 |
/images/archive/gallery/107/942.jpg דני דנקנר
רובי קסטרו  |
|
|
| "יש לי בטן מלאה על הרגולציה" |
|
| דני דנקנר מדבר לראשונה, על הכל: עודף הרגולציה בארץ, עיסקת אלרן שהתפקששה, היחסים בין הדנקנרים והבן-דוד שעשה את זה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
14/12/2004 12:11 |
|
|
|
|
|
|
|
שנת 2004 מסתיימת עבור דני דנקנר, מבעלי השליטה בבנק הפועלים, בטעם טוב. לאחר השנתיים העסקיות הקשות ביותר שידעו הוא ומשפחתו רואה דנקנר את האור בקצה המנהרה. מצבה של תעשיות מלח - ספינת הדגל העסקית של המשפחה - הולך ומשתפר, ומניות בנק הפועלים המוחזקות על ידיה עולות ללא הרף.
את הפרישה הכפויה מתפקיד סגן יו"ר בנק הפועלים, ואת המכירה הכפויה של חלק ממניות הבנק בשל מגבלות הפיקוח הוא שם מאחוריו,
וכיום הוא מסתכל קדימה ומתרכז בעיקר בפעילותו כיו"ר חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, כיו"ר חברות-הבת של בנק ההשקעות הפועלים שוקי הון, ובתפקידו כיו"ר דירקטוריון תעשיות מלח. בחודשים האחרונים הוא מנהל מגעים להכנסת משקיע אסטרטגי לחברה. דנקנר, שלא פונק בידי התקשורת, העדיף בשנים האחרונות להתרחק ממנה. עכשיו, כשהוא רואה את האור בקצה המנהרה, הוא פותח את סגור לבו בראיון ראשון ובלעדי.
האם במבט לאחור אתה מצטער על השנתיים שבזבזת על עיסקת אלרן, שהיתה אמורה ליצור חלוקה מחדש של השליטה על העסקים המשפחתיים?
"אני עדיין חושב שהעיסקה היתה נכונה מאוד להפרדות הכוחות במשפחה. זה לא סוד שהיחסים כיום שונים ממה שהיו לפני 15-10 שנים . אגב, זה לא קורה רק במשפחת דנקנר אלא גם במשפחות אחרות כשהעסקים עובדים לידי הדור השני. כמו בכל משפחה, גם כאן יש הרבה אגו. עיסקת אלרן היתה נותנת פתרון ומאפשרת לאחדים מבני המשפחה לצאת מהעסק, והיום זה הרבה יותר מסובך. לצערי, העיסקה לא התממשה".
נוחי דנקנר ידע לחתוך ולצאת מהעסקים המשותפים.
"אני חושב שנוחי עשה מבחינתו מהלך מאוד נכון כשרכש את השליטה באי.די.בי. התוצאות היום מצביעות על כך, ומגיע לו קרדיט. הוא ללא ספק הצליח. הוא עשה מהלכים והחלטות נכונות. יש לו אינטואיציות ויכולות החלטה טובות ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. לא רק שאני לא מקנא בנוחי - אני מפרגן לו".
מהי בעצם הסיבה לאי-מימוש עיסקת אלרן?
"דור כימיקלים. כשעמדנו לסגור את העיסקה היתה הרעה בתוצאות של דור כימיקלים. לא חשבנו שזה נכון לממש את העיסקה במתכונתה המקורית. מאז לאף אחד לא היה כוח או רצון להתחיל הכל מחדש".
איך נראית כיום מערכת היחסים במשפחת דנקנר?
"עד לפני 7 שנים מערכת היחסים היתה טובה ומפרגנת, אבל מאז דברים השתנו. במשפחה מורחבת של 20 איש (ב-6 בתי-האב של המשפחה - י.ש) טבעי שלכל אחד יש דעות ורצונות משלו. בכל משפחה עלולים להיות בשלב מסוים חיכוכים - וכך היה גם אצלנו. הגדולה היא למצוא את הפתרונות הנכונים ולא להותיר משקעים. אני חושב שלמרות העליות והמורדות, שמרנו על אחדות המשפחה. במשפחות אחרות הסכסוכים הגיעו לא אחת לבתי-המשפט ונגמרו בצורה לא יפה. יש קווים שאסור לחצות - מכיוון שאין דרך חזרה. לי היו ויש עדיין יחסים טובים עם שמואל דנקנר. הוא מהיר מחשבה ובעל יכולות עצומות. הרבה ממה שיש היום למשפחה זה בזכותו ואני למדתי ממנו הרבה".
איך אתה מסכם את השנתיים הקשות האחרונות?
"אכן עברתי שנתיים מאוד קשות, בעיקר בגלל מצב השוק. זה לא סוד שעל תעשיות מלח היה עומס כספי מאוד גדול, וזו אחת הסיבות שנאלצנו להיפרד מדנקנר השקעות. היו לחצים גדולים - אבל זה חלק מהחיים. מכירת דנקנר השקעות שחררה הרבה מאוד לחץ. תעשיות מלח החזירה הרבה מאוד חובות לבנקים ואני שמח שהדבר מאחורינו".
האם היה בשלב מסוים חשש לקריסת עסקי המשפחה? "מעולם לא חששתי לגורל החברה. יש לנו נכסי בסיס מצוינים, ואפשרות לקריסה לא עלתה אפילו לרגע על דעתי. המשפחה כולה התמודדה עם המצב הקשה. זה היה פרק זמן שצריך להתגייס ולעבור אותו - וכך היה ".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תזרים מזומנים חיובי
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כחודש מימשה תעשיות מלח 1.9% ממניותיה בבנק הגדול במדינה והשתמשה בתמורה - בסך 350 מיליון שקל - לכיסוי חלק מחובותיה ללאומי. לאחר המימוש מחזיקה תעשיות מלח ב-8.94% ממניות הבנק, אריסון השקעות מחזיקה ב-18.6%, קבוצת משקיעים אמריקנים ב-8.3% והיתרה בידי הציבור והעובדים. דנקנר: "סך החובות שלנו ללאומי מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. יש לנו הבנה עם הבנק לגבי פריסת החוב לטווח ארוך, מה שמשאיר לתעשיות מלח תזרים מזומנים חיובי שיאפשר בעתיד לחלק דיווידנד במזומן, וזה יקרה כנראה החל מהחציון הראשון של 2005. אני מניח שעד סוף החודש נגיע לסיכום עם לאומי".
לפני כחודש מיהרתם לפרוע אשראי ללאומי בהיקף של כ-350 מיליון שקל. מניות בנק הפועלים לא מפסיקות לעלות מאז. אתה מתחרט?
"המכירה בוצעה לא בגלל שהופעל עלינו לחץ בנקאי כלשהו. הפיקוח על הבנקים ימנע מהבנקים החל מסוף השנה להעניק מימון העולה על 5% מהונם לרכישת מניות בנק אחר. מכרנו כי בגלל מגבלות הפיקוח לא היתה לנו ברירה. אני חושב שההשקעה בבנק היא טובה ונכונה עבורנו".
אבל גם בעלי המניות הזרים ניצלו את העיסקה ומכרו חלק מאחזקותיהם.
"הבעלים האחרים מכרו משני טעמים: הם קיבלו תשואה מסוימת עבור'החלק החופשי' של המניות שאותו היו יכולים למכור והם עשו זאת כדי להחזיר חלק מההשקעה. אבל יש לזכור שגם שרי אריסון וגם שלמה נחמה הודיעו שהאחזקה שלהם בבנק היא השקעה לתקופה ארוכה. אני גם חושב שהמשקיעים הזרים מרוצים פחות מההשקעה בישראל בגלל עודף הרגולציה. במצב הנוכחי הם אינם מעוניינים להיות כל-כך חשופים לישראל".
חבריו של דנקנר טוענים שמבחינתו המילים "עודף רגולציה" מהוות ביקורת סמויה על רשויות הפיקוח בישראל ובראשם המפקח על הבנקים יואב להמן. זה אילץ את דנקנר לפרוש מתפקידו כסגן יו"ר בנק הפועלים, הקשה עליו מאוד את השלמת הארגון בחברות המשפחתיות (מה שמכונה 'עיסקת אלרן') ומונע ממנו כיום להיכנס לתפקיד יו"ר הפועלים שוקי הון (בגלל המבנה המשפטי של החברה).
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יואב להמן, המפקח על הבנקים
|
|
|
|
|
|
|
"הסתכלו עליי כמו על עב"ם"
|
|
|
|
|
|
|
מבחינת דנקנר, מערכת היחסים מול רשויות הפיקוח היא חלק מההתנהלות מול הסיטי של תל אביב. דנקנר, יליד חיפה בן 44 נשוי + 3 המתגורר בעתלית, ערך את היכרותו הראשונה עם 'הסיטי' לפני 12 שנה, כשתעשיות מלח הונפקה בבורסה.
"הגעתי לבורסה, וכולם הסתכלו עליי כמו על עב"ם - מי מגיע לאירוע כל-כך חשוב ללא חליפה?! העולם העסקי של תל-אביב היה זר עבורי לחלוטין". אולם דנקנר לא נזקק לזמן רב עד שהפך למקצוען, שכולם מחזרים אחריו. מאז - וביתר שאת מאז רכישת השליטה בבנק הפועלים לפני 7 שנים - הוא שוחה בעולם הזה כדג במים.
הוא מכיר את כל אנשי העסקים המובילים ועם חלקם (יצחק תשובה ואביגדור קלנר, למשל) הוא אף מקיים קשרים עסקיים. למרות החיבור החזק לעולם העסקים חבריו האמיתיים מקרב קהילת אנשי העסקים אינם רבים, אך הם עמדו לצדו לאורך כל הדרך בשעות העסקיות הקשות שעברו עליו. תערוכת פיסול של דנקנר, שנפתחה בחיפה לפני כ-3 חודשים , נערכה בצורה כמעט מחתרתית. הוא ביקש כי הפתיחה תיעשה ללא רעש וצלצולים והרחק ככל האפשר מעין התקשורת.
האם תעשיות מלח הותירה את הקשיים העסקיים מאחוריה?
"רק עכשיו אנשים מבינים בעצם מה השווי האמיתי של תעשיות מלח. שוויה האמיתי של החברה גבוה משווי השוק שלה וזה מה שאמרנו לאורך כל הדרך. העלייה במניות בנק הפועלים הופכת את החברה להרבה יותר אטרקטיבית. כל עלייה של שקל במניית הבנק משמעותה תוספת ערך של 130 מיליון שקל לתעשיות מלח.
תעשיות מלח, שהיתה שווה לפני כשנה 80 מיליון דולר, שווה כיום כ-150 מיליון דולר, ואין ספק כי שוויה האמיתי גבוה משמעותית, במיוחד אם נוסיף את פעילותה בתחום הנדל"ן וייצור המלח. תעשיות מלח צברה רווח ראוי לחלוקה כדיווידנד של 350 מיליון שקל. הונה העצמי גדל מדי שנה ב-25 מיליון דולר. כל אלה מגדילים את ערכה בעיני המשקיעים".
האם אתם מקבלים פניות של משקיעים?
"יש פניות מצד גורמים בארץ ובעולם. מבלי להיכנס לפרטים לגבי זהות המשקיעים, אני יכול לומר שאנחנו צריכים להחליט את מי להכניס ואיך. היום אנחנו מחזיקים בכ-90% מתעשיות מלח, והכנסת משקיע זר היא מהלך חיובי עבור החברה".
"כשמדובר בחברה בורסאית שיעור אחזקה גבוה כל-כך אינו רצוי. האחזקה הרצויה היא של 60%-55% מהחברה . לבד מהחוב לרכישת מניות הפועלים, לתעשיות מלח אין היום שקל חוב נוסף. לחברה יש היום אפשרות בלתי מוגבלת לגיוס כספים, למרות שכרגע אנחנו לא מרגישים צורך לכך. אנחנו נמצאים במגעים ראשוניים להכנסת משקיע זר, כך שבעתיד תעשיות מלח עשויה להיות בשליטה משותפת. אנחנו מדברים עם 3-2 משקיעים אבל עדיין, לא החלטנו סופית עם מי ללכת".
בימים אלה אמור להיכנס לניהול תעשיות מלח אלון דנקנר, אחיך, שמחליף בתפקיד את נדב שחר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אני לא צריך להצטדק בפני מישהו על השכר שאני מקבל"
|
|
|
|
|
|
|
מה תגובתך על הביקורת המושמעת לגבי תנאי ההעסקה המופרזים שלו?
"אני לא מבין את הביקורת. אלון שימש עד היום כיו"ר משותף איתי וקיבל שכר. תנאי ההעסקה החדשים שלו יהיו דומים לאלה של שחר. אלון מכיר את החברה טוב יותר מכל אדם אחר. לאחר מינויו כמנכ"ל אני נותר כיו"ר דירקטוריון ללא שכר, והחברה תחסוך הוצאה שנתית של 1.5 מיליון שקל. אני לא מבין מה לא בסדר בתנאי ההעסקה של אלון. מינויו הוא הדבר הנכון ביותר עבור בעלי המניות".
ומה עם הביקורת על שכר הבנקאים המופרז? האם אתה חושב שהבנקאים מנותקים ממה שקורה במשק?
"פרגון היא מילה שלא קיימת במדינה שלנו. אולי רק בתיאוריה. אני לא צריך להצטדק בפני מישהו על השכר שאני מקבל. את התוצאות הטובות בפועלים ובחברות-הבנות שלו רואים בשטח, ואין משהו רע בלהרוויח שכר עבור הצלחה.
"מה קל יותר מלשנוא את הבנקים? אם תיצור מדד של אהבה ושנאה תגלה כי הבנקים תופסים את המקום הראשון במדד השנאה. יש במשק הישראלי הרבה חברות שתוצאותיהן טובות פחות מאלה של הבנקים, אבל בעלי השליטה בהן מרוויחים הרבה יותר. חברות אלה מחלקות אופציות המגלמות הטבות של עשרות מיליוני שקלים. לשלמה נחמה אין אופציות בבנק הפועלים, למרות שזה מקובל במקומות אחרים. מבחינת האופציות, לא רק שאנחנו לא בשורה הראשונה-אלא מתחת. גם במדדי השכר בכל העולם אנחנו נמצאים בצד הנמוך".
איך נראית כיום מערכת היחסים הניהולית בבנק הפועלים?
"זוהי מערכת יחסים שלא ראיתי כמוה מבחינת יחסי העבודה בתוך ההנהלה - עם צבי זיו, המנכ"ל, בראשה. הצוות הניהולי הוא מקצוען מצד אחד ורגיש מצד שני ורואים את זה בתוצאות. יו"ר הדירקטוריון, שלמה נחמה, עושה עבודה מצוינת ופיתחנו מערכת יחסים חמה שמושתתת על אמון. נחמה הוא מנהיג אמיתי".
שילמת מחיר אישי יקר על עיסקת אלרן, כשהמפקח על הבנקים אילץ אותך לפרוש מתפקיד סגן יו"ר בנק הפועלים.
"אני חושב שזה מחיר מיותר, אבל כל זה כבר מאחוריי. כעת מיותר להתעסק ולהתעמת בנושא-וצריך להסתכל קדימה. יש לי בטן מלאה על עודף הרגולציה בישראל. צריכה להיות הפרדה די ברורה בין הרגולטורים השונים. היום יוצא שהממונה על ההגבלים, המפקח על הבנקים, רשות ני"ע ועוד עוסקים באותו נושא - הבנקים. זה אובר-רגולציה.
"אני לא חושב שלמי שרכש שליטה בבנק אסור לכהן בתפקיד פעיל בדירקטוריון וזה לא קשור רק אליי. אם מישהו חושב שיש בכך ניגוד עניינים אז צריך לציין מראש מה הם - ולהימנע מהם. במקרה שלנו, אפשר לומר כי השקענו מיליארדים בפועלים מבלי לקבל יכולת ניהולית אמיתית".
למרות שפרשת מתפקיד סגן יו"ר הפועלים אתה עדיין פעיל בבנק, במסגרת ההנחיות הקיימות.
"בוודאי. אני ממשיך לשמש כדירקטור וכיו"ר של מספר ועדות בדירקטוריון. יש לי את התפקידים בישראכרט ובפועלים שוקי הון ואני בהחלט משפיע על מהלך העניינים. אני שב ואומר כי אין סיבה למנוע מבעלי שליטה בבנקים לקחת חלק פעיל יותר בעשייה הבנקאית - ואני לא מדבר על הניהול היומיומי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נוחי דנקנר
|
|
|
|
|
|
|
תרומה לקהילה
|
|
|
|
|
|
|
כאמור, למרות שאולץ לפרוש מתפקידו כסגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, דנקנר משמש כדירקטור פעיל בבנק. את הביקורת שהיתה לו על תוכניות העבודה של הבנק ל-2004 הוא אמר בצורה נחרצת. מאז כניסת דנקנר לפועלים שוקי הון, לפני כחצי שנה, חלה תנופה עסקית משמעותית בחברה.
יחד עם דנקנר, ביצעו המנכ"ל, ניר ברונשטיין, והאחראי על המיזוגים והרכישות, מאיר יעקובסון, מהלכים עסקיים משמעותיים, שבראשם החתימה על הסכם לשיתוף פעולה עם בנק ההשקעות האמריקני ויליאם בלייר. כמו כן מימשה החברה חלק מאחזקותיה. החברה משלימה בימים אלה גיוס 80 מיליון דולר לקרן נדל"ן חדשה ובעתיד מתכננת להקים מספר קרנות נוספות כאלה. גם חברת ישראכרט ממשיכה להרוויח.
בימים אלה, במסגרת התוכניות העסקיות של הבנק ל-2005, נשקלת אפשרות להנפיק את החברה בבורסה. בין לבין הגדיל דנקנר משמעותית את פעילותו הציבורית. הוא משמש, בין השאר, כיו"ר ארגון בטרם למען עולם בטוח לילדים, כיו"ר פועלים בקהילה, שתרמה בשנה האחרונה 15 מיליון שקל, והוא פעיל גם ב'בית איזי שפירא' שברעננה. דנקנר חושב שהגדולה של גוף עסקי מצליח היא ביכולתו להחזיר לקהילה והוא עושה זאת בשמחה רבה.
נדמה שמאז שנכנסת לפעילות בפועלים שוקי הון ובישראכרט המצב משתנה רק לטובה.
"ראשית, זה לא רק אני - אלא הצוותים הניהוליים המצוינים של שתי החברות האלה. שנית, צריך לזכור כי המצב המדיני השתנה לחיוב בצורה קיצונית. היום אני יכול לומר מה שלא יכולתי לומר לפני 3 שבועות בלבד: 2005 תהיה שנה מצוינת לכלכלה הישראלית ולפועלים שוקי הון.
"היום יש שביב של תקווה שמשהו טוב עומד לקרות וחשוב לנצל את זה. בפועלים שוקי הון אנחנו מתכוונים להנפיק סדרת קרנות השקעה חדשות. החיבור עם ויליאם בלייר פותח בפנינו אפשרות להנפיק חברות ישראליות נוספות בבורסות חו"ל. אנחנו אכן שוקלים להנפיק את ישראכרט אבל ההחלטה הסופית תיפול רק בתחילת השנה".
כעת , עם השיפור במצב המשק, אתם יכולים לשחרר את הבלמים בכל הנוגע לאשראי?
"אין ספק שכשהמצב במשק משתפר, הדברים מתנהלים בצורה קלה יותר. כשהמצב רע - כולם נכנסים לדיכאון. אני חושב שנכון להיום יש יותר הרגשה של שיפור מאשר שיפור בפועל - וזה כבר משליך על החלטות עסקיות. עובדתית, הבנק לא לחץ על הבלמים בנושא האשראי ואם תבדוק את תיק האשראי הכולל תראה כי חלקו של הבנק לא השתנה. עם זאת, ייתכן שבמגזרים מסוימים היינו יותר זהירים מאחרים, אבל זו לא מדיניות כוללת. בכל מקרה, בנושא האשראי לא קיבלו שום החלטה גורפת לעצור".
מה אתה אומר על עליות השערים האחרונות בבורסה?
"העליות נותנות תחושה של שיפור בבטחונות בגין האשראי אבל זה לא משהו שמשפיע ביום-יום. אני חושב שאם לא יהיה שינוי לרעה במצב המדיני, שוקי ההון הם המקום הטוב ביותר להשקעה ואת זה רואים בכל העולם. היו זמנים בהם שווי המניות לא תאם את ההשקעה. עד לפני שנה וחצי, בנק הפועלים נסחר ב-60% מהונו העצמי. זה המצב כיום גם לגבי תעשיות מלח. בעלי עניין מבינים שהשוק נותן הערכות חסר לאחזקותיהם, וזאת הסיבה שיותר ויותר מהם יוצאים בהצעות רכש".
"מצד שני, בחברות שהונפקו לא מזמן נעשות הצעות מכר. בעלי שליטה שחוו את המצב הרע מעוניינים לקחת חלק מהכסף הביתה. הם מבינים שלא צריך לחכות עד השקל האחרון. לדעתי, שוק ההון ימשיך לעלות לאורך זמן בתנאי שלא יהיה שינוי לרעה במצב הפוליטי".
אינך חושש מהיווצרות בועה פיננסית?
"זו לא בועה. המציאות חזקה יותר מאיתנו. אנחנו רחוקים ממצב של בועה. ייתכן שפה ושם יש סקטורים מסוימים שזה המצב לגביהם אבל ככלל, שוק המניות מאוזן היום יותר מבעבר וחכם יותר. אני לא רואה מצב שבו השוק ייכנס למצב של'אובר שוטינג'".
לאן הולך הדולר לדעתך?
"אני לא מבין מספיק בתחום כדי להגיד על כך משהו חכם".
sharoni@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
