 |
בעוד שלושה ימים תיפתח השנה האזרחית החדשה עם שמפניה, נשיקות ומסיבות למיניהן, ומנגד תסתיים לה שנת המס הנוכחית עם ארועים נוצצים קצת פחות כמו ספירות מלאי, איסוף קבלות והגשת דו"חות מס. החובות המפרכים האלה חלים בעיקר על עצמאיים, ובתוכם גם על סקטור הולך וגדל במקומותינו - אנשים שעובדים מהבית. מאחר שלא תמיד ניתן להבחין בין הוצאות ביתיות פרטיות לבין הוצאות עסקיות המיועדות לצרכי הכנסה, בקשנו לברר מה רשאים עובדים מהבית להציג כהוצאות מוכרות. "בגדול, עקרונות ההכרה בהוצאות מוכרות לצרכי מס אינם משתנים כשמדובר בהוצאות מבית המגורים", מסביר עורך הדין, רואה החשבון ויועץ המס רמי אריה, שספרו "הוצאות מוכרות למס הכנסה, מס ערך מוסף, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי" יצא בימים אלה לאור (בהוצאת מיסים ועסקים בע"מ). "כדי להכיר בהוצאות מבית מגורים, יש לוודא שהן עומדות במבחנים הרגילים ולהראות כי ניתן להפריד אותן באופן ברור מהוצאות המשמשות להנאה פרטית".
האבחנה בין שני סוגי ההוצאות (ביתיות ועסקיות) נעשית בשתי דרכים: על-פי חישוב ספציפי או על-פי נוסחה יחסית. חישוב ספציפי מתייחס לכל ההוצאות העיסקיות הישירות כגון צרכי משרד, ריהוט משרדי וכדומה. ההוצאות האלה מכונות "הוניות" והן מוכרות לפי שיעור הפחת שנקבע בהוראות. כך לדוגמה, על שולחנות וכסאות מדובר בפחת של 7% ממחיר הקנייה לשנה; על מחשבים ומדפסת על שליש ואילו על מכונת צילום ופקסים - 15%. הנוסחה היחסית אומרת שההוצאות הכלליות של כל הבית מתחלקות כך שהחלק היחסי של העסק בדירה מהווה הוצאות מוכרות, וכל השאר הן הוצאות פרטיות. ככל שההפרדה בין השניים ברורה יותר, קל יותר להוכיח מה שייך לחלק העיסקי. כך, למשל, אם מקצים חדר אחד בדירת מגורים בת ארבעה חדרים לחדר העבודה, יחושבו ההוצאות המוכרות לפי רבע מכלל ההוצאה. במקרים בהם מקצים את המרתף או עליית הגג, מקובל להכיר בהוצאות היחסיות לפי השטח במטר רבוע של האזור ביחס לכלל הבית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על מה נבקש החזר?
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מה, בעצם, כלול בהוצאות היחסיות? הוצאות פחת על הדירה: "מס הכנסה מכיר ב-4% מהוצאות רכישה של דירה חדשה או תוספת בניה כהוצאה מוכרת במשך 25 שנה אם חלק מהדירה משמש לעבודה" מסביר אריה. לדוגמה, אם רכשתם דירה ב-200 אלף דולר, הפחת השנתי עליה הוא 4 אחוזים, קרי 8,000 דולר. החלק שיוכר כהוצאה מוכרת במקרה שהוזכר בדוגמא מקודם הוא רבע (חדר אחד מתוך ארבעה), כלומר 2,000 דולר. גם אם רכשתם את הדירה לפני שפתחתם את העסק, עדיין אפשר להכיר בהוצאות הפחת עד שימלאו לה 25 שנה. אבל יש גם מגבלה חשובה: אסור שהחלק העיסקי בדירה יעלה על מחצית מהשימוש בדירת המגורים, כי אז עלולים להפסיד את הפטור ממס שבח בעת המכירה. משכנתא: נניח שלצורך קניית הדירה לקחנו משכנתא של 100 אלף דולר, עליה אנחנו משלמים ריבית שנתית והצמדה למדד בגובה של שמונה אחוזים (8,000 דולר בשנה). "חלקו היחסי של חדר העבודה מתוך הריבית וההצמדה (בדוגמה שלנו-2,000 דולר) מהווה הוצאה מוכרת מדי שנה, עד שהמשכנתא מסתיימת", אומר אריה וממליץ להשתמש כאסמכתא לצורך חישוב הריבית באישורי הבנק הנשלחים מדי שנה. ארנונה: רוב העסקים מהבית משלמים ארנונה עבור הדירה. על-פי הנוסחה היחסית בדוגמה ממקודם, רבע ממנה היא הוצאה מוכרת. ואולם, ייתכן מצב שהחלק העיסקי יחוייב בארנונה עיסקית ואז כל החיוב הוא הוצאה מוכרת (זה, למעשה, כבר חישוב ספציפי). "עדיף לשלם ארנונה רגילה כי היא זולה יותר מארנונה עיסקית" ממליץ אריה, ומזהיר כי מי שהציב מחוץ לבית שלט המעיד על קיומו של עסק, עלול להיות מחויב בכל מקרה בארנונה עסקית. טלפון וחשמל: אם יש שני קווים בבית ואחד מהם הוא לצורך העסק, אז הוא נחשב במלואו כהוצאה מוכרת. אבל אם יש קו טלפון אחד, רק חלקו היחסי נחשב כהוצאה מוכרת על-פי נוסחה של תקרה ורצפה שנקבעה בתקנות המס. אותו דבר נכון לגבי חשמל, ועל כן במקרים בהם החלק העיסקי צורך חשמל רב, כדאי להתקין לו מונה נפרד. למעשה, כל ההוצאות הכרוכות באחזקת הבית, וביניהן מים, גז, שימוש באינטרנט וכדומה, פועלות על פי הנוסחה היחסית. חשוב רק לציין כי החשבון לא חייב להיות על שם בעל העסק - לא לצרכי מס הכנסה ולא לצרכי מע"מ. אשר לתיקונים ושיפוצים - אם הם ספציפיים לחדר העבודה הם מוכרים במלואם. אם הם נעשים בבית בכלל הם אינם מוכרים, ואם הם כלליים אך נוגעים גם לחדר העבודה הם מוכרים באופן יחסי. עוזרת בית: כאן צריך להפריד בין מס הכנסה והביטוח הלאומי. "לענין מס הכנסה, ניתן להכיר בחלק היחסי של עבודת עוזרת הבית כהוצאה עיסקית ולהישען על שובר הביטוח הלאומי (אותו משלמים מדי חצי שנה) בתנאי שפרטיה המלאים של העוזרת נכללים בשובר", אומר אריה. "לעומת זאת, לעניין הביטוח הלאומי עוזרת משק בית צריכה להיות מדווחת כשכירה רגילה לכל דבר אלא שאז, מכיוון שהיא נחשבת לעובדת בעסק, שיעורי הביטוח הלאומי המופחתים לא חלים". הוצאות רכב: לדברי אריה, אחזקת רכב מוכרת על-פי החלוקה הבאה: הוצאות רכב שמשקלו מעל 3.5 טוןמוכרות באופן מלא, ואילו על רכב קל יותר מוכרות ההוצאות המתייחסות לכלל הקילומטראג' שהרכב עשה בשנה פחות 9,900 הקילומטרים הראשונים. כחלופה לנוסחה האמורה, ניתן להכיר גם ב-25% מהוצאות הרכב, ללא קשר למספר הקילומטרים. המושג הוצאות רכב כולל אגרת רישוי, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, דלק, שמנים וטיפולים. מוכרת גם ירידה בערך הרכב בגובה של עד 15 אחוזים לשנה. לדוגמה, אם הרכב שלנו עלה 100 אלף שקל, ירידת הערך שלו היא בסך של 15 אלף שקל לשנה. ההוצאה המוכרת מתוך ירידת הערך תחושב לפי 25% ממנה או לפי יחס הק"מ השנתי הכולל העולה על 9,900 ק "מ. שתי הערות חשובות: האחת, הרכב לא חייב להיות רשום על שם בעל העסק. השנייה, קנסות תעבורה אינן הוצאות מוכרות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
חשבון טלפון. תמונת ארכיון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
העיקר: שיראה סביר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
וכיבודים? בבית, כמו בעסקים רגילים, מוכר רק כיבוד קל ושתייה, כלומר: עוגיות, ופלים, תה, סוכר וכדומה, וגם אז רק 80% מההוצאות הללו מוכרות לצרכי מס. "בכל מקרה, חשוב להקפיד על סכום סביר ביחס להכנסות העסק", ממליץ אריה. פרסום: (במקומונים, בשלטים, בכרטיסי ביקור וכדומה) הוא תמיד הוצאה מוכרת ומלאה לאותה שנת פרסום, וכך גם בטאונים מקצועיים בתחום הספציפי. לעומת זאת, עיתונות כללית לא נחשבת להוצאה מוכרת אלא אם כן בעל העסק יכול להוכיח רלוונטיות וקשר לעיסוקו (למשל, עיתונאים, יחצ"נים וכדומה). ככל שבעל העסק מנוי על מספר גדול יותר של עיתונים, כך קל יותר להוכיח את הרלוונטיות. ועם כל זאת כדאי לדעת שקיים סעיף גורף נוסף במס הכנסה האומר שכל ההוצאות יוכרו רק בסכום סביר לפי גובה ההכנסה: "לפקיד השומה יש סמכות לא להכיר בהוצאות שנראות לו גבוהות מדי", מסביר אריה, "לדוגמה, אם ההכנסה של עוסק מהבית היא 8,000 שקל לחודש והוא מציג הוצאות בגובה של 5,000 שקל לחודש או הוצאות כיבוד של 2,000 שקל לחודש, יכול פקיד השומה להטיל בהן ספק ולא לקבלן. בעל העסק מצידו, רשאי לבקש בקרה שיפוטית אם החלטת פקיד השומה לא נראית לו ". |  |  |  |  | |
|