 |
בית-השיטה, שהיה מהקיבוצים המ בוססים ביותר בתנועה הקיבוצית עד לפני מספר שנים, מצוי היום במצוקה קשה. בשל גרעונות הקיבוץ, הוא נאלץ למכור נכסים רבים, ובהם יתרת אחזקותיו במפעל החמוצים בית השיטה (49%), שנמכרה לפני כשנה ל אסם. הגרעונות הביאו למצב חברתי קשה, וכיום מאשימים חלק מהחברים (מרביתם מבוגרים) את מנהלי הקיבוץ בניהול כושל ואף בפעולות לא חוקיות, שגרמו כביכול לקריסתו. באחרונה אף הגישה אחת מחברות הקיבוץ, דליה בר-ארגוב, תביעה לבית-המשפט המחוזי בנצרת נגד הקיבוץ. לפני כשבועיים פנו חברים אחרים אל רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, בבקשה להתערב ולפתוח בחקירת הנעשה בקיבוץ. בכתב התביעה של בר-ארגוב, שהוגש באמצעות עו"ד רוני חייט, נטען בין היתר כי "כלכלת הקיבוץ קרסה לחלוטין לפני מספר חודשים, כתוצאה ממדיניות כושלת ובלתי אחראית, וכי גם לאחר הקריסה ממשיכה הנהלת האגודה לנהוג כתמול-שלשום, ואין איש הנוטל אחריות לתוצאות". עוד נטען, כי "לאחר שהסכימו החברים על'מודל ההתפרנסות החדש', במסגרת מדיניות ההפרטה, התברר במפתיע שב-2002, ערב המעבר לשכר דיפרנציאלי, עבר הקיבוץ ממאזן הון חיובי למאזן הון שלילי". דהיינו: ב-2001 הראו הדוחות הכספיים של הקיבוץ הון עצמי
חיובי של 38 מיליון שקל, ולעומתם 2002 הסתיימה בהון שלילי בסך 11 מיליון שקל - צניחה של כ-50 מיליון בשנה אחת. עוד נטען, כי "ביולי 2003 נדהמו החברים לגלות שחסכונותיהם הפרטיים המתנהלים בקיבוץ 'נתפסו' או'הוקפאו'. הנהלת הקיבוץ, שנקלעה למשבר תזרימי קשה, שמה את ידה על הכסף לצורך תשלום חובות, והחברים איבדו את כל חסכונותיהם. קשישים שחסכו לניתוח או למתנה, צעירים שחסכו לנסיעה או לימודים, וסתם קשייום שאספו פרוטה לפרוטה לכל מקרה העתיד לבוא - מצאו את עצמם ללא כלום". בתביעה נאמר עוד, כי "ב-2004 נחתם הסכם הסדרת חובות בין בית-השיטה לבין הבנקים, הסכם שמהווה בפועל 'מכירת חיסול' כללית של המפעלים והתאגידים היצרניים". התובעת ביקשה מביתהמשפט לצוות עצירה מוחלטת של ההשקעות בבנייה ובשיפוצי דירות בקיבוץ, ולהקצות תקציבים להקמת "רשת ביטחון" כלכלית לחברים, או לחלופין לבטל את תוכנית ההפרטה. בכתב ההגנה של הקיבוץ נטען, כי מדובר "בתביעה קנטרנית שנועדה לנגח את הקיבוץ, ללא כל תכלית או בסיס משפטי". על-פי כתב ההגנה, הקיבוץ שרוי בקשיים זה שנים רבות, והם לא החלו עם תחילת ההפרטה, כפי שעולה מכתב התביעה. בכתב ההגנה נטען עוד, כי הנהלת הקיבוץ פעלה במקצועיות ובשקיפות מלאה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"שכר המנהלים גדל"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כאמור, גם חברים נוספים מבית-השיטה פנו אל רשם האגודות השיתופיות, בדרישה לחקור את הפעולות "הבלתי חוקיות", כטענתם , שהובילו לקריסת הקיבוץ. הפונים, רובם מעל גיל 50, טוענים עוד כי "לאחרונה, למרות שברור שהקיבוץ הולך לפשיטת רגל, מוגבר קצב ההפרטות, ושכר המנהלים גדל לסכומי עתק". לטענתם , "חברי ההנהלה ממשיכים בהשקעות ממקורות שלא קיימים, המחייבים לקחת הלוואות ממקורות לא ברורים - כנראה גם בשוק האפור". החברים הוותיקים אמרו ל מעריב, כי הם חוששים שתוך זמן קצר ימצאו את עצמם ללא הכנסה מינימלית לקיום. ממשרדו של עו"ד זליגמן נמסר כי הפנייה בבדיקה. מזכירות הקיבוץ הפנתה אותנו ליו"ר הקהילה, רן רונן, שמסר בתגובה: "מוניתי לתפקיד בינואר 2004. אני מכיר את הטענות, אבל לא עבדתי אז עם הקיבוץ - אינני לוקח אחריות על מה שהיה אז, ולכן אין לי על מה להגיב ". |  |  |  |  | |
|