 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, ניטור תהליכי מידבור, אבק וההמצאה ששינתה את הכלכלה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
15/1/2005 13:40 |
|
|
|
|
|
|
|
מערכות מחשבים עתירי-ביצועים ומהירים במיוחד, משמשות כיום להדמיית ניסויים גרעיניים, לתיכנון טיסות בחלל, יצור מכוניות, גילוי נפט, תיכנון ניתוחי מוח וגם לפיתוח תרופות חדשות. אבל במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יפעילו מערכת מיחשוב משוכללת כזאת, "אלטיקס 3700" של סיליקון גרפיקס, המורכבת מ- 24 מעבדים מהירים בצבירים, ונפח זכרון גדול במיוחד - למלחמה בהתפשטות המדבר.
זוהי בעיה המחמירה והולכת, שיש לה השלכות רבות גם לחייהם של בני האדם. כשהמדבר משתלט על מדינה, דוחק בה את הירוק, מתהווה מחסור הדרגתי במים, מצטמצמים השטחים לגידולים החקלאיים. גם מזג האויר משתנה באופן קיצוני - מה שמשפיע לרעה על הבריאות, על איכות החיים.
מדעני המכון לחקר המדבר, מתכוונים להריץ על מערכת המחשב הזאת הדמיית תרחישים שונים בדבר שינויים צפויים במיגוון המינים של החי והצומח – כתוצאה משינויים סביבתיים. ואיך כל זה משפיע על היציבות והתיפקוד של מערכות אקולוגיות בנגב ובמדבריות בכלל.
מענק מיוחד מטעם הקרן האמריקנית ג'יימס מקדונל, יאפשר למכון הישראלי שרכש את מערכת המחשב ולפרופסורים אהוד מירון ומשה שחק, מההמחלקה לאנרגיית השמש ופיסיקה סביבתית, לבצע את מחקריהם.
הכוונה היא להריץ מודל מתמטי שהצוות המקומי פיתח כדי לדמות התפתחות של "מהנדסי סביבה" – כך מכנים את מיני הצומח החשובים ביותר, "מיני המפתח", שמכתיבים את התפתחות תבניות הצמחייה
בסביבתם. הם אלו שיוצרים את בתי הגידול, גם למינים האחרים.
לכן, שינויים סביבתיים – עקב התפשטות המדבר למשל וכתוצאה משינויים במזג האויר בכלל – משפיעים על תבניות הצמחייה: מינים חדשים נכנסים למערכת האקולוגית ואחרים נכחדים ונעלמים. הזעזועים הללו, הם מרחיקי לכת.
עד היום, מחקרים בנושאים אלו התאפשרו בעזרת הדמיות מחשב בודדות והרצתן היתה איטית, מבחינת הזמן. עתה – זמני ההרצה יוחשו פי כמה ולראשונה אפשר יהיה גם לבצע כמה הדמיות במקביל, בכלל זה הדמיות של מערכות סביבה גדולות עם מספר רב של משתנים.
העניין המחקרי הזה חיוני, אפילו קריטי, לבדיקת השרידות ויכולות ההישרדות של צומח וחי בתנאי מדבר ובאזור צחיח כמו שלנו, הוא חשוב פי כמה. שינויים אקלימיים שמתחוללים כיום ופעילויות אנוש – כמו בנייה – שהולכות ומתעצמות, גורמים להרס לבתי הגידול, ולירידה במיגוון מיני החי והצומח באזורנו כמו ברוב חלקי כדור הארץ. החוקרים סבורים כי עקב כך יתכנו הופעת תכונות חדשות במערכת אקולוגית, אבל היא לא תתקיים ברמת הפרט – ועניין זה מדאיג את החוקרים.
המחקר הזה יאפשר גם לתת פתרונות חדשים לבעיות אקולוגיה מדברית, פיסיקה של הסביבה, חקלאות, מציאת מקורות מים ושליטה טובה עליהם כדי למנוע בזבוז ושמירה על הקיים, ניצול משאבי המדבר לפיתוח טכנולוגי מתקדם בביוטכנולוגיה ואנרגיית השמש. גם לתכנון אדריכלות חדשה, מותאמת לחיים במדבר החם ביום והקר בלילה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
השפעה על האקלים
|
|
|
 |
|
 |
|
ועוד בענין מדבריות
|
|
|
 |
|
|
|
מדענים בארה"ב שהשתמשו בטכנולוגיות חישה מרחוק ממטוס הביון יו- 2 של נאס"א הטס בגובה רב מאד, גילו והגדירו לראשונה את מהות האינטראקציות, ובקנה-מידה רחב במיוחד, שבין מערכות אקולוגיות לבין האקלים. וכתוצאה מכך – אובחנו בבירור תהליכי המדבור: כיצד שטחים ירוקים, משנים לרעה בהדרגה, את טיבם לאזורי מדבר צחיח.
את המחקר המיוחד בנושא החשוב הזה ביצעו חוקים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ומכון קרנגי לאוקלוגיה גלובלית. הוא נחשב לאבן יסוד בפיתוח שיטות חדישות במדע לשם הבנה טובה יותר מה קורה כשקרקע חקלאית ושטחי מרעה טבעי "ננגסים" ללא הרף בידי המדבר.
החוקרים השתמשו בציוד מתוחכם שלא היה כמותו עד היום: מערכות צילום ומדידה באינפרה-אדום, על מטוס הביון מהדגם המפורסם – והצילומים שסיפק איפשרו לנתח שינויים שחלים באיכות וטיב הקרקעות והצמחייה בהם וכן שינויים בכמויות גשמים.
כך התאפשר למדוד שינויים בצבע הירוק בשכבות העליונות של עלים וגבעולים של צמחים, שיעורי גדילה וגם למדוד את כמויות של פחמן דו-חמצני, גז חממה, המעורב בתהליכי נשימה של צמחים.
המידע המנותח הוצג על צגי מחשב בתלת-ממד, בחדות גבוהה מאד – לשם קבלת תמונה רחבה של התהליך המאיים.
אחד הסימנים הברורים לכך שאזור ירוק משתנה למידבר – גילה המחקר הנוכחי – זו הירידה ארוכת הטווח בפסולת טבעית של הצמחים, עלים שנשרו, גבעולים שקמלו. קרקעות נחשפות, לא מופיעים בהן גידולים והצבע הירוק משתנה – הולך ודוהה. אבל הבעיה המרכזית, סבורים עתה החוקרים, זו הירידה בכמויות הטבעיות של פסולת צמחים באזור שמתייבש – ונעשה לכן למדבר. גם שינויים בסוגי הצמחים, עקב שינויים כמותיים בגשמים – תורמים להתרחבות המידבור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אבק: טוב נגד שריפה
|
|
|
|
|
|
|
אבק - טוב או רע?
|
|
|
|
|
|
|
בהרכבו של האבק הביתי, הנחשב כבר שנים לא מעטות גורם מעורר אסתמה ואלרגיות שונות הפוגעות בבריאותם של בני-האדם , גילו עתה חוקרים ממכון התקינה הלאומי האמריקני, NIST המקביל למכון התקנים בישראל והסוכנות להגנת הסביבה של מימשל ארה"ב - רכיבים כימיים, שמקורם בתרסיסים מעכבי התלקחות.
זוהי קבוצה של חומרים כימיים המשמשים בתעשייה ליצור שטיחים מקיר-אל-קיר, אבל גם מרססים בהם את פני השטח של ריפודים לכורסאות טלויזיה, בכריות ישיבה עשויות קצף ספוגי, במארזי מחשבים ובמכונות ביתיות להכנה קפה. התרסיסים מגבירים את בטיחות השימוש בציוד והמיכשור הזה - מפני סכנת התלקחות ושריפה.
אולם התברר, שעקב השימוש הגובר והולך בתעשיות ליצור ציוד ומיכשור ביתי, בכימיקלים הרעילים הללו – תרכובות נדיפיות של פוליברומינט ודיפניל – גם עלו ריכוזיהם בדם, ברקמות שומניות בגוף וכן בחלב אם . וזה כבר מצב מסוכן למדי, לבריאות. מחקרים שונים העלו כי מדובר בחומרים, שבניסויים בבעלי חיים שונים כמו חולדות, עכברים ודגים - הדגימו את יכולתם לעודד הופעת גידולים ממאירים, לפגוע ברבייה ובפוריות, במערכות העצבים ובבלוטות המערכת החיסונית (למשל: בלוטת המגן, התירואיד).
הגם שהמחקר האחרון היה בהיקף מוגבל – ב- 17 בתי מגורים בוושינגטון ובעיר צ'רלסטון בדרום קרוליינה – הוא הוגדר כמחקר-חלוץ ושיש צורך להרחיבו. דאגה רבה במיוחד הביעו החוקרים לכך שחומרים כימיים אלו מצויים גם בצעצועים לילדים קטנים, שנוהגים להכניס את הצעצועים המאובקים גם לפה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ההמצאה ששינתה את פני העולם - השבב?
|
|
|
|
|
|
|
ההמצאה ששינתה את פני העולם
|
|
|
|
|
|
|
המצפן – כך מגדיר זאת ספר חדש שראה אור בימים אלו בעברית ("חידת המצפן" מאת אמיר ד. אקסל, הוצאת אריה ניר) – הוא ההמצאה ששינתה את פני העולם, חוללה את המהפיכה המסחרית, הביאה להתעשרותן של מעצמות ימיות, לגילוי ארצות, נתיבים חדשים בים. למעשה המצפן שינה את הכלכלה.
אבל שבב הסיליקון, הצ'יפ, הוגדר כ"המצאה המשמעותית ביותר בחמישים השנים האחרונות" – וזאת על-פי סקר מיוחד שערך אתר האינטרנט של רשת סי.אן.אן.
שלושה חודשים נאספו הנתונים מכמעט 120 אלף איש בעולם. הם הצביעו על 24 ההמצאות החשובות ביותר ומהן נבחר השבב במקום הראשון. במקום השני – רשת האינטרנט, ה-www ובמקום השלישי המחשב האישי, הפי.סי. הכי פחות קולות קיבל הווקמן.
את השבב, הרכיב ההכרחי בליבת כל מחשב, טלפון סלולרי והרבה מאד מכשירים אלקטרוניים, המציאו ב- 1961 שני מהנדסי חשמל אמריקנים ג'ק קילבי ורובט נויס. ההמצאה סייעה למזער טכנולוגיות ומכשירים וסללה את הדרך לבניית המחשב המודרני, שבלעדיו חיינו כיום אינם חיים.
עד ליצירת השבב הסיליקון המהפכני, רוב המכשירים האלקטרוניים נבנו על בסיס טכנולוגייה זוללת חשמל בשם שפופרת ריק (ואקום). אחר-כך נוצרו הטרנזיסטורים, אלא שגם אלו חייבו שימוש בחיווט ובלוחות של מעגלים אלקטרוניים.
קילבי ונויס הציעו כמעט באופן סימולטני פתרון טכנולוגי אחר שבו המעגלים האלקטרוניים יבנו על מצע של חומר מוליך-למחצה. נויס מפאלו-אלטו, קליפורניה, היה בין מייסדי אינטל. כיוון שהעדיף שימוש בסיליקון – הוא גם זה שראוי להיחשב כמי שהביא את הסיליקון - ל"עמק הסיליקון".
אגב: מבין משתתפי הסקר של סי.אן.אן, היו גם שטענו כי ההמצאה המשמעותית ביותר היתה דווקא מנוע הסילון, שאין כיום מטוס בלעדיו ושתודות לו הטיסה המסחרית הבינלאומית, מאפשרת לבני-האדם להגיע בתוך שעות מקצה אחד של העולם לקצהו האחר, ובזה לתרום לעסקיהם ולקריירות שלהם. וגם היו מי שהצביעו על הטלפון הסלולרי כ"גדול מכולם" וכך גם מכונית ה"מיני" והרדיו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
