 |
/images/archive/gallery/172/639.jpg הפגנת עובדי הרשויות. תמונת אריכיון
צילום: גיל חורב  |
|
|
| שוב לא משלמים את המשכורות |
|
| ארבעה חודשים אחרי ש"נפתר" משבר הרשויות- 6,000 עובדים ב-30 רשויות שוב לא מקבלים שכר. המצב עוד צפוי להחמיר |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מרב דוד
16/1/2005 8:08 |
|
|
|
|
|
|
|
כשהמשבר הגדול ברשויות נפתר לפני כמה חודשים, אמרו עובדים רבים שהם לא מוכנים לחגוג עד שלא יראו את המשכורת נכנסת לבנק. הם ידעו על מה הם מדברים. למרות כל ההסכמים, ההבטחות והחיוכים, כ-6,000 עובדים ביותר מ-30 רשויות מקומיות ממשיכים לחכות למשכורת, ונאלצים לחיות ממעט החסכונות ומתרומות.
זה לא אמור היה להיות כך. רק בספטמבר האחרון השביתה ההסתדרות את המשק ליום אחד במחאה על אי-תשלום משכורות מתמשך ברשויות. משרד האוצר ומשרד הפנים התערבו במשבר, הזרימו כספים לרשויות המקומיות, ואז, לפתע, שולמו סוף סוף מרבית המשכורות. אלא שזאת היתה
רק הקלה זמנית. בחודשים האחרונים שוב הפסיקו רשויות רבות לשלם את המשכורות לעובדים, או שלא שילמו את המשכורות במלואן.
מסמך שהוגש בימים האחרונים לבית הדין הארצי לעבודה, והגיע לידי מעריב, מפרט את הלנות השכר והפגיעה החמורה בתנאים הסוציאליים של עובדי הרשויות ברחבי הארץ. בקריית-גת ובאליכין, למשל, לא שולמו משכורות אוקטובר ונובמבר, ובבניברק ובאפעל, לא שולמה משכורת נובמבר. במגזר הערבי יש רשויות שבהן המצב קשה אף יותר. בזרזיר למשל לא שולם שכר מספטמבר, ובטייבה יכולים רק לקנא בהם, משום ששם לא ראו אפילו את משכורת יולי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הספקים מקבלים לפני העובדים"
|
|
|
 |
|
|
|
המצב, כך נראה, רק יחמיר: באוצר מבקשים עכשיו לקצץ 95 מיליון שקל מתקציבי הרשויות המקומיות, כדי לממן את כניסת העבודה ויהדות התורה לממשלה. אמנם כל משרדי הממשלה יצטרכו לקצץ מתקציביהם, כדי לממן את ההסכמים הקואליציוניים שיעלו לאוצר 750 מיליון שקל. ואמנם הקיצוץ לא אמור להתבצע בתשלומי שכר. אבל זה לא ממש מנחם את העובדים.
למה המשבר ברשויות מסרב לגווע? הגורמים השונים מטילים כרגיל את האשמה אחד על השני. ההסתדרות והשלטון המקומי חתמו באחרונה על הסכם מסגרת שקובע את התנאים לתוכנית הבראה, ועל פיו אמורים לחתום ראשי הרשויות על הסכמי תוכניות הבראה עם העובדים שלהם. אלא שראשי הרשויות לא ממהרים לחתום על ההסכמים. על פי ההסכם, אסור לקצץ בשכר של עובדים קיימים, אלא רק לפטר עובדים מיותרים.
יש רשויות שמתקשות לבצע את הליך הפיטורים, אם בגלל לחצים פוליטיים ולחצים של ועדים, ואם משום שהן פשוט זקוקות לחלק מהעובדים שהן אמורות לפטר, ועל פי ההסכם עם ההסתדרות - הן מנועות מגיוס עובדי חברות כוח אדם במקומם. "הרשויות שמות את המשכורות לעובדים בסדר עדיפות נמוך, ומשלמות למשל לספקים", מסביר יושב ראש הסתדרות המעו"ף לאון מורוזובסקי. "הן אדישות ויוצרות חובות חדשים בהנחה שמישהו, כלומר הממשלה, יכסה את החוב".
בשלטון המקומי אומרים כי "בכל המקומות שבהם לא משלמים שכר, ההסתדרות מעכבת את החתימה על הסכמי ההבראה - בניגוד להסכם שנחתם ביננו". אבל לדברי מוזורובסקי הגיע הזמן לטפל ברשויות באופן יסודי. "משרד הפנים לא מתקצב נכון את השלטון המקומי, ואין ביקורת על הרשויות המקומיות. אין סנקציות נגד ראשי רשויות שחורגים מהתקציב שלהם, והיחידים שמשלמים את המחיר הם העובדים. אני מתכוון ליזום בקרוב פגישה עם שר הפנים החדש אופיר פינס, כדי לוודא שמה שקרה לא יחזור על עצמו, אבל אם שום דבר לא ישתנה - לא יהיה מנוס מהשבתה חוזרת של המשק".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי השר החדש אופיר פינס רואה בהלנת השכר מעשה פסול שלא יכולה להיות לו כל הצדקה. "יש להצטער על כך שמשבר הרשויות המקומיות עדיין נמשך ועלול אף להחמיר בעקבות הקיצוץ הצפוי בתקציב המשרד", נמסר . ועד שכולם יסיימו להצטער, ימשיכו העובדים לחכות למשכורת.
בהכנת הידיעה השתתף יוסי גרינשטיין
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
