 |
/images/archive/gallery/264/217.jpg מתדלק בתחנת דלק
אמיר מאירי  |
|
|
|
|
| הנתונים שמפרסמים יצרני הרכב על כמויות הדלק שצורכות המכוניות אופטימיים ללא תקנה: בתנאי כביש אמיתיים, המכוניות הן שתייניות הרבה יותר כבדות. שיטת מדידה שתאומץ בקרוב אמורה לצמצם את הפערים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
23/2/2005 12:47 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנתיים האחרונות התייקרו מחירי הדלקים בעולם בשיעורים חדים - גם בגלל מלחמות וצרות אחרות בכמה ארצות מפיקות נפט, וגם בגלל גידול ניכר בביקוש לאנרגיה בסין. מחיר הדלק, שמאז תחילת שנות ה-80 חדל להיות גורם מאוד משמעותי בהחלטה על רכישת מכונית חדשה, שב למודעותם של לקוחות רבים, ואלה מבקשים ללמוד על צריכת הדלק של מכוניתם
המיועדת מסבך הנתונים המפורסמים על-ידי יצרני הרכב.
אלא שכל מי שניסה להסתמך ברצינות על נתונים אלה נדהם בוודאי לגלות עד כמה הם נגועים באופטימיות ומנותקים מן המציאות. בפועל, גם הנהג בעל הרגל העדינה ביותר על דוושת הדלק מגלה מהר מאוד שצריכת הדלק של מכוניתו גבוהה במידה משמעותית מזו שעליה מצהיר היצרן.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מדידה מנותקת מהמציאות
|
|
|
 |
|
|
|
ההפרש המשמעותי הזה נובע מכך,שיצרני הרכב השכילו לדאוג לשיטת מדידה די משונה, שעומדת בבסיס תקינת הרכב הכלל-אירופית. לא מדובר רק בתצרוכת הדלק: אותה שיטה משמשת גם למדידת זיהום האוויר שהמכונית יוצרת ולכך יש חשיבות רבה במדינות מתקדמות, שבהן נבחרי העם דואגים גם לבריאות הציבור ומנסים למנוע תחלואה, וכליהרכב משלמים אגרות בהתאם לזיהום שהם מייצרים. במילים אחרות, ככל שכלי רכב פחות מעיק על הסביבה,כך הוא מקבל תמריץ בדמות מיסוי מופחת, שמהווה שיקול משמעותי בעת רכישת מכונית.
שיטת המדידה הקיימת באירופה לא מייצגת את צריכת הדלק האמיתית בגלל דרך הביצוע של המדידה, המתבצעת על-גבי מכשיר "דינמומטר". בחלקו הראשון של המבחן, שמדמה נהיגה עירונית, "נוהגים" במכונית במהירות מרבית של 50 קמ"ש במשך 195 שניות, שמתוכן במשך 60 שניות המכונית "עומדת" בהילוך סרק.
בחלק השני, שמדמה נהיגה בין-עירונית, "נוהגים" במכונית במשך 400 שניות, שמתוכן 20 שניות בהילוך סרק והמהירות המרבית היא 120 קמ"ש. שני מבחנים אלה מבוצעים במספר סדרות רצופות ובסך-הכל במשך כ-20 דקות.
בחיים האמיתיים מהירות הנסיעה בעיר ומחוץ לה גבוהה יותר, אבל זה עוד החלק הקל של הבעיה. חלק הארי של תצרוכת הדלק וזיהום האוויר של מכוניות נובע מהתאוצות - גם זינוק מעמידה וגם תאוצות ביניים - וכן מהשלבים הראשונים בנסיעה, לפני שהמנוע ומערכותיו התחממו לטמפרטורת עבודה.
במציאות, ככל שהתאוצה מהירה יותר, כך זקוק המנוע ליותר דלק, אבל במבחן מאיצים את המכוניות בתאוצה מקבילה פחות או יותר לזו של רוכב אופניים קשיש: במבחן העירוני, למשל, התאוצה ל-50 קמ "ש אורכת לא פחות מ-26 שניות, ובמבחן הבין-עירוני אורכת התאוצה ל-120 קמ "ש למעלה מ-90 שניות (דקה וחצי). לידיעתכם , התאוצה המרבית של מרבית המכוניות למהירות הזאת אורכת בסביבות 15 שניות.
אם מישהו מאיתנו ינסה להאיץ בקצב הזה בכביש הציבורי, לא רק שהוא יגרום לפקקי תנועה ויזכה ל"ברכות" חמות של נהגים אחרים,הוא גם עלול לסכן את עצמו ואת שאר המשתמשים בדרך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלטרנטיבה ראשונה
|
|
|
|
|
|
|
לפני כשנתיים הציגה ההתאחדות הבינלאומית לספורט מוטורי (FIA) אלטרנטיבה למבחן המקובל, ומכיוון שמדובר באותו גוף שהיה בגרעין המייסד של מבחני הריסוק Euro-NCAP, פרויקט שהצליח לכופף את יצרני הרכב ולגרום להם לייצר מכוניות בטוחות יותר, התקוות למהפכה רצינית היו גבוהות. ההתאחדות דירגה את כל המכוניות הפופולריות באירופה במסגרת פרויקט "אקו-טסט" (Eco-Test), ובו נעשה שימוש באותה שיטת "מדרג כוכבים", שהצליחה כל-כך בדירוג המכוניות המרוסקות.
האקו-טסט מבוסס במידה רבה על השיטה האירופית, אך מוסיף לה "נהיגה" בין-עירונית במתאר יותר ריאלי,שכולל מהירות נסיעה עד 130 קמ"ש,עם הפחתת והגברת מהירות, כפי שמקובל בכבישים עמוסים, וכן מספר "לחיצות מלאות" של המצערת.
היתרון הגדול של האקו-טסט, כמו זה של מבחני הריסוק, נובע מכך שהוא מספק נתונים מפורטים - ובעיקר השוואתיים - אודות מרבית המכוניות האירופיות המקובלות (ניתן לעיין בתוצאות באתר האינטרנט של ההאתחדות, בכתובת www.fia.com). אבל במבחן התוצאה, המהפכה לא היתה משמעותית, מפני שגם האקו-טסט רחוק מלתאר את תצרוכת הדלק שבה ייתקל המשתמש הסביר בחיים האמיתיים.
מה שעשוי לפתור את הבעיה הוא מודל חדש, אשר פותח לאחרונה במסגרת פרויקט כלל-אירופי בשם CADC. הוא החל במקור (בשנת 2001) בשוויץ , וכיום שותפות בו 14 מעבדות מחקר ברחבי אירופה. מודל זה נחשב הרבה יותר ריאלי משני המודלים האחרים,ולראיה: תצרוכת הדלק שמתקבלת בו גבוהה בכ-30% מזו שעליה מכריזים יצרני הרכב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חדשות באופק
|
|
|
|
|
|
|
לכאורה, הדבר הפשוט ביותר מבחינת הצרכן הספקן היה לקחת את נתוני היצרן, להוסיף להם 30%, ולהשוות בין מכוניות שונות, כשהמקדם החדש נלקח בחשבון. למעשה, תצרוכת הדלק האמיתית נובעת ממגוון רחב של משתנים, ובכללם גם משקל המכונית, יעילות מערכות ההינע, מקדם הגרר (אווירודינמיות), יעילות המנוע בתנאי עומס משתנים ועוד, ולכן קיימת שונות רבה בין ביצועי המכוניות: חלקן יגיעו לתצרוכת דלק גבוהה רק ב-10% מן הנתונים הרשמיים, ואחרות אף ל-40%.
נכון להיום אין סיכוי שיצרני הרכב יאמצו את המודל הזה, שפועל לרעתם, ואילו האיחוד האירופי לא יבחר להתעמת איתם. אולם בעתיד הקרוב, כאשר המודל החדש יתחיל לפרסם תוצאות השוואתיות של כלי רכב שונים, הוא צפוי להפוך לכוח צרכני מן המעלה הראשונה, ממש כמו פרויקט Euro-NCAP.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
