 |
/images/archive/gallery/113/000.jpg תמונת ארכיון
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| את הקלוריות, הכולסטרול והשומן אנו יודעים לזהות בטבלת הסימון התזונתי, אבל מה לגבי חומרים מעוררי אלרגיה ורגישות? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
15/12/2004 8:10 |
|
|
|
|
|
|
|
הדרך היחידה שלנו כיום, כצרכנים בעלי מודעות הולכת וגוברת, להתחקות אחר טיבו ומהותו של מוצר היא להסתכל על טבלת הסימון התזונתי שלו. שם, כביכול, מסתתר כל המידע על המוצר. אחוזי השומן שהוא מכיל, הקלוריות והרכיבים התזונתיים השונים. למה כביכול? כי הסימון התזונתי הקיים עדיין רחוק מאוד מהסימון הרצוי, ותקנות הסימון הקיימות עדיין מאפשרות כר פורה מאוד (פורה מדי) של הסתרת פרטים.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה לצרוך מזון מוכן, גם עבור ילדים קטנים. בניגוד
למזון ביתי, המזון המוכן עובר תהליכים תעשייתיים שכוללים שימוש בצבעי מאכל ובחומרים משמרים, טבעיים או מלאכותיים. הבשורה הטובה היא שתקנות הסימון על גבי המוצרים עומדות להשתנות, והמציאות החדשה תיתן פתרון חלקי לבעיית המידע התזונתי החסר.
משרד הבריאות מתכנן בימים אלה הוספת תקנות חדשות בנוגע לסימון מוצרים, המתייחסות לשני היבטים: היבט אחד הוא של החומרים האלרגניים שישנם במזון, והשני מתייחס לסכנת חנק בקרב ילדים, כתוצאה מאכילת מאכלים מסוימים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכל עניין של ניסוח
|
|
|
 |
|
|
|
נתחיל בהיבט הראשון, שמתיישב היטב עם מגמת המודעות הבריאותית המחלחלת כיום באוכלוסיות רבות ומגוונות יותר. רוב המוצרים כיום אינם מציגים רישום נפרד של חומרים אלרגניים, שמופיעים ברשימת המרכיבים של המוצר.
עבור אנשים אלרגיים זה לא מספיק, שכן הם מגיבים גם לעקבות של אותו חומר במוצר. בתקופה האחרונה היינו עדים לשני מקרים בולטים של תגובות אלרגיות לחלב: במקרה אחד, ילדה אכלה מוצר של עלית, שהתבסס על מעין פונדו שוקולד עם ופלים ועוגיות. אף שהפונדו הוגדר "פרווה" מבחינת הכשרות, היו בו עקבות של חלבון חלב, והילדה סבלה מתגובה אלרגית. מוצר נוסף שגרם תגובה אלרגית לרגישים לחלב, אף שהוגדר "פרווה", היה ופלים של עלית.
ליאורה שושני, מנהלת אבטחת איכות ובטיחות מזון בחברת הממתקים של עלית, מציינת כי בעקבות המקרים הוחלט לשנות את הניסוח ל"יוצר בקו ייצור שהוכשר לפרווה לאחר ייצור חלבי". בנוסף , החברה מסמנת אלרגנים כמו ביצים, אגוזים, חלב וגלוטן בנפרד מרשימת המרכיבים.
מוצר אלרגני בעייתי נוסף הוא בוטנים. מי שאלרגי לבוטנים ונחשף אליהם, עלול להיות בסכנת מוות. דווקא כאן, מרבית החברות הגדולות מקפידות להתייחס גם לעקבות של בוטנים. גם הגלוטן, אותו מרכיב האסור לאכילה לחולי צליאק, זוכה לאזכורים על האריזות של מוצרי החברות המסחריות, בנוסף לאזכור של קמח החיטה ברשימת המרכיבים של המוצר.
בנוסף לחומרים אלרגניים - שחשיפה של אנשים אלרגיים אליהם עלולה לגרום בעיות רפואיות שמצריכות אשפוז ואף עלולות להסתיים במוות - קיימים חומרים שגורמים לרגישות, כלומר עלולים ליצור תגובות גופניות אך לא לגרום סכנת חיים. אם אתם נוהגים לבחון את רשימת הרכיבים על האריזות של מוצרי המזון, ודאי הבחנתם במספרים ובאותיות באנגלית, שתופסים חלק נכבד מהרשימה ומייצגים את החומרים המשמרים ואת צבעי המאכל שנמצאים במזון.
אנחנו, הצרכנים, לרוב לא יודעים לזהות על-פי מספרי ה-E את החומרים האלה. וכך מי שרגיש, למשל, לצבע המאכל "ילואו סנסט", יתקשה לזהותו כשיראה אותו ברשימת המוצרים כצבע מסדרת E. לעומת זאת, אם יהיה סימון נפרד על האריזה או אם החומר יופיע בשמו המלא - הצרכן יהיה מודע יותר, ובנוסף, החברות המסחריות יקבלו תמריץ להפחית את כמויות החומרים גורמי הרגישות שמוכנסים למוצרי המזון.
התקנה נמצאת בשלבי גיבוש, ולא ברור עדיין אילו חומרים גורמי רגישות יחויבו בציון נפרד על גבי האריזה. קיימת כבר תקנה פעילה של סימון תוספי מזון, שלפיה רכיבים שעלולים לגרום רגישות יסומנו בשמות המפורשים, כגון טרטרזין, ילואו סנסט או מונוסודיום גלוטמט. חלק מהחברות התעשייתיות כבר נערכות למהפכה. חברת טבעול, למשל, שהשיקה לאחרונה סדרת מוצרי ירקות המיועדת לילדים מגיל שנה, "כיסתה" את האריזה גם בשורת אזהרות מפני עקבות של חומרים, העלולים לגרום תגובות אלרגיות לרגישים אליהם. גם באסם מנהיגים מדיניות של סימון אלרגנים.
שאול מידב, המדען הראשי של אסם, אומר: "יש 7 מרכיבים'קלאסיים' של אלרגנים: חלב, אגוזים, בוטנים, ביצים, דגים, פירות ים, סויה ודגנים שמכילים גלוטן. היום נוספו 4 מרכיבים: שומשום וטחינה, סלרי, גרעיני חרדל וסולפיטים (חומר משמר שנמצא הרבה ברכזים, בפירות יבשים ועוד). באסם התחלנו בפעילות של סימון הרכיבים בשמם המפורש. כך, למשל, אחד החומרים שנגזר מסויה ונמצא בהרבה מוצרים הוא לציטין. בעבר היה נהוג לכתוב לציטין, ללא חובה לציין את מקורו. היום אנחנו כותבים לציטין סויה, ולא רק לציטין".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרוחב קובע
|
|
|
|
|
|
|
נושא נוסף שעתיד להיכנס לתקינה מתייחס לנקניקיות ולפיצוחים, המסוכנים לילדים שגילם מתחת ל-5. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת נידונה לאחרונה הצעת חוק של ח"כ אחמד טיבי בדבר תיקון פקודת בריאות הציבור (מזון), שלפיה שר הבריאות יקבע הוראות בדבר חובת סימון אזהרה לגבי פיצוחים, ממרחים המכילים פיצוחים, ונקניקיות שיש באכילתן על-ידי ילדים מתחת לגיל 5 סכנת חנק.
בעקבות כמה מקרים שהסתיימו באופן טרגי, שבהם ילדים קטנים אכלו נקניקיות חתוכות לרוחב ונחנקו, קיימה הוועדה דיונים בנושא, ובעקבותיהם הכין משרד הבריאות טיוטת תקנות, שלפיהן תהיה חובה לרשום אזהרה לגבי נקניקיות, שאומרת שלילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך את הנקניקיה לאורך לרצועות דקות (ולא לטבעות).
הורים רבים סבורים שאם הנקניקיות חתוכות, ולא משנה באיזו צורה, די בכך כדי למנוע חנק. אולם במקרה של פרוסות רוחביות של נקניקיות - הקוטר גדול מדי ביחס לקנה הנשימה והילד עלול להיחנק. טיוטת התקנות מתייחסת אף לאזהרה בנוגע לפיצוחים, לגרעיני תירס ולממרחים המכילים פיצוחים, בשל סכנת החנק. התקנה הזאת נמצאת בשלב מתקדם מאוד.
שני המהלכים האלה עתידים להשפיע במידה משמעותית על תעשיית המזון כולה. הפער בינינו לבין הנורמות והתקנות בעולם מבחינת הסימון התזונתי הוא עדיין גדול מאוד, וככל שהסימון יהיה מקיף יותר - כך החברות יקבלו עוד תמריץ להשתמש במרכיבים ידידותיים לסביבה ולצרכן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
