 |
היקף פקדונות העו"ש של הציבור בבנקים גדל ב-29% בשנת 2004 בעקבות הריבית הנמוכה, והגיע לשיא של 21.4 מיליארד שקל בתחילת 2005 - כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל. היקף המזומנים שבידי הציבור גדל אשתקד ב-8.5% בלבד והגיע לשיא של 17.8 מיליארד שקל. אמצעי התשלום במשק (מזומנים ופקדונות עו"ש) גדלו אשתקד ב-18.5% וה גיעו לשיא של כל הזמנים- 39.2 מיליארד שקל. סכום פקדונות העו"ש בבנקים הוכפל בתוך 6 שנים, ואילו היקף המזומנים גדל ב-78%. מדובר בשיעור גידול מטאורי, הרבה מעבר לאינפלציה בשנים אלה. בתחילת שנת 1999 היו לציבור רק 10.5 מיליארד שקלים בחשבונות עו"ש ו-10 מיליארד שקלים במזומן. מה גרם לנסיקת כספי הציבור בפקדונות העו"ש? מתברר כי במציאות של אינפלציה נמוכה וריבית אפסית על הפק"מ בבנקים, הציבור מוכן להשאיר אלפי שקלים בחשבונות העו"ש ובכיסים, כי הפסד הריבית זעום. למשל, אם יש לכם 2,000 שקל בחשבון העו"ש, אתם מפסידים רווח ריבית בסך כ-30 שקל בשנה שלמה, לעומת הפסד גדול של כ-160 שקל בשנת 2002, בתקופת הריבית הגבוהה במשק. לכן הציבור אדיש ואינו ממהר להוציא את כספו מחשבון העו"ש ולהשקיע אותו באפיקים אחרים. יתרה מזו, הציבור גם מוכן להסתובב עם שטרות רבים בכיס, בגלל הפסד הריבית הקטן.
|
 |
 |
 |
 |
|
|