 |
שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות הערביות נמוך ב-34% בהשוואה לרשויות המקומיות היהודיות. כך עולה ממחקר שערך ד"ר עדי ברנדר, ממחלקת המחקר של בנק ישראל. במחקר נמצא, כי גם בניכוי ההבדלים בין היישובים היהודיים לערביים (מצב כלכלי של התושבים ומאפייניהם דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים), שיעור גביית הארנונה ברשויות הערביות ב-2002-2000 היה נמוך ביותר מ-20% מהשיעור ברשויות היהודיות. מהמחקר עולה עוד כי שיעור גביית הארנונה מתוך החיוב השוטף ביישובים הערביים הוא כ-45%. כך, אילו היו הרשויות המקומיות הערביות גובות ארנונה בשיעורים דומים לאלו שגובות רשויות מקומיות יהודיות בעלות מאפיינים דומים, היו הכנסותיהן מארנונה גדלות בכמחצית - כ-150 מיליון שקל לשנה. ההשוואה בין שיעורי הגבייה נערכה תוך התחשבות בהבדלים ברמת ההכנסה ובמאפיינים שונים של האוכלוסייה ביישוב המשפיעים על גביית הארנונה: הדירוג החברתי-כלכלי של היישוב, השכר הממוצע למשרת שכיר, שיעור האבטלה, אחוז מקבלי הגימלה להבטחת הכנסה, אחוז המשפחות מרובות הילדים, אחוז מקבלי קצבת זקנה ואחוז מקבלי קצבאות נכות. כמו כן מציין המחקר כי הפער בשיעורי הגביה בין הרשויות היהודיות והערביות לא השתנה בעקבות אירועי אוקטובר 2000 והאינתיפאדה וכי שיעורי הגביה הנמוכים יחסית מאפיינים את כלל המגזר הערבי ללא הבדלים מובהקים בין הרשויות המוסלמיות, הנוצריות, הדרוזיות והצ'רקסיות. עורך המחקר מציין כי ממצאי המחקר עקביים עם מחקרים בתחומים אחרים המצביעים על כך שתיפקודם של בני מיעוטים, המצויים במצב חברתי-כלכלי נחות, נוטה להיות ברמה נמוכה יותר, גם כאשר מדובר בפעילויות המיועדות לרווחתם. לעומת זאת, ממצאי המחקר אינם תומכים בגישה העולה ממספר מחקרים בספרות הכלכלית שהצביעו על יתרונות פוטנציאליים להתרכזות אוכלוסייה בעלת מאפיינים דומים באותם יישובים. עוד עולה מהמחקר כי דרושה הפעלת סמכויות הממשלה, למשל באמצעות הצבת גובי מס ביישובים בהם רמת הגבייה נמוכה במיוחד, על מנת להבטיח את קיומם של מקורות מספיקים למתן השירותים המקומיים ביישובים אלה וחלוקת נטל המס המקומי בין תושבי אותם יישובים על פי החוק.
|
 |
 |
 |
 |
|
|