של החולה, למרות שלא הייתה צוואה כלשהי המעידה על רצונו ("צוואה בחיים"), ולא ניתן היה לתקשר עימו.
בפסק הדין הסתמך הנשיא גורן, בין היתר, על תזכיר הצעת חוק החולה הנוטה למות אשר הוזכרה לעיל.
לפיכך, ראוי להבהיר, כי עד שתתקבל הצעת החוק, אין אמנם תוקף חוקי לצוואה המורה על אי חיבור או על ניתוק ממכשירים מאריכי חיים, אולם צוואה שכזו תוכל לשמש ככלי עזר לבית המשפט בבואו ללמוד על רצון החולה בדבר ניתוק ממכשירים מאריכי חיים, אם הצוואה נעשתה בעת שהחולה היה מודע למצבו הסופני, והיה צלול בדעתו. כמו כן, היה ותתקבל בכנסת הצעת חוק החולה הנוטה למות, יינתן, כפי הנראה, תוקף חוקי מחייב לצוואה שכזו.
עו"ד אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי הדין מילר ושות' העוסק, בין היתר, בנושאי ירושה וצוואות וישמח לעמוד לרשותכם לשאלות נוספות בכתובת: www.miller-adv.com
אין האמור ברשימה זו מהווה המלצה להתנהגות ו/או חוות דעת מחייבת, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסיבותיו המיוחדות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
