 |
/images/archive/gallery/110/129.jpg יוסף עסיס
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
| יוסף עסיס מודאג מהכישלונות של ענקיות התרופות פייזר ומרק |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יוסף עסיס
19/12/2004 14:38 |
|
|
|
|
|
|
|
משהו רע קורה לענף הרפואה. מעבר לתחושה הכללית עמה מסתובבים אזרחים מודאגים רבים בישראל, לפיה לא כל כך ברור מה יודעים הרופאים בישראל ומה לא, מעבר להרגשה שבמקרים רבים החולים משמשים כשפני ניסיונות לגחמותיו של מדע הרפואה, שמתבסס בחלקו הגדול על ניסוי וטעייה, הודיעה בסוף השבוע חברת התרופות הגדולה ביותר בעולם, פייזר, כי אחת מהתרופות שהיא מפתחת, הסלברקס (celebrex), מעלה באופן ניכר את הסיכון להפרעות שונות בלב.
פייזר (סימול PFE) שנסחרת בבורסה בניו יורק לפי שווי של 193 מיליארד דולר, היא לא היחידה. לפני כחודשיים וחצי זרקה חברת תרופות ענקית אחרת, מרק (MRK), פצצה לשוק כשהודיעה שאחת התרופות המובילות שלה לטיפול בדלקת פרקים – הוויוקס (vioxx) – מעלה את הסיכוי להתקף לב בכ- 50%. עשרות מיליוני אנשים שנטלו את התרופה במשך שנים, נמצאים כעת בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפגיעה בלב. התגובה כמובן לא אחרה לבוא, ומניית מרק קרסה ביותר משליש, כשהיא נסוגה לשפל של שנים. גם על פייזר לא חסו המשקיעים, וגילחו משוויה יותר מ- 20 מיליארד דולר ביום שישי האחרון.
מעבר לנזק הכלכלי שצפויים הכישלונות האמורים להסב לחברות האמורות, העובדה ששתיים מהחברות המובילות בעולם – שאמון המטופלים בתרופות שהן מייצרות הוא מהנכסים החשובים שלהן – משווקות תרופות כל כך פופולריות, תוך פגיעה בבריאות החולים, מלמדת על בעיה בסיסית בעסקי התרופות, שמגלגלים מאות מיליארדי דולרים בשנה.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות אין זה בלתי סביר לצפות מהרשויות שאחראיות על אישור שיווק תרופות להמונים (כמו למשל רשות המזון והתרופות האמריקנית – FDA), להיות קפדניות יותר. תהליך זה כשלעצמו – אם אכן יתממש – צפוי להסב נזק רב לחברות, שכן זמן הוא מרכיב קריטי. כבר עכשיו, תהליך הפיתוח של תרופה לקוח בין 5 ל- 7 שנים, והוא מלווה בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.
הצבת מכשולים ומשוכות נוספות בפני החברות, תוך החמרת הקריטריונים לאישור תרופות חדשות, תייקר את התהליך עוד, ותקטין את הכדאיות ביציאה ל'הרפתקאה' בפיתוח תרופה חדשה. הדבר נכון לא רק לתעשיית התרופות המסורתית – עליה נמנות מרק או פייזר – אלא גם לתחום פיתוח תרופות ביוטכנולוגיות.
אין זה בלתי סביר למתוח את היריעה עוד קצת, ולהתייחס גם לזווית הישראלית. חלק גדול מהמשאבים של מנגנוני ההשקעה בישראל – בין אם קרנות הון סיכון או חברות השקעה למינהן – מופנה לתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית. זו שלאחרונה הוכתרה על ידי יו"ר חברת טבע, אלי הורביץ, ככישלון. אם מערומיהן של חברות התרופות הגדולות ימשיכו להיחשף, ועוד בקנה מידה כזה, יהיה זה בלתי נמנע להגביל את התעשיה הענקית והריווחית הזו, שעושה היום כסף על תחלואינו. משם, ועד לחנק תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית, הדרך קצרה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
