 |
 |
|
|
 |
המטבוליזם האלקטרוני |
 |
|
 |
 |
כמה זמן מחזיקה טלוויזיה ממוצעת לפני שמחליפים אותה? מה יגרום לנו לזרוק את ה-DVD שלנו מהבית? למה מכשירים חשמליים מתיישנים מהר כל-כך? |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
|
|
אלכס דורון, עסקים@מחשבים 12/2/2005 12:32
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
בן כמה המחשב שלכם? בת כמה הטלוויזיה? סיכוי גבוה שגילם של המכשירים הללו אינו עולה על 3 שנים. ככל שהמכשירים הדיגיטליים תופסים חלק חשוב יותר בחיינו, כך הולך אורך חייו של כל אחד מהם ומתקצר. האם שמתם לב באיזו תכיפות אתם מחליפים את המחשב האישי, את הטלוויזיה הצבעונית, את מערכת הסטריאו, את הטלפון האלחוטי וגם את המכונית, המיקרוגל, מכונת הכביסה או המקרר? במקרים רבים המכשיר לא מאריך ימים מעבר לתקופת האחריות עליו; אם הוא לא שובק חיים, רבים נפטרים ממנו או מציעים אותו למכירה כמוצר מיד שנייה, כדי לגייס כספים לרכישת החדש והמשוכלל יותר.
אבל פרדוקס הקנייה הוא אכזרי: בשנייה שקניתם את המכשיר החדש, הוא מיד שווה הרבה פחות מערכו בחנות. מקובל לחשוב שכאשר מכונית חדשה יוצאת מפתח סוכנות היבואן, היא מאבדת 25%-15% מערכה המקורי. אותם כללים תקפים גם לגבי רכישות אחרות. משאל בלתי מייצג שערכנו בקרב נותני שירותים למערכות אלקטרוניות שונות, מגלה את התמונה הבאה: הישראלי הממוצע מחליף טלוויזיה צבעונית אחת ל-5-4 שנים. זהו פרק הזמן שבמהלכו מתגלות במכשיר כל מיני תקלות, ולא כדאי לתקן אותו יותר מדי פעמים. מערכת סטריאו ביתית מחזיקה מעמד 8-7 שנים. וידיאו ממילא מאבד כיום את מקומו בשוק, כיוון שרבים עוברים לשימוש בנגני DVD ("מי קונה עכשיו וידיאו? בעיקר הורים צעירים שמחפשים דרכים לרתק את הזאטוט לקלטות שלו", טוען טכנאי מערכות בידור).
גם נגני DVD מוחלפים כיום בתדירות גבוהה מכפי שהיה מקובל בעבר - אחת לשנתיים. מחירם של מכשירים רבים מהסוג הזול אינו עולה על 300 שקל, וכדאי לרכוש מכשיר חדש כשהישן מתקלקל. צג מחשב מחזיק מעמד אצל משתמש ישראלי ממוצע כ-8 שנים. יש כיום נטייה להעדיף צגים בגודל 17 אינץ' על-פני צגי 15 אינץ', שהיו מקובלים רק לפני 4 שנים. יחידת המחשב עצמה חיה כ-4 שנים. גם מחשב נייד מוחלף אחת ל-4 שנים לערך, אם כי בשוק טוענים שאין די ניסיון מצטבר לגבי מכשיר זה. הוא עדיין נחשב יקר יותר מהמחשב השולחני, אך גם מחיריו הולכים ויורדים בזריזות. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/112/793.jpg |
|
|
 |
 |
 |
 |
המקרר שורד יותר
|
 |
 |
 |
 |
טלפון אלחוטי מחזיק מעמד בבית ישראלי ממוצע 5-4 שנים. אורך חייהם של הטלפונים הסלולריים קצר יותר, בין היתר בגלל מכשירים סלולריים חדישים יותר הכוללים מצלמה, למשל, או לטובת מכשירי הדור השלישי. על-פי ההערכה בקרב מומחים בענף, תתקבע מתכונת של החלפת הסלולר הפרטי אחת לשנתיים, ויש האומרים שאפילו פחות. את המיקרוגל מחליף הישראלי הממוצע אחת ל-7-6 שנים, וכך גם לגבי מכונת הכביסה. מייבש הכביסה מפנה את מקומו לטובת אחד חדש בכל 7 שנים, תנור אפייה בכל 8 שנים, מדיח הכלים בכל 9-8 שנים, והמקרר, מלך המטבח, יוחלף רק אחת ל-10 שנים.
אורך חייה של מכונית פרטית עומד על 5-4 שנים. "לא כל ישראלי הוא הרב עובדיה יוסף, שמחליף עכשיו - לאחר שנת שימוש אחת בלבד - וולבו מפוארת ששוויה כ-800 אלף שקל", אומר אחד האישים הבולטים בשוק הרכב הישראלי. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/212/923.jpg |
|
|
 |
 |
 |
 |
אבולוציה
|
 |
 |
 |
 |
התהליך הזה לא נולד אתמול: תקליטי ה-33 ושליש חיסלו את תקליטי ה-78 סיבובים לדקה, ובעצמם הועפו כעבור זמן מה על-ידי קלטות האודיו, שנזרקו לטובת התקליטורים. קודאק, למשל, מפסיקה בימים אלה לייצר את מקרני השקופיות שלה, ומצלמות דיגיטליות נוספות קוברות בכל יום את מצלמות הפילם. מישהו זוכר בכלל את מסרטות ה-8 מ"מ?
מנגד, קשה להאמין, אבל עדיין יש מיליוני משתמשי מחשבים, בעיקר בארצות הברית, שהמכשירים הביתיים שלהם עדיין מריצים במערכות הפעלה מסוג "חלונות 3.1" ההיסטוריות. מחשבים המריצים "חלונות 95" יש רבים, אף שמיקרוסופט כבר מזמן חדלה לספק להם תמיכה טכנית במסגרת מאמציה לאלצם, כמעט בכוח, להשתדרג.
סקר שערכה התאחדות צרכני האלקטרוניקה האמריקנית בתחילת השנה, העלה נתונים דומים. הסקר בחן ציפיות של משתמשים מהמכשירים שהם רוכשים. עורכיו ציינו, כי הנטייה של הצרכן האמריקני היא להיפטר ממכשיר מיושן שנה אחת לפני שהוא נחשב "ישן מדי", ובעיקר כשקיימת הסכנה שהוא פשוט ישבוק חיים עקב גילו המתקדם.
אורך החיים המשמעותי ביותר למכשיר אלקטרוני שייך לטלוויזיה - 11.4 שנים בממוצע. בלא מעט בתים בארצות הברית ובקנדה מפעילים עדיין טלוויזיות שחור-לבן. כותב שורות אלה זכה בשנות ה-80 לשזוף במו-עיניו מכשירי טלוויזיה מתוצרת זניט המיתולוגית בבתים פרטיים בארצות הברית. מכשירים אלה נבנו בשנות ה-30 וה-40, והיו הראשונים מסוגם. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
התמונות הדיגיטליות נרקבות
|
 |
 |
 |
 |
ככל שהתפתחה הטכנולוגיה הדיגיטלית, כן התכווץ אורך החיים של המכשירים: למערכת סטריאו ביתית ניתן צפי לאורך חיים של 9.4 שנים בממוצע, למקרן קולנוע ביתי - 8.5 שנים, למצלמת וידיאו ביתית – 8 שנים, למערכת וידיאו 7.9 שנים, למצלמה דיגיטלית 7.3 שנים, לנגן DVD 7.2 שנים, צג של מחשב ביתי ישמור על מקומו 6.9 שנים, בעוד שהמחשב עצמו יוחלף כעבור 6.8 שנים בממוצע. מחשב נייד יחזיק מעמד 6 שנים, דיסקמן 5.8 שנים, קונסולת משחקי מחשב 5.7 שנים, טלפון אלחוטי 5.3 שנים, טלפון סלולרי 4.6 שנים, ומחשב כף יד (או "פאלם") - 4.5 שנים.
בין החששות הכבדים ביותר שמעיקים על משתמשי מכשירים דיגיטליים ביתיים, נמצאים הדיווחים בדבר תופעת "רקבון התקליטורים"; חיי הסוללה הקצרים של נגני iPod; המחיר הגבוה של תיקון מסכי פלזמה; ובעיית הצריבה של תמונות סטטיות על-גבי המסכים. משפחות רבות מעדיפות לאחסן את הצילומים הדיגיטליים במחשב או באתרי אינטרנט, במקום להדפיסם ולסדרם באלבומים. אבל מה יקרה לקבצים בעוד 20-10 שנה? ומי יודע כמה זמן יתקיימו האתרים הללו?
ישנן חברות שמנסות להציע פתרונות למי שחוששים מאובדן מידע יקר ערך כזה. הן מפתחות תוכנות שיבטיחו שימור איכותי של מדיה דיגיטלית - במיוחד של תצלומים - ל-70 עד 100 שנים לפחות. אך גם לאלה אין עדיין הוכחות לכך שיצליחו לשמר את המידע, ושהוא ישרוד בתנאי זיהום אוויר, תנאי חום או קור קיצוניים או כל תהליך מאיץ ריקבון אחר. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/197/528.jpg |
|
|
 |
 |
 |
 |
יפן: משתמשים מעט וזורקים
|
 |
 |
 |
 |
קשה לערער על כך שהופעת מוצרים חדשניים, שיהיו תמיד משוכללים יותר מקודמיהם - ומסעי השיווק האגרסיביים שמלווים אותם - משקפים את כוחם העצום של השוק ושל האופנה שהוא מכתיב, ומשכנעים את הצרכנים לפתוח את הארנק.
אבל הכיוון הזה מוכתב על-ידי עולם העסקים, מתוך מגמה להגדיל את הרווחים. נדרשו שנים לא מעטות לעולם המערבי, ובעיקר לארצות הברית, לאמץ את הגישה היפנית ארוכת השנים, שלפיה ראוי לעודד את הצרכנים להחליף את המָכשור האלקטרוני הביתי שלהם לעתים תכופות מאוד. הגישה הזו מעודדת את התעשייה וממריצה את המשק, ובסופו של דבר מועילה גם לצרכנים עצמם.
חברת המחשבים סאן מיקרוסיסטמס הפיקה לפני שנים סרטון הדרכה לעובדיה, שבו צולמו פחי האשפה ליד בתים בטוקיו, ובהם קרטונים של מכשירי טלוויזיה. הקרטונים בלטו היטב ליד כל בית ממש, כאילו מישהו כיוון את כל התושבים לשדרג את הטלוויזיות שלהם באותו מועד. הסרטון סיפר, שבמקרים רבים הכילו הקרטונים שבפחים מכשירים "ישנים", שהיו בשימוש פעמים מועטות בלבד. זה לא מנע מהם להגיע לפח לטובת טלוויזיות חדשניות יותר, שמצייתות לצו האופנה. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/257/273.jpg |
|
|
 |
 |
 |
 |
החדש כבר ישן
|
 |
 |
 |
 |
השדרוג לא מבטל את חששותיהם של צרכנים לגבי תוחלת החיים של המוצר החדש, שיהיה מיושן בעוד שבועות ספורים, בגלל השינויים המואצים בתעשיית האלקטרוניקה. ואכן, דורות חדשים של מוצרים צצים בקצב מסחרר, שלא היה מוכר מעולם.
הנה דוגמה מהזמן האחרון: אם יש לכם נגן DVD בבית, ואפילו כזה שרכשתם רק עתה, ממש "המילה האחרונה", הנה חדשות רעות: הוא כבר מיושן מאוד. סביר להניח שעל המדפים מונח כבר נגן DVD מתוחכם יותר, שתומך בתקליטורי די.וי.די בתקן חדש.
שני תקנים חדשים של מכשירי DVD עושים בשלב זה את דרכם לשוק: "היי-דפינישן DVD" (HD DVD) - שמכיל לא רק את המכשיר, אלא גם פורמט הקלטה וניגון מתקדם שפיתחו טושיבה, NEC וסאניו - או פורמט "בלו ריי" (קרן כחולה – Blue-ray) כפול-השכבות שמפתחת סוני. התקליטור עצמו צפוי להשתנות בעקבות שינוי התקן: התקליטורים בעלי השכבה האחת יכללו יכולת אחסון של 25 ג'יגהבייט, וכפולי-השכבות יכילו יותר מ-50 ג'יגהבייט - פי 5 מתקליטור DVD נוכחי.
הוליווד מאמצת אל ליבה את הטכנולוגיה הזו על שני אופניה, בהנחה שהיא תשלוט בזירה בשנים הקרובות. אולפני וולט דיסני מכתיבים מהלך המעדיף את הדיסק כפול השכבות של סוני, בהנחה שהוא הפורמט שישרוד וכל השאר ייעלמו לחלוטין. האולפנים המתחרים, וורנר ברוס, פרמונט ויוניברסל, מעדיפים את הפורמט המתחרה. לפרק זמן מסוים צפוי כנראה קרב בין שני הפורמטים, שיזכיר את מלחמת הווידיאו הגדולה בין ה-VHS לפורמט "בטאמקס", שהתחוללה בשנות ה-80. ה-VHS ניצח ומחק לחלוטין את יריבו. הקלטות והמכשירים הפכו לחסרי ערך, והציבו אבן דרך משמעותית בכל הנוגע לאורך החיים בעידן הדיגיטלי. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/106/235.jpg |
|
|
 |
 |
 |
 |
גם הדיגיטליות תוחלף
|
 |
 |
 |
 |
למקרא הדיווח על ה"מלחמה" הטכנולוגית הקרובה, עולה מיד השאלה: מה יהיה על ספריות ה-DVD הקיימות כיום? האם תלכנה בדרכן של ספריות תקליטי הוויניל השחורים? האם נגנים שיתבססו על אחד מהתקנים החדישים יתמכו בכלל בתקן הישן, שקיים עתה? סביר להניח שכן, ובינתיים צרכנים דוחים רכישת ציוד חדש עד שתתבהר תמונת התחרות.
הבעיה מומחשת היטב במקרה של מסכי הפלזמה המשמשים בטלוויזיות החדישות. על-פי חברת פיליפס, יצרנית מובילה של הטלוויזיות הדיגיטליות הללו, הן פותחו כדי להחזיק מעמד בין 40 ל-60 אלף שעות. בהנחה שצרכן סביר צופה בטלוויזיה רק 4 שעות ביום, הרי שב-7 שנים המכשיר יפעל 10,000 שעות. איש אינו מצפה היום שהטלוויזיה היקרה הזאת תישאר בבית 30 שנה. אורך החיים של המכשיר אינו נוגע לכשלים מכניים - הוא תלוי רק בכוחו של היצרן לשכנע את צרכניו לרכוש דגם חדש, שיעיף מהבית את המיושן.
ואגב, ייתכן גם שכל העידן הדיגיטלי הזה הוא זמני. בכירי תעשיית האלקטרוניקה מדברים בגלוי על כך שהעידן הדיגיטלי הנוכחי אינו אמור להחזיק מעמד יותר מ-30 שנה. במהלך אחד העשורים הקרובים יגיח דור משוכלל יותר של טכנולוגיות, שיבטיח ביצועים ברמה חדשה, וכמובן - מכירות חוזרות ונשנות של מכשירים ביתיים. את ה-DVD החדש שלכם תוכלו אז למכור אולי למוזיאון. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
|
 |
|
|

|
|
 |
|