 |
/images/archive/gallery/222/082.jpg רכבים בנמל
צילום: יהודה בן-יתח  |
|
|
|
|
| ב-2005 תצא סוף-סוף לדרך רפורמת הרישוי, שמתגלגלת במשרד התחבורה כבר 15 שנה. היתרונות הישירים: ביטול סעיפים מגבילים, התאמה לרשיונות האירופיים ועמידות רבה יותר בפני זיופים. אבל הבשורה האמיתית נמצאת ביתרונות העקיפים: הרחבת היצע הדגמים המורשים ביבוא והפחתת מחירים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
15/12/2004 10:30 |
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שנים של קיבעון בתחומים רבים של רישוי רכב ונהיגה, שנת 2005 הבאה עלינו לטובה צפויה להיות אחת מהדרמטיות בתחום הרכב בישראל. החל בשנה הקרובה, ובמשך השנתיים שלאחריה, אמורה להתחיל בארץ שורת רפורמות בסיווג כלי רכב, רישוי נהגים, מיסוי על דלקים וגם בתקנות המס והמכס - שישפיעו, בין השאר, על תמהיל כלי הרכב המיובאים לישראל.
מה שהופך את 2005 למשמעותית במיוחד הוא שילוב ייחודי מאוד של שינויים רבים מתחומים שונים, כולם מינוריים בפני עצמם, אך מצטרפים לכדי מהפך לא מבוטל. כרקע כדאי לזכור, שבעשור האחרון כמעט לא חלו שינויים של ממש בשוק הרכב הישראלי, למעט החלת שיטת
המיסוי על "מכונית צמודה" ממקום העבודה ( " זקיפת הכנסה" ). בעשורים הקודמים ידענו שינויים משמעותיים יותר, אשר רובם ככולם נולדו במשרד האוצר.
כך, למשל, ביטול הקשר בין נפח המנוע לשיעור מס הקנייה על כלי רכב, ביטל את אפלייתם של כלי רכב בעלי מנועים גדולי נפח. במקביל, ביטול ההכרה במס וההכרה לצורך מע"מ בכלי רכב "מסחריים" שונים, חיסל את מפלט המס שממנו נהנו מיני-ואנים וג' יפים גדולים. להטבות (או הרעות) מיסוי יש תמיד השפעה על מחירי כלי הרכב ולכן גם על הביקוש, וכך יהיה גם ב-2005. אולם בניגוד לעבר, הפעם גם למשרד התחבורה תהיה השפעה רבה על הנעשה בשוק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צילום: מאירה מלמד
|
|
|
 |
|
 |
|
בין אופנועים חמים לרגועים
|
|
|
 |
|
|
|
במשרד התחבורה יש נטייה למתוח תהליכים לאורך שנים. הרפורמה הנוכחית בתחום רישוי נהגים ורכב החלה להתגלגל כבר לפני כ-15 שנה . בשנת 2000 התקבלה החלטת ממשלה, שאשררה החלטת ממשלה קודמת בנוגע לאימוץ התקינה האירופית בתחום הרכב. בין השאר נבעה מהחלטה זו דרישה להתאים את דרגות ואת סיווג רשיונות הנהיגה והרכב בישראל לאלה המשמשים באירופה.
הרפורמה, כפי שהוצגה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת לפני כחודשיים, כוללת מעבר כמעט מוחלט לשיטת הרישוי הנהוגה באירופה, אם כי יש לומר כבר עכשיו שגם באירופה רשאית כל מדינה לקבוע כללים בתחומה. נכון להיום יש 3 קטגוריות עיקריות לרישוי כלי רכב דו-גלגלי (קטנוע עד 50 סמ"ק, אופנוע עד 500 סמ"ק ואופנוע מעל 500 סמ"ק), קטגוריה לטרקטור, קטגוריה לנהיגה במכונית נוסעים ( "02 - פרטימסחרי עד 4 טונות" ) ו-6 קטגוריות עיקריות לרכב מסחרי (משאיות קלות, כבדות ואוטובוסים). דרגות הרישיון הישראליות מכונות א', ב' ו-ג' לכלים דו-גלגליים, "טרקטור" לטרקטור, 02 למכונית נוסעים, ו-03 עד 13 לכלי רכב מסחריים למיניהם.
כיום תקף רשיון הנהיגה הישראלי רק ב-12 מדינות : אוסטרליה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, טורקיה, נורבגיה, סינגפור, צרפת, קפריסין ושוויץ. אחד היתרונות שאמורה להביא הרפורמה בתחום הוא הוספת מדינות באירופה לרשימה, מה שיחסוך את הצורך להנפיק רשיון נהיגה בינלאומי נפרד בעת ביקור בהן, אולם התפתחות זו מותנית בעבודה נוספת של משרדי החוץ והתחבורה. רשיון הרכב החדש יכלול 4 קטגוריות לכלי רכב שונים, ובכל אחת כמה קטגוריות-משנה. A היא קבוצת הדו-גלגליים; B - מכוניות נוסעים למשקל כולל של עד 3.5 טונות , ומקסימום 8 נוסעים למעט הנהג; C - כלי רכב מסחריים; ו-D - כלי רכב שמשמשים להסעת נוסעים.
מבחינת רישוי נהגים, השינויים הדרמטיים ביותר נוגעים לאופנועים ולכלי רכב מסחריים. הדרגה הבסיסית ביותר ברשיון הנהיגה הח דש לכלי רכב דו-גלגלי היא A2, והיא מתייחסת לרכב דו-גלגלי שנפח מנועו עד 125 סמ"ק והספקו לא עולה על 14.6 כ "ס. דרגה זו מחליפה את דרגה א' הנוכחית, שמגבילה את נפח המנוע ל-50 סמ "ק, ומבחינת השוק הדו-גלגלי יש לה משמעות עצומה בשני מובנים. ראשית, הפוטנציאל של מעגל המשתמשים יגדל מאוד, מפני שיהיה קל יחסית לקבל רשיון נהיגה בכלי שימושי יותר - בנפח 125 סמ"ק - שאיתו ניתן לרכוב, למשל, ברחבי כל גוש דן.
שנית, המעבר הכלל עולמי לכלים בעלי מנועים של 4 פעימות צפוי לחסל ממילא את פלח השוק של 50 סמ"ק. הדרגה השנייה ברשיון הדו-גלגלי היא A1 - שמאפשרת נהיגה בכל כלי דו-גלגלי שהספק מנועו קטן מ-33 כ "ס. באופן כללי, הגדרה זו מקבילה אמנם לדרגה ב' הנוכחית, כלומר לכלים שהמנוע שלהם בנפח 500 סמ"ק, אולם יש אופנועים בנפח כזה (או נמוך יותר) שמפיקים הספק גבוה יותר, ומנגד - אופנועים בעלי נפח גדול יותר שמספקים פחות הספק. התליית דרגת הרישיון בהספק המנוע במקום בנפחו תגרום לכך שבעתיד, כדי להשתמש באופנועים "חמים" יותר, תידרש הכשרת נהיגה ממושכת יותר, ולעומת זאת יהיה קל יותר לקבל רשיון לאופנועים "רגועים".
הבעיה , כמו בכל רפורמה, היא מה לעשות לגבי צי הרכב הקיים ומצבת הנהגים הקיימת, למשל - בעלי רישיון נהיגה לאופנוע בנפח 500 סמ"ק, שבבעלותם כלי רכב שהספקו גדול מ-33 כ "ס. הפתרון, כמו לגבי דרגות רישיון נוספות, הוא לאפשר תקופת מעבר בת 12 חודשים, שבה ניתן יהיה להשתמש ברישיון הקודם עבור כלי הרכב הקיימים. במקביל, במהלך התקופה יוכל כל בעל רשיון ב' לגשת למשרד הרישוי, כשברשותו תוצאות בדיקה שמוכיחות כי ראייתו טובה, ולבצע "מבחן שליטה" באופנוע שהספקו מעל 33 כ"ס.
כך, ניתן לקבל רישיון בדרגה הגבוהה ביותר לאופנועים- A, המקבילה לדרגה ג' הנוכחית - שמשמעותה אפשרות לנהוג בכל הכלים הדו-גלגליים ובכל נפחי המנוע. בעלי רישיון בדרגה ג' הנוכחית, יקבלו רישיון A באופן אוטומטי. אגב, רשות הרישוי תיתן היתר מיוחד למי שלא יחפוץ לשדרג את רשיון הנהיגה שלו, כך שיוכל להוסיף ולרכוב על אופנועו הקיים, גם אם הספקו גדול מ-33 כ "ס.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: אריק סולטן
|
|
|
|
|
|
|
מורידים חצי טונה
|
|
|
|
|
|
|
דרגת הרישיון החדשה הבאה היא "1" - רשיון נהיגה בטרקטור, ב"טרקטורון" וב"מכונה ניידת". אולם רשיון הנהיגה הנפוץ ביותר הוא כמובן רשיון נהיגה במכונית נוסעים, כיום 02 ובעתיד B. עבור רובם המכריע של הנהגים, לא תהיה משמעות להחלפת סיווג הרישיון, בתנאי שהם נוהגים בכלי רכב שמשקלו הכולל לא עולה על 3.5 טונות , במקום 4 טונות כיום. נכון להיום קיימים לא מעט כלי רכב שמשקלם 4-3.5 טונות , למשל ואנים שונים להסעת נוסעים, וכך תיצור התקנה החדשה שתי בעיות.
ראשית, מי שיחפוץ להמשיך לנהוג בכלי שמשקלו, למשל, 3.8 טונות , ייאלץ לקבל רשיון נהיגה בכלי רכב מסחרי (C - דרגת הרישיון הבאה), או לקבל היתר מיוחד (כמו באופנועים) ממשרד הרישוי. שנית, הבעלים של כלי רכב כזה יתקשו למכור אותו בבוא העת, מפני שציבור הרשאים לנהוג בו צפוי להצטמצם. לבעיה השנייה אין פתרון. דרגת הרישיון הבאה היא C, על סעיפי המשנה שלה, כש-C הוא "מסחרי". הדרגה הבסיסית כאן היא C1, לכלי רכב במשקל מרבי של 12 טונות.
נכון להיום, הרישיון ה"מסחרי" הבסיסי הוא לכלי רכב מסחריים שמשקלם עד 15 טונות, כלומר מדובר בקיצוץ של 3 טונות מן המשקל המותר. כאן כבר צצות שתי בעיות לא פשוטות: ראשית, נהגים שבמשך עשרות שנים נהגו במשאיות שמשקלן 15 טונות, מוגבלים לפתע לכלי רכב במשקל נמוך יותר. שנית, בכלי הרכב הקיימים היום לא יוכלו לנהוג נהגים שיקבלו את רשיון C1 החדש , וממילא תהיה גם בעיה למכור אותם בעתיד. גם כאן, רשות הרישוי תנפיק היתר מיוחד לנהיגה במשאית שמשקלה הכולל עד 15 טונות, למי שיוכיח כי הוא "נוהג דרך קבע" בכלי רכב כזה.
למען האמת, ניתן היה לפתור את כל הבעיות הללו בדרך פשוטה ואלגנטית, אם רק רשיונות רכב חדשים היו מונפקים לפי השיטה החדשה. דרגת הרישיון המסחרי הבאה היא C, כלומר כל משאית בכל משקל, וכאן כבר מדובר כמובן בנהגי הובלה מקצועיים. קטגוריית רשיונות נוספת היא D - כלי רכב שמשמשים להסעת נוסעים. הדרגה D1 מאפשרת נהיגה ברכב שמשקלו המרבי 5 טונות ומספר הנוסעים המרבי בו, נוסף לנהג, הוא 16 - והגדרה זו כוללת למעשה את האוטובוסים הזעירים ואת המוניות.
החלק השני ברפורמת הרישוי הוא סיווג מחדש של כלי הרכב, וכאן כבר קיימת גם השפעה על סיווג כלי הרכב לצורך מיסוי, כלומר השפעה על מחירי המכוניות בכמה קטגוריות. מכוניות הנוסעים למיניהן יתכנסו תחת קבוצת ההגדרה M, במקום ההגדרות ההיסטוריות והמשונות "פרטי" או "פרטי דו-שימושי" או "רכב מסחרי אחוד". קבוצות המשנה של M יחולקו לפי סוג וגודל המכונית.
כל המכוניות המסחריות למיניהן יתכנסו תחת ההגדרה N, על סעיפי המשנה שלה. הטרקטורים, "מכונה ניידת" ורכבי שטח יהיו תחת ההגדרה T, ואילו כל הרכבים הדו-גלגליים יתכנסו תחת ההגדרה L, על סעיפי המשנה שלה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: קוקו
|
|
|
|
|
|
|
פרטי או מסחרי
|
|
|
|
|
|
|
"על הדרך", בלי קשר לשינוי סיווג כלי הרכב, התקבלו גם שתי החלטות. האחת היא ביטול סעיף היסטורי שהתיר רכיבה על אופנוע בעל סירת-צד ללא קסדה (החובה קיימת, הסעיף ההיסטורי נותר בתקנות). השנייה , חשובה יותר, היא התרת יבוא ומכירה של מכוניות שאין להן גלגל רזרבי.
עד היום מנעו התקנות יבוא דגמים בעלי צמיגים חסיני תקר וללא גלגל רזרבי, אולם בתקופה הקרובה תיפתר הבעיה, וניתן יהיה למכור בארץ דגמים חדשים. אגב, עצם הסיווג המחודש של כלי הרכב מאפשר לייבא ארצה כלי רכב כפי שהם נמכרים באירופה, ללא התאמות מיוחדות, דבר שצפוי להוזיל חלק מן הדגמים. בנוסף, אם וכאשר ייפתח שוק הרכב הישראלי ליבוא מקביל, יהיה קל יותר לייבא מכוניות בעלות תקינת רכב אירופית.
מבחינת מיסוי, התקנות החדשות מבדילות בין "מכוניות נוסעים" ל"מכוניות מסחריות", ובשל כך מבטלות "תחומים אפורים ", שאיפשרו עד היום לייבא מכוניות לשימוש פרטי, תוך הנאה מהטבות המס לכלי רכב מסחריים. חשוב גם לציין שלאחר יישום הרפורמה, תהיה חפיפה בין סיווגי רשיונות הרכב לרשיונות הנהיגה. בנוסף, מתכוונים במשרד לנצל את המהלך כדי לעבור לשימוש ברשיונות מסוג חדש, שיהיו קשים יותר לזיוף. תחום נוסף שבו תחול מ-2005 ואילך רפורמה משמעותית הוא הובלה, בעקבות שינוי במידות ובמשקלים המרביים של משאיות.
הואיל ומדובר בשינויים משמעותיים מבחינת ההשפעה הסביבתית, הם ראויים להתייחסות נפרדת, אבל פטור בלא כלום אי-אפשר. לטענת משרד התחבורה, צפויה הפחתת המשקלים המרביים לשפר את הבטיחות בכבישים ולהוזיל את המשאיות. למעשה, ההחלטה תגביר את הביקוש למשאיות חדשות, ובכך תשרת את יצרני הרכב והיבואנים, אבל מבחינת הציבור - אין ספק שהיא תפגע בבטיחות בדרכים, בשל ריבוי הנסיעות. אבל עם כל הכבוד לרישוי רכב ולנהיגה, הדבר שמשפיע ביותר על ההחלטה לקנות כלי רכב במדינה עתירת מיסוי כמו ישראל הוא המחיר, ומכאן שהחלטות משרד האוצר מעצבות את שוק הרכב יותר מכל דבר אחר.
בשנתיים הקרובות צפויה השלמתו של תהליך רב שנים של ניתוק שוק הרכב מתקנות המס, במטרה לצמצם לאפס את "מפלטי המס". בצי מכוניות הנוסעים ההשפעה הדומיננטית ביותר כרגע היא של חברות הליסינג ושל הטבת המס הניתנת לכל מי שמקבל מכונית צמודה ממקום עבודתו. בתקציב 2005 כבר הוגדרה העלאה של 400 שקל לחודש ל"זקיפת ההכנסה" של כל בעל מכונית צמודה בכל הקטגוריות, והכדאיות הכלכלית של קבלת מכונית צמודה ממקום העבודה תיפגע קלות.
אבל הפעולה הפיסקאלית שצפויה להשפיע יותר מכל על שוק הרכב ב-2005 היא ביטול ההכרה במע"מ לכלי רכב מסחריים, ובניגוד למה שפורסם (גם במודעות של חברה גדולה), הדבר לא מבוצע באמצעות חוק ההסדרים, אלא באמצעות תקנה שצפויה לקבל את אישור ועדת הכספים ולהיחתם על-ידי שר האוצר. ביטול ההכרה במע"מ יהפוך בן-לילה את הטנדרונים, הטנדרים והוואנים לפחות אטרקטיביים, ולכן הוא יגרום להסטת רכישות לפלחי שוק אחרים.
בשנים האחרונות נהנו פיז' ו-סיטרואן ( "ברלינגו" ו"פרטנר" ), רנו ( "קנגו" ), פיאט ( "דובלו" ) ו פורד ( "קונקט" ) מנתח שוק שבוי של כמה אלפי יחידות בשנה כל אחד. כעת סביר להניח שחלק מהחברות ומהארגונים יוסיפו לרכוש כלי רכב כאלה - כדי לשמור על המבנה ההיררכי בחברה או מפני שהם באמת זקוקים להם - אולם אפשר לצפות לדעיכה משמעותית של פלח השוק, לטובת מכוניות סופר-מיני או קומפקטיות.
לפי ההערכות הנוכחיות, ועדת הכספים תאשר את התקנה החדשה רק בעוד כמה חודשים, כך שלפחות ברבעון הראשון של 2005 ניתן יהיה עדיין להזדכות על המע"מ, ואולי גם מעט מעבר לכך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יותר מס - פחות אגרה
|
|
|
|
|
|
|
שינוי אחר שצפוי השנה הוא העלאת ה"בלו" על סולר, כך שיהיה דומה לזה שמוטל על בנזין. השינוי המתגבש, כפי שכבר הוצג עלידי מנהל רשות המסים איתן רוב, הוא שצרכנים מסחריים של סולר (למשל מובילים ומסיעים) יוכלו להציג בפני שלטונות המס את פרטי צריכת הדלק שלהם (למשל, באמצעות דוחות "דלקן" ) ולקבל זיכוי כמו שמקבלים ממע"מ.
במקביל תבוטל סוף-סוף אגרת הרישוי הגבוהה יותר למכוניות בעלות מנועי דיזל, ולכן נקודת האיזון הכלכלית מבחינת המשתמש הפרטי לא צפויה להשתנות הרבה. מנגד, הגדלת ההיצע של דגמים בעלי מנוע דיזל, ובמיוחד כאלה שמשודכים לתיבות אוטומטיות - במקביל למעבר של השוק מטנדרונים למכוניות סופר-מיני - צפויה להגדיל את הביקוש למכוניות אלה ולכן גם להוזילן.
|
|
|
|
|
|
|  | | צילום: רויטרס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
