 |
ישראל לא קיבלה התחייבויות לשיתופה בשוק האירופי המאוחד. קידום הקשרים מחייב משא ומתן במהלך השנתיים הקרובות, והמאמצים יתרכזו בעיקר בסקטור השירותים והסקטור הפיננסי. כך עולה מתוכנית הפעולה לשיפור היחסים בין ישראל והאיחוד האירופי, במסגרת "מדיניות השכנות הטובה" שהוצגה אתמול על-ידי שגריר הולנד בישראל, בוב הינש, וממלא-מקום ראש משלחת האיחוד האירופי בארץ, עמנואל ז'ופרה. נציגי משרדי הממשלה הישראליים ייפגשו במהלך השנתיים הקרובות עם עמיתיהם במוסדות האיחוד האירופי, כדי להגיע להסכמים בשורה שלמה של נושאים, בהם כלכלה, מדע, תרבות, חינוך, זכויות אדם, פעולות למניעת פשעים אנטישמיים ואיכות הסביבה. בשנה השלישית ייבחנו התוצאות, ויוחלט אם לנהל משא ומתן על הסכם כלכלי חדש עם ישראל שיחליף את ההסכם הקיים. שגריר הולנד הדגיש, שצירופה של ישראל לאיחוד האירופי אינו עומד על הפרק, מה גם שישראל לא הגישה בקשה כזו. ז'ופרה הדגיש כי ביצוע תוכנית הפעולה המוסכמת ישפר את הסביבה העסקית בין ישראל לאיחוד האירופי. בתחום השירותים הפיננסיים, מוצע לקדם חקיקה במטרה להכליל סקטור זה בהסכם הסחר החופשי בין ישראל והאיחוד האירופי. ייבחנו גם דרכים לשיתוף פעולה בתחום הסחר האלקטרוני, תוך בחינת הליברליזציה של הסחר בתחום זה בין ישראל ואירופה. במסגרת תוכנית הפעולה, נקבע שהצדדים יקדמו את הגישה של כל צד לרכישות הציבוריות של האחר. הרכישות הציבוריות באירופה מגיעות להיקף של טריליון יורו בשנה.
|
 |
 |
 |
 |
|
|